נוימן נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז ת"א

החלטה

בתיק פש"ר זה הוגשה מטעם הכנ"ר בקשה להכרזת פשיטת רגל ולמתן הפטר (בש"א 11893/08).

בתום הדיון האחרון, אשר התקיים ביום 18.6.09 החלטתי, כי "בשלה השעה ליתן החלטה". חרף זאת, ביום 5.7.09, ניתנה על ידי החלטה נוספת, כדלקמן:

"לאחר עיון נוסף בתיק אני רואה לנכון להשהות את מתן ההחלטה בבקשה למתן הפטר. עמדת הכנ"ר, שלפיה ראוי לדון תחילה בהצעת הסדר, סבירה בעיניי. החייב יגיש לנאמנת, תוך 30 יום, הצעת הסדר מפורטת. זו תובא על ידה בפני כל הנושים באסיפת נושים, שתכונס תוך 30 יום מיום הגשת ההצעה. 20 יום לאחר מכן תגיש הנאמנת דו"ח עדכני".

ביום 31.8.09 הגיש החייב "בקשה למתן החלטה ו/או לקביעת מועד דיון". בבקשה נטען כי החייב אכן מסר בידי המנהלת המיוחדת הצעת הסדר אך זו השיבה כי הצעה זו אינה נראית לה. לאור זאת, סבר החייב כי אין טעם לבחון את ההצעה באסיפת נושים, ועתר אפוא למתן החלטה או לקיום דיון בבקשה למתן הפטר.

בהחלטה מיום 7.9.09, ביקשתי הסבר מהמנהלת המיוחדת מדוע אין היא מביאה את ההצעה לאסיפת נושים, כמתחייב מהפקודה.

עד כמה שראיתי בתיק, לא הגיע דבר מהמנהלת המיוחדת בהמשך להחלטה זו. החייב, מצדו, הגיש ביום 14.9.09 תגובה, שלפיה המנהלת המיוחדת מסרבת להעביר את ההצעה ליתר הנושים לצורך דיון באסיפה, והואיל והמנהלת המיוחדת מייצגת את הנושה הגדול ביותר, המהווה יותר מ-50% ממצבת החובות, ממילא אין טעם פרקטי בקיום אסיפת נושים בעניין.

ביום 15.9.09, הוריתי על קיום דיון נוסף בבקשה, ליום 31.12.09.

באותו מועד, התייצבו החייב ובאי כוחו, כמו גם בא כוח הכנ"ר, לדיון לפני כב' השופטת אסתר נחליאלי-חיאט. כל הנוכחים נתפסו ככל הנראה לכלל טעות, מאחר וככל הנראה החלטות הביניים האמורות לא היו לנגד עיניהם; התיק לא חיכה למתן החלטה אלא המתין לדיון נוסף.

המנהלת המיוחדת לא התייצבה לאותו דיון.

החלטתי הקודמת בדבר כינוס אסיפת נושים לא בוצעה; המנהלת המיוחדת אף לא התייחסה להחלטתי האמורה מיום 7.9.09.

העניין לחלוטין לא מקובל עליי. עם זאת, הואיל והחייב עצמו חוזר בו למעשה מהצעת ההסדר, ומבקש להכריע בבקשת ההפטר, תינתן ההחלטה בעניין זה כרגע.

צו הכינוס לנכסי החייב ניתן, לבקשת החייב, ביום 6.3.05. על החייב הושת תשלום חודשי של 1,000 ₪. בבקשתו להכרזת פש"ר ולמתן הפטר, טוען החייב כי הוא חסר כל, והחקירות לא הובילו לאיתור נכסים או זכויות, למעט הליך ביטול ההענקה של דירת מגורים, הליך שנעשה בהסכמת החייב ובשיתוף פעולה מצידו. החייב, כבן 36, ניהל עסקים בתום לב, עסק גם בפעילות קהילתית ושיקומית ולאחר קריסת עסקיו עשה כל שניתן כדי לעמוד בהתחייבויותיו, לרבות עשיית שימוש במשכנתא של כ-250,000 ₪, שאותה נטל אביו. החייב עובד כיום כשכיר בשתי עבודות ומשתכר בשתיהן כ-6,000 ₪ לחודש. עוד מגלה החייב כי אותן נסיבות שהובילו להסתבכותו הכלכלית, גרמו אף לאי הגשת דו"חות מס במועד ולאי תשלום מס שנוכה, דבר שהוביל לנקיטת הליכים פליליים כנגדו. החייב מדגיש כי הוא משתף פעולה באופן מלא עם הליך פשיטת הרגל ועומד בחובות הגשת הדו"חות והמסמכים כמו גם תשלום התשלומים החודשיים (אפילו בתקופה שבמהלכה ריצה עונש של עבודות שירות). עוד מציין החייב כי בקופת הכינוס מצוי סך של כ-600,000 ₪ וכי לאור חלוף הזמן ראוי לאפשר לו "לפתוח דף חדש".

