ע
בית הדין הצבאי לערעורים באזור יהודה והשומרון
|
2315-08
05/11/2008
|
בפני השופט:
1. אל"ם אהרון משניות - אב"ד
2. אל"ם דוד יהב
3. סא"ל משה שילה
|
| - נגד - |
התובע:
אמג'ד מוסא סלימאן חראחשה ת"ז 999847973
עו"ד ג'מיל חטיב
|
הנתבע:
התביעה הצבאית
עו"ד סגן שלומי שניידר
|
| פסק-דין |
השופט אל"ם ד' יהב
:
המערער,
אמג'ד מוסא סלימאן חראחשה
ת"ז 999847973, (להלן "המערער"), הורשע עפ"י הודאתו בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון בעבירות הבאות:
- חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת- עבירה לפי תקנה 85 (1)(א) לתקנות הגנה (שעת חירום) 1945.
- חטיפה בנסיבות מחמירות- עבירה לפי סעיף 67 א' לצו בדבר הוראות ביטחון (יהודה ושומרון)(מספר 378) התש"ל- 1970 (להלן: צו בדבר הוראות ביטחון).
- חטיפה בנסיבות מחמירות - עבירה לפי סעיף 67 א לצו בדבר הוראות ביטחון.
- חטיפה בנסיבות מחמירות- עבירה לפי סעיף 67 א לצו בדבר הוראות ביטחון.
כפי שעולה מכתב האישום המתוקן, המערער, היה חבר בחוליה של ארגון "גדודי חללי אל-אקצה", הזרוע הצבאית של ארגון הפת"ח, החל משנת 2004, חוליה שעיסוקה העיקרי היה חטיפתם וחקירתם של אלו שנחשדו על ידם כמשתפי פעולה עם רשויות מדינת ישראל.
במסגרת חברות בחוליה זו, בחודש פברואר 2004, חטף המערער עם אחרים את
מחמד זאיד זידאת שבו הם חשדו כי הינו משתף פעולה. כשהם רעולי פנים וחמושים ברובי סער מסוג קלצ'ניקוב ואקדח תפסו את ה"חשוד" העלו אותו בכוח לרכב כשהם רעולי פנים, והסיעו אותו לאזור מבודד, שם היכו המערער וחבריו את ה"חשוד" מכות נמרצות באמצעות אלות. "החקירה" האלימה הזו גרמה לאותו נחקר "להודות" בשיתוף פעולה עם ישראל. שפר מזלו של אותו "נחקר" מסכן שמסיבות שאינן ברורות, שוחרר בתום ה"חקירה".
המערער לא הסתפק בכך. באותו חודש הוא יצא ל"משימה" נוספת. הפעם הקורבן שנבחר לספוג תוצאות נחת זרועו היה
וג'די דמן יוסף זידאת תושב דיר אל שארקה. המערער וחבריו, בשיטה הדומה לאירוע הקודם, העבירו את ה"חשוד" למקום מבודד ושם החלו להכותו. הפעם, לא הצליחו המערער וחבר מרעיו לסיים את ה"מלאכה" בשל הגעתם של כוחות צבא למקום והם נאלצו לפיכך לשחרר את קרבנם.
לאחר שני מקרים אלו, שוב בחודש פברואר 2006, חבר המערער לחברי חוליה אחרים וכשהם רעולי פנים וחמושים הגיעו לבית של אחד,
אחמד פכילי שבביתו אמור היה להתארח הקרבן המיועד,
כאמל יוסף עדרה ז"ל, שגם בו חשדו הנ"ל כי הינו משתף פעולה עם ישראל. המערער עם חבריו הגיעו ברכב שנטלו בכוח, לבית
פכילי, שם ניסו בני המשפחה לעצור את האורחים הבלתי קרואים הללו. אחד מחברי החוליה ירה ברגלו של בעל הבית ואילו המערער באלימות תפס את הקורבן גרר אותו בכוח לרכב והוא וחברו הסתלקו מהמקום.
כשהגיע לאתר שבו אמור היה להיחקר הקורבן, נדרש המערער ע"י מפקד החוליה לעזוב את המקום. המנוח נחקר באלימות נוראה ולאחר מכן נורה בראשו ובגבו 3 כדורים שהביאו למותו.
ביהמ"ש הרשיע כאמור לעיל, את המערער והטיל עליו 10 שנות מאסר בפועל מיום מעצרו כמו גם שלוש שנות מאסר על תנאי ל-5 שנים.
בערעור שבפנינו עותר ב"כ המלומד של המערער, עו"ד ג'מיל חטיב, להקלה בעונשו תוך שהוא מבקש להשוות את עונשו של המערער במסגרת אחידות הענישה עם שותפים נוספים אשר נידונו לדבריו, לעונשים קלים בהרבה. במיוחד ביקש להשוות עונשו לשותף אחר שנדון ל-5 שנות מאסר בפועל בלבד.
נאמר על אתר שאנו דוחים את הערעור שבפנינו. כפי שאמרנו בפסק דיננו בתיק ע' 2316/08, גם בתיק זה עולה תמונה קשה על מי שבחר ליטול לעצמו החירות לפעול באלימות קשה וחמורה כלפי תושבים שכל פשעם היה בכך שנפל עליהם חשדם של המערער וחבר מרעיו כי הם משתפים פעולה עם האויב, מדינת ישראל. המערער חבר לאחרים במסגרת חוליה ששמה לה ליעד להיפרע באלימות עד כדי קטילת חיים של אותם חסרי מזל אשר נפל עליהם החשד כי הינם משתפי פעולה. המערער וחבר מרעיו שהיו חמושים בכלי נשק ואלות לא בחלו בשום אמצעי לבצע את זממם כשדרך פעולתם הייתה חטיפתם של אותם מסכנים, העברתם בכפיה ובאלימות למקומות מבודדים, לשם חקירתם באלימות נוראה שכללה חבלות קשות בגופם תוך כדי ה"חקירה" וזאת כדי למלט מפיהם "הודאה" על "הפשעים הנוראיים" אותם ביצעו. המערער חזר על מעשיו החמורים שוב ושוב ובתוך חודש היה שותף ל-3 אירועים חמורים, אלימים וברוטלים שבאחרון שבהם קיפח קרבנם את חייו לאחר עינויים קשים.
לא מצאנו ממש בטענת הסנגור לחריגה מאחדות הענישה. חסד עשתה הערכאה דלמטה בכך שלא מיצתה את הדין עם המערער, והטילה עליו עונש קל יחסית.
התוצאה היא שאנחנו דוחים את הערעור ומשאירים את העונש שהטילה הערכאה הראשונה על כנה.
הנשיא אל"ם א' משניות
:
אני מסכים.
השופט סא"ל מ' שילה
: