נואטחה נ' טאטור ואח'

החלטה

לפני בקשת הנתבעים להורות למומחה מטעם בית המשפט להתעלם ממסמכים שהומצאו לו.

התובע, יליד 2001, נפגע בתאונת דרכים ביום 17.12.2007 אשר נמצאת באחריות הנתבעים.

מטעם בית המשפט מונה ד"ר ראסם כנאענה כמומחה רפואי בשטח הפסיכיאטרי.

התובע המציא למומחה מסמכים שונים. הנתבעים מתנגדים להמצאת המסמכים כדלקמן:

א.דו"ח חינוכי לתלמיד

ב.מכתב מנהל בית הספר מיום 21.5.2008 המופנה לגב' ראידה נואטחה.

ג.מכתב ד"ר טארק פאהום, מומחה פסיכיאטר מיום 20.5.2010.

הנתבעים טוענים כי אלו מסמכים אסורים בהצגה ואינם עונים להגדרת מסמך שניתן אגב טיפול רפואי.

התובע מתנגד לבקשה וטוען כי מדובר במסמכים אשר ניתנו על ידי גופים אובייקטיביים ובלתי תלויים והם עונים להגדרת טיפול רפואי אשר ניתן לו פרשנות מרחיבה על ידי הפסיקה.

דיון והכרעה:

תקנה 8 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז – 1986 קובעת כי יש להמציא למומחה מטעם בית המשפט מסמכים רפואיים בדבר הטיפול שניתן לנפגע ובלבד שלא מדובר בחוות דעת.

בכל הקשור להעברת מסמכים למומחה שמונה על פי הפסיקה יש לשמור על שני עקרונות: האחד, שמלאכת השיפוט תשאר תמיד בידי בית המשפט ולא תועבר על ידו למומחה; השני, שיאופשר למומחה לקבל זרימת מידע ותעוד הדרושים לו כדי שחוות דעתו תהיה רצינית, ענינית ומקצועית. לא הרי אורטופד, 'החי' בעיקר מבדיקה קלינית ומצילומי רנטגן, כהרי פסיכיאטור הניזון ממכלול העובדות הרלוונטיות הקשורות באישיותו של הנבדק לפני התאונה ואחריה. מה שצילום רנטגן מהווה עבור האורטופד יכול מידע על התנהגות האדם, מצבו הנפשי, מאפיני אישיותו, הישגיו וכישוריו האינטלקטואלים לפני התאונה ואחריה, להוות עבור פסיכיאטור (ראה: רע"א 3906/95 אמר נ' הדר חברה לביטוח בע"מ, פ''ד מט(3) 303). לכן באותו עניין אושר להעביר למומחה הפסיכיאטרי דו"ח דיאגנוסטי שנערך בבית החולים מאחר ונקבע שהוא נערך למטרות טיפול רפואי.

התנאים הנוגעים למסמכים אותם ניתן להציג למומחה, לאור האמור בתקנות המומחים, סוכמו בידי השופט י' טירקל, ברע"א 2339/96 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' דלל [פורסם בנבו] (1996) כך (להלן: "עניין דלל"):

א.עליהם להיות "בדבר הטיפול הרפואי", לרבות הבדיקות לצורך הטיפול;

ב. על אלה להיות "נוגעים לענין שבמחלוקת";

ג.נאסרה הגשת חוות - דעת רפואית.

בעניין דלל נקבע עוד כי את המונח "טיפול רפואי" יש לפרש פירוש מרחיב, ככולל גם טיפולים אחרים בגופו או בנפשו של הנפגע, לרבות טיפול שיקומי, ואין לפרשו במובנו הצר, ככולל רק טיפולים רפואיים במובנם "הקלאסי". הגישה המקובלת בשנים האחרונות היא שהתהליך של החזרתו של נפגע למצבו ולתיפקודו לפני הפגיעה אינו כולל רק טיפול בפציעותיו הגופניות, אלא וא כולל גם מסכת מקיפה של טיפולים מסוגים שונים, כגון טיפולים פיזיותראפיים, פסיכולוגיים ואחרים. גישה זאת מחייבת פרשנות שונה מבעבר. לכן אושרו מסמכים שנכתבו על ידי עובדים סוציאליים ולא על ידי רופאים כחלק מהטיפול הרפואי השיקומי שניתן לנפגע.

יישום הכללים הנ"ל על המקרה הניצב לפני מוביל אותי למסקנה כי יש להיעתר לבקשה באופן חלקי.

בכל הקשור לדו"ח החינוכי מדובר במידע מכלי ראשון של התרשמות מחנך הכיתה מהתנהגות ותפקוד התובע. בפסיכיאטריה להבדיל מתחומים אחרים ניזון המומחה אף מדברים שמוסרים האנשים שסובבים את הנפגע כגון הורים או מחנכים ולכן המצאת דו"ח חינוכי הינו כלי אשר יכול לשמש את המומחה בהערכת מצבו של הנפגע.