פר"ק
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
1092-09
14/10/2010
|
בפני השופט:
ורדה אלשייך
|
- נגד - |
התובע:
סיינה ישראל בע"מ
|
הנתבע:
1. נורטל נטוורקס 2. נורטל תקשורת אחזקות 3. כונס הנכסים הרשמי - מחוז ת"א 4. נושים שונים
|
|
החלטה
לאחר שעיינתי בבקשה, בצרופותיה ובתגובות לה, נחה דעתי כי אישור העברת הפעילות על-ידי בית המשפט, כשהיא נקיה מכל שעבוד או זכות לטובת צדדי ג', מגן היטב די הצורך על זכויות המבקשת, וספק גדול אם בהעדר רישום המחאת זכויות כללית נחשפת המבקשת לסיכון ממשי כלשהו.
לעניין זה אעיר, כי ככל שעסקינן בחשש מזכות שנוצרה טרם אישור הסדר הנושים, הרי שהחלטת בית המשפט מבטיחה את המבקשת באורח ישיר וחד-משמעי; ומשהפכה זו חלוטה, הרי שלא ניתן עוד לערער או לעקוף אותה בכל דרך שהיא. מאידך גיסא, בכל הנוגע לזכויות של נושי נורטל או מתקשרים עימה שנוצרו לאחר אישור ההסדר והחלטת בית המשפט לעניין העברת הזכויות, הרי שאין נושים כאלו יכולים לתפוס את הממכר או חלק ממנו, היות ובעת שנוצרה זכותם מול נורטל, כבר לא היה הממכר בבעלותה, וזאת בשל קיומה של החלטה שיפוטית חלוטה המאשרת את העברתו ממנה אל המבקשת. זאת ואף זאת; אף אם לכאורה היה ניתן להבין דברים באורח אחר או למצוא פרצות בשל הדינים הכלליים של המחאה, הרי שבהתנגשות לכאורית בינן לבין החלטה שיפוטית ספציפית שאינה ניתנת עוד לערעור, גובר כוחה של האחרונה.
אי לכך, ספק גדול אם יש ממש בבקשה, ואין זה ברור על מה "יצא קצפה" של המבקשת. זאת ועוד, אף אם במצבים אחרים יתכן והיה מקום לשקול העתרות למבוקש בכל-זאת, ולו בתנאי שהוצאות המהלך, במידה וקיימות, יושתו על המבקשת עצמה, הרי שבנסיבותיו המיוחדות של המקרה שוכנעתי, כי הדבר אינו הולם את המקרה שבפני.
אי לכך, ולאור העובדה כי לא הוכח כי המבקשת אכן נחשבת לסכנה או נזק מהותי במצב הדברים הנוכחי, הרי שדין הבקשה להדחות.
בנסיבות המקרה, לא מצאתי מקום ליתן צו להוצאות.
ניתנה היום, ו' חשון תשע"א, 14 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.