נוב נ' אלביט מערכות בע"מ

החלטה

הנתבעת הגישה בקשה בענין קבילות סעיפים בתצהירי עדות ראשית מטעם התובע ונספחים להם. הנתבע הגיב לבקשה. להלן החלטתי, המפורטת לפי המחלוקות:

נספח 8 – הנתבעת טוענת שכעולה מתצהירו של התובע, הוא לא היה נוכח בהכנת המסמך או בהחתמתו, אינו עורכו ואינו חתום עליו, ולכן אינו יכול לצרפו כראיה לאמיתות תוכנו. התובע טוען כי מר מגוליס אישר שנוסח המכתב תקין, ולכן הוא ראיה לאמיתות תוכנו. אני דוחה את הטענה שאישור שנוסח המכתב תקין לצורך תשלומים הוא אישור על אמיתות תוכנו של המסמך. אין התנגדות להצגת הנספח שלא כראיה לאמיתות תוכנו, ויש רלוונטיות להצגת המסמך לצורך זה, ולכן אל אוציא את הנספח מתיק המוצגים, אבל הוא לא יוגש כראיה לאמיתות תוכנו.

נספח 10 – אין ספק שזו אינה ראיה לאמיתות תוכנו של המסמך. עצם הצגתו של תדפיס האינטרנט לנתבעת אין לה שום משמעות מעבר לכך שהתובע אומר שזו הסמכתו של האדם. לא כל מה שהתובע אומר או אמר בעבר רלוונטי לשאלות שבמחלוקת. לכל היותר, זהו "חיזוק עצמי". לפיכך, אני מורה להוציא מתיק המוצגים את נספח 10.

נספחים 15 ו- 18 – המסמכים הוצגו כמסמכים שהגישה הנתבעת עצמה לבית המשפט הבולגרי. לא ניתן יהיה להגישם בלי תירגום נוטריוני או מוסכם שלהם. אין בתיק המוצגים תירגום נוטריוני של המסמכים. על כן, ניתנת לתובע הזדמנות נוספת להגיש תירגום נוטריוני של המסמכים בתוך 14 יום מהיום, שאם לא כן, המסמכים האלה לא יווגשו כראיה בתיק זה.

נספח 17 – זה אינו מסמך של הנתבעת, ואינו יכול להחשב כהודאת בעל דין. התובע אינו צד למסמך. אני דוחה את טענת התובע, כאילו ניתן להגיש את המסמך משום שהנתבעת הודתה בקבלת סכום זה בכתב הגנתה. התוצאה של הודאת הנתבעת בכתב הגנתה אינה שניתן להגיש מסמכים התומכים בהודאתה, אלא שאין צורך להוכיח עובדות שהנתבעת הודתה בהן בכתב הגנתה. לפיכך, אני מורה להוציא את נספח 17 מתיק המוצגים.

נספח 19 – זו כתבה בעיתון. אין לה שום ערך ראייתי. אין שום רלוונטיות בעצם קיומה. ככל שהתובע טוען שהיא משקפת את מה שאירע, יוכיח זאת באמצעים אחרים. אני מורה על הוצאת נספח 19 מתיק המוצגים.

נספח 25 – הסכם הפשרה בין הנתבעת למשרד ההגנה הבולגרי ניתן להצגה כראיה לאמיתות תוכנו כהודאת בעל דין של הנתבעת בכך שזה מה שהוסכם בינה לבין משרד ההגנה הבולגרי. אני דוחה את התנגדות הנתבעת.

סעיף 2 ו-82 – סברתו של התובע כי הנתבעת השיאה רווחים אינה כשרה כראיה, כאשר העד אינו מעיד כעד מומחה. ככל שמדובר בטענה המבוססת על דוחות לבורסה ועל הסכמים, בתצהיר עדות ראשית אין לטעון טענות אלא רק להעיד. אם ניתן להציג את המסמכים שהם בסיס לטענה, יש להציגם כראיה, ולטעון את הטענה במסגרת הסיכומים. לפיכך, אני מוחק את המילים "להשיא רווחים" בסעיף 2 לתצהיר, ואת המילים "ועקב כך הפיקה רווח לעצמה" בסעיף 82 לתצהיר.

סעיף 6 – התובע לא הצביע על מקור ידיעתו האישית בדבר אומדן ההיקף הכספי של הפרוייקט. אומר שוב, שאין הוא מעיד כמומחה ולהשערות אין מקום בתצהיר עדות ראשית. אני מוחק את המשפט האחרון בסעיף זה.