לתיק הוגשה התנגדות מטעם הנושה בנק הפועלים בע"מ, בנימוק העיקרי שלפיו מדובר בחייב צעיר, בעל יכולת להגדיל את הכנסותיו וליצור מקורות מימון. כן הוגשה התנגדות בידי הנושה אשר עזאני (בד בבד עם בקשה להארכת מועד להגיש ערעור על החלטת המנהלת המיוחדת).

בתום דיון שהתקיים ביום 19.3.09, הוריתי על בדיקה נפרדת של תביעת החוב של בנק המזרחי בידי הכנ"ר או בידי מנהל מיוחד מטעמו (בנפרד מתביעות החוב האחרות, אשר נבדקו ע"י עו"ד מרים זפט, המנהלת המיוחדת לנכסי החייב, אשר מייצגת את בנק המזרחי).

עו"ד מרדכי ווהב מונה לצורך זה.

בדיון נוסף מיום 18.6.09, עדכנה באת כוח הכנ"ר כי בדיקת תביעת החוב הושלמה חלקית ובכל מקרה לא מדובר בהחלטה חלוטה, כך שיש ספק אם ניתן לסיים את הדיון בבקשה. בא כוח המנהלת המיוחדת (והבנק) הדגיש כי כל החומר הועבר לשם בדיקת תביעת החוב. בנוסף לכך, נבדקו 27 תביעות חוב, אשר הסתכמו בסכומים העולים על חמישה מליון ₪ (כמחצית מסכום זה אושר). בא כוח החייב ציין כי להשקפתו התיק בשל מתן הפטר; החייב נמצא בהליך כארבע וחצי שנים; מדובר בהסתבכות בתום לב; בקופת הכינוס יש סכום של מאות אלפי שקלים ממכירת הדירה, מימוש קופות הגמל והתשלומים החודשיים; החייב שיתף ומשתף פעולה באופן מלא; החייב מיוזמתו מסר כל פרט, לרבות כל הפרטים הנוגעים לדירה ולקופות הגמל.

החייב הוסיף (בהתרגשות) כי הוציא דו"ח שלפיו הוא ביתרת זכות בכל הנוגע לתשלומים החודשיים, כי עשה כל שניתן כדי להציל את העסק; אפילו הוריו לקחו משכנתא; הוא עצמו נאלץ ליטול הלוואות מהשוק האפור אשר "מוטטו לי את החיים" (עמ' 8 לפרוט').

מתסקיר המנהלת המיוחדת (שהוגש באמצעות הכנ"ר עוד ביום 5.11.08), עולה התנגדותה לבקשה. לדבריה, המצג מצידו של החייב, שלפיו הוא חסר כל וכל רכושו כבר נתרם לטובת קופת הכינוס, איננו מדוייק. עצם בעלותו של החייב בדירה, לא הוזכרה בבקשה שהגיש החייב לצו כינוס; משהוברר לנושי החייב כי הוא התיימר למכור את הדירה, ננקטו הליכים אשר ביומם הורה בית המשפט ביום 1.1.07, על החזרת הדירה למצבת הנכסים של החייב והעמדתה למכירה. ממכירה זו נותרה היתרה של כ-560,000 ₪. לגרסת המנהלת המיוחדת, תרומת החייב לקופת הכינוס הייתה זניחה, וטענותיו של החייב בדבר כושר השתכרותו אינן מתקבלות על הדעת, נוכח העובדה שמדובר בחייב צעיר, בעל יכולות גבוהות, אשר כבר הספיק בעבר להקים אימפריה כלכלית ולנהל אותה במשך מספר שנים.

לדעתה, יכולות עיסקיות גובהות אלו "כבושות" כעת על ידי החייב. המנהלת המיוחדת צרפה דו"ח שלפיו אושרו תביעות חוב בסדר גודל של 2,750,000 ₪.