נוסרתי נ' טואיזר

החלטה

1. בפני ערעור על החלטתו של כב' הרשם פוני מיום 25.1.11 ולפיה בוטל צו עיכוב יציאה מן הארץ שהוטל על המשיב.

על פי הבקשה חייב המשיב למבקש סך של 11,000₪. עבודתו של המשיב נמצאת בעיקרה בחו"ל ובמידה ויעוכב ביציאה מן הארץ יהא חייב, כך על פי הבקשה, לשלם את חובו ואם יורשה לצאת מן הארץ – לא. עוד נאמר בהודעת הערעור כי בבקשה הראשונה לביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ ניצל המשיב את היעדרות המבקש כדי להצהיר על דברים שאינם תואמים את האמת. כגון – טען שבתו פרצה לביתו וזייפה את השיקים בעוד הבת טוענת כי לא היו דברים מעולם.

2. ביום 4.4.11 ניתנה החלטתי ולפיה יערך הערעור בדרך של סיכומים בכתב.

בהמשך להחלטת בית המשפט מאותו מועד הודיע המערער ביום 13.4.11 כי הוא מבקש לראות בהודעת הערעור סיכומים מטעמו.

ב"כ המשיב הגיש ביום 14.4.11 הודעה אליה צורף מכתב מינואר 2011 המופנה לראש ההוצאה לפועל והמהווה סיכומים מטעמו. על פי המכתב, כנגד בתו של המשיב עומדות ותלויות מספר רב של תלונות פליליות ופקודות מעצר. בתו של המשיב גנבה מביתו פנקס שיקים ועשתה בו שמוש תוך זיוף חתימתו. עוד נאמר בתגובה כי המשיב בן 76 חולה ומטופל על ידי מספר רופאים וחי מקצבה של ביטוח לאומי. על פי ההודעה ביום 1.2.11 יטוס המשיב כמידי שנה לביקור בניו המתגוררים במיאמי ולקבלת טיפול רפואי. אשתו נשארת בארץ ובכוונתו לחזור ביום 2.3.11.

3. דין הערעור להידחות.

על פי החלטתו של כב' הרשם פוני מיום 25.1.11 "אין זה סביר כי הנתבע יעזוב את הארץ לצמיתות או לתקופה ממושכת בגין סכום התביעה והראיה לכך כי הוגשה התנגדות כנגד השקים".

התביעה היא שטרית לביצוע שיקים. המשיב הגיש התנגדות לביצועם אשר התקבלה (ר' החלטת כב' הרשם פוני מיום 25.1.11) כך שחלה בענייננו תקנה 384 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ולא סעיף 14(א) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967.

תכליתו של צו עיכוב יציאה מן הארץ אינו להפעיל לחץ על החייב. התנאים הנדרשים על פי תקנה 384 הם מחמירים והמערער לא הוכיח התקיימותם. המשיב אשר חזר לארץ לאחר יציאתו לחו"ל הגיש בינתיים כאמור ביום 14.4.11 תגובה לערעור ואף בקשה נוספת ביום 30.5.11. לא הוכח איפוא כי הוא עומד לצאת מהארץ "לצמיתות או לתקופה ממושכת" כאמור בתקנה. סכום התובענה כעולה מהודעת הערעור גם אינו עולה בקנה אחד עם האמור בתקנה 384(ג) ולפיה אין ככלל מקום ליתן צו עיכוב יציאה מן הארץ אלא אם כן שווי התובענה עלה על 50,000 ₪. די באמור על מנת שהערעור ידחה.

הערעור נדחה.

ניתנה היום, י"ט סיון תשע"א, 21 יוני 2011, בהעדר הצדדים.