סעיף 9 – לתובע אין ידיעה אישית על מה שהכירה הנתבעת. ככל שהוא מבקש לצטט את מה שנאמר לו על ידי נציגי הנתבעת, הדבר לא ברור מן הסעיף. לפיכך, אמחק את המילים "ולפיכך הכירה" עד "הדרושים לשם כך", ובתוך 14 יום מהיום רשאי התובע להגיש תצהיר הכולל סעיף זה כשהוא מדבר רק על המידע שקיבל התובע מנציגי הנתבעת.

סעיף 15 ו- 41 - התובע טוען בתשובתו שמידע על הבדיקות שערכה הנתבעת ללא שיתופו, נמסר לו על ידי נציגי הנתבעת. התובע לא העיד כך בתצהירו. אני דוחה את הטענה שמותר לתובע לומר דברים כלליים כך שיטיל את הנטל לחקור אותו על מקור ידיעתו בחקירה נגדית. דברי התובע בתצהירו נראים כעדות על מה שהוא יודע מידיעתו האישית, כפי שצריך להעיד בתצהיר עדות ראשית, כאשר כבר ברור שלא כך הוא. לפיכך, העדות על בדיקות אלביט תמחק משני הסעיפים האלה, והתובע רשאי להגיש בתוך 14 יום מהיום תצהיר הכולל סעיף שבו הוא מעיד מי, מתי ומה מסרו לו נציגי הנתבעת בדבר בדיקות אלביט.

סעיף 22 – זו עדות על נוהג מקובל בעיסקאות. זו אינה הדרך להוכיח נוהג מקובל, וגם מבחינת המשקל, משקלה של עדותו של מי שאמור להינות מהעמלה על הנוהד המקובל לתשלום עמלה נמוך מאד. לא אמחוק את הסעיף, אך אם לא תובא עדות כשרה בתוך 14 יום בדבר הנוהג המקובל, אתחשב בדברי התובע בדבר הנוהג המקובל אך ורק כסברתו של התובע מה הנוהג המקובל, שיש לה משקל מחייב קטן מאד .

סעיף 26 – התובע יכול להעיד שמר מרגוליס הסתגר שעת בחדרו. הוא לא יודע מידיעתו האישית ואף לא מדברי נציג הנתבעת, עם מי שוחח מר מרוגליס ועל מה. אני מוחק מהמילים " עם מר יואלי" עד "על ידי".

סעיף 32 – האסמכתא כבר נמחקה כאמור לעיל. התובע יכול להעיד שהוא אמר לנתבעת את האמור בסעיף. אני מוחק את המילים המתחילות "ועל כן" הנסמכות על האסמכתא המחוקה.

סעיף 36 – גם בתשובת התובע לא הסביר התובע כיצד ניתן להבין את האמור בסוגריים כמבוסס על ידיעה אישית. אם התובע מסתובב במקומות שבהן מתהלכות שמועות כאלה, אין הוא יכול להעיד עליהן כעדות ראשית. אני מוחק את האמור בסוגריים בסעיף 36.

סעיף 38 – האמור בסעיף אינו מבוסס על ידיעה אישית של התובע. כנגד התנגדות הנתבעת, טענת התובע היא שהדבר אינו במחלוקת. אם הדבר אינו במחלוקת אין צ צורך להעיד עליו ובכל מקרה אין להעיד עדות שאינה מידיעה אישית. כעולה מתשובת התובע, אין לו ידיעה אישית בענין זה. לפיכך, אני מוחק את הסעיף.

סעיף 39 – בניגוד לטענת התובע, תיאור החלטות בתי משפט בבולגריה הוא עדות שמיעה מפי העד, וטענה הזו אינה ראויה לגינוי ואינה טענת סרק. לפיכך, אני מוחק את הסעיף, מלבד צירוף ההחלטות שיש לצרף להם תירגום נוטריוני בתוך 14 יום, שאם לא כן יוצאו מתיק המוצגים.

סעיף 40 – אם עדותו של התובע עולה מן המסמכים, אין הוא צריך לחזור עליה, כאשר אינו מעיד עליה מידיעה אישית. יתר על כן, נראה שאין מדובר כלל בעדות אלא בעדויות סברה ובטענות. טענות מקומן בסיכומים. אני מוחק איפוא את הפיסקה הראשונה בסעיף זה.

סעיף 45 – התיחסתי כבר לנספח 17, ואין ספק שכל האמור לגבי פירושו של המסמך אינו בידיעתו האישית של התובע. אני מוחק את הסעיף.