ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות אילת
|
20454-02-12
25/03/2012
|
בפני השופט:
רות אטדגי-פריאנטה
|
- נגד - |
התובע:
ישראייר תעופה ותיירות בע"מ
|
הנתבע:
יונית נהרי
|
|
החלטה
1.בפניי בקשה למחיקת התובענה על הסף בטענה של חוסר סמכות מקומית ולחילופין, להורות על העברת הדיון בה לביהמ"ש בעיר תל אביב.
2.עסקינן בתביעה לפיצוי עבור עוגמת נפש שנגרמה לתובעים בעקבות ביטול טיסה שהוזמנה על ידם.
3.לטענת המבקשת, לבית משפט זה אין סמכות לדון בתובענה, מאחר שאין בחלופות הקבועות בתקנה 2 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי-דין), תשל"ז – 1976 (להלן: "התקנות") חלופה כלשהי המקנה לו סמכות.
לטענתה, "מקום התרחשות האירועים" הינו בגין הטיסה מ"שדה דב בתל אביב לאילת". העסקה בוצעה באמצעות הטלפון למשרדיה בתל אביב, אי-לכך מקום יצירת ההתחייבות הינו בתל אביב.
מוסיפה המבקשת וטוענת כי הסמכות המקומית קמה אף מכח תניית שיפוט ייחודית שצויינה בתנאי ההזמנה שלפיה הוסכם כי סמכות השיפוט נתונה לביהמ"ש בתל-אביב-יפו בלבד.
המשיבים מתנגדים לבקשה, ולטענתם היות והם התובעים הרי שאין מקום "לטרטר" אותם.
אין בתגובתם כל התייחסות עניינית לאופן ביצוע העסקה, ואי-לכך לא מוכחשת איפוא טענה המתבקשת כי העסקה בוצעה באמצעות הטלפון למשרדיה בתל אביב.
דיון:
4.הדעות בפסקה ביחס לסמכות המקומית חלוקות, מקום שמדובר בתביעות כנגד ספקי שירותים באמצעות הטלפון והאינטרנט.
יש הגורסים כי מקום קבלת ההצעה הינו מקום מושבו של הספק המציע (ר' לדוגמא: ת"ק (י-ם) 1241/08 יעל בן עמי נ' חברת הדקה ה-90; ת"ק (ע"פ) 520-02-08 אל-על נתיבי אויר לישראל בע"מ נ' ששון יעקב; ור' גם דניאל פרידמן, נילי כהן, חוזים, כרך א' (1991) 208-209.
מנגד, יש הגורסים כי הסמכות לדון בעסקאות הנעשות באמצעות הטלפון והאינטרנט נתונה לכל בית משפט בארץ. (ר' לדוגמא: בש"א (א"י) 69/08 ישראייר תעופה ותיירות בע"מ נ' אקוקה כהן מאיה; ת"ק 1118-11-08 (עפולה); ישראייר תעופה ותיירות בע"מ נ' פאר דליה (2009).
5.דומה כי הדעה הרווחת כיום היא כי נתבע המבקש להגיע ללקוחות בכל רחבי הארץ ולקשור עמם עסקאות, אינו יכול להישמע בטענה כי מקום ההתדיינות צריך להיות במקום משרדה הרשום דווקא.
לעניין זה יפים דברי ביהמ"ש בפרשת חליווה (בש"א (שלום חיפה) 22199/04 הדקה ה – 90 נ' חליווה ואח':
"... הנתבעת משקיעה מאמצים לקשור עסקאות טלפוניות עם לקוