נויברגר נ' והב ואח'

פסק דין

התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעים בסכום של 10,419 ₪.

בתיק נשמעו ראיות. הצדדים חלקו בניהם על דרך קרות אירוע התאונה.

גרסת התביעה כפי שפורטה בכתב התביעה. בתאריך 13.05.11 נסע רכב התובע ברח' דרך האיילות בגני תקוה בנתיב הימני. אותה עת, רכב משא פינוי אשפה עמד בקצה הרחוב בנתיב הנגדי, נגד כיוון

התנועה תוך שהוא חוסם חלקית את נתיב נסיעת רכב התובע. נהגת רכב התובע עצרה את רכבה, ואולם אחד העובדים באיסוף הזבל הורה לה להמשיך בנסיעתה. רכב התובע המשיך בנסיעתו, או אז התדרדרה המשאית הפוגעת לאחור והתנגשה בצידו האחורי שמאלי של רכב התובע. כתוצאה מאירוע התאונה ניזוק רכב. (ראה סעיף 3 לכתב התביעה).

גרסת ההגנה כפי שנרשמה בכתב ההגנה. במועד האמור בכתב התביעה, עמדה משאית הנתבעים ברחוב קטן וצר, בדרך האיילות בגני תקווה לצורך איסוף אשפה ,כשלצידו הימני חנה רכב באדום לבן. אותה עת, התקרב רכב התובע אל עבר המשאית. לפתע, בעת שהמשאית החלה בנסיעה קדימה

ניסתה נהגת ברכב התובע לעבור במעבר הצר בין שני כלי הרכב ופגעה במדרגת המשאית עם דלתה השמאלית. (ראה סעיף 7 לכתב ההגנה).

בבית המשפט גרסת ההגנה השתנתה ונטען כי המשאית הייתה במצב עצירה מהלך קרות התאונה.

המחלוקת נתונה לשאלה האם התאונה עקב נסיעתה של התובעת ומבלי משים לב פגעה ברכב הנתבעים? שמא רכב הנתבעים התקדם ופגע ברכב התובע?

לאחר ששמעתי את העדים עיינתי בחומר הראיות שהוגש לעיוני הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל.

נהגת רכב התובע חזרה על גרסתה בבית המשפט כפי שהוצגה בכתבי הטענות. ברם, בית המשפט אינו יוכל להתעלם מהעובדה כי גרסת ההגנה בבית המשפט, סותרת את הודעה לביטוח שניתנה בתיק זה שאומרת כדלקמן: "המבוטח עמד ברחוב דרך איילות בגני תקווה לצורך איסוף אשפה. מדובר ברחוב קטן וצר כשמשני צידי הרחוב חונים כלי רכב. לקראת סוף הרחוב כשמצד ימין של המשאית חנה רכב באדום לבן הגיעה צד ג' מאחורי המשאית כשבכוונתה לעבור בין המשאית והרכב שעמד מימין. עובד של המבוטח שעמד מאחורי המשאית שלא יכול לראות שיש מימין רכב חונה סימן לה לעבור. היא עברה בין שני כלי רכב בדיוק שהמשאית החלה בנסיעה קדימה ונפגעה בדלת השמאלית שלה במדרגה."

גרסה זו שרשומה בתיאור המקרה בהודעה לביטוח סותרת לחלוטין את גרסת ההגנה שהוצגה בבית המשפט. בניגוד לעדות הנתבע, שהינה כי הוא היה במצב עצירה מוחלט (עמ' 3 שורה 23 לפרוטוקול). בנוסף קיימת סתירה בעדות עד ההגנה שטען כי לא סימן לנהגת רכב התובע לעבור וזאת בניגוד מוחלט לאמור בהודעה לביטוח. בנוסף, יצוין כי על טופס הודעה צוין כי יש תמונות ממקום האירוע, שלא הוגשו לבית המשפט.

יאמר, כי הגרסה הראשונה הרשומה בהודעה לביטוח תומכת בגרסת התביעה לקרות התאונה, כפי שהיא עולה מגרסת נהגת רכב התובע בגרסתה הראשונה. שינוי הגרסה בה כדי לבטל את אחריות הנתבע לאירוע הנטען כנגדו.

בנסיבות האמורות, אני מוצא להעדיף את גרסת התביעה לקרות התאונה. ולקבוע כי האחריות לקרות התאונה רובצת לפתחם של הנתבעים.

לעניין הנזק מצאתי כי רכיבי הנזק הנטענים הוכחו. הנתבע לא הביא ראיות לסתור נזקים אלו. מלבד רכיב ד' לסעיף 7 לכתב התביעה. שעניינו טרדה ובטלה. התובעת בדבריה ובכתב התביעה לא טענה ולא הוכיחה רכיב זה של הנזק. בנסיבות אלו אני מוצא לדחות רכיב זה.

סוף דבר מצאתי לקבוע כדלקמן:

לאחר ששמעתי את העדויות, בחנתי את הראיות בשים לב לנסיבות קרות התאונה והנזקים ברכב התובע, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 9,419 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ואגרת משפט ששולמה. וכן הוצאות משפט בסך של 1200 שקל.

שכר בטלת עדים כפי שנפסק במהלך הדיון ושכ"ט עו"ד בסכום של 1200 ₪.

הסכום הכולל ישולם בתוך 30 ימים.

המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כח הצדדים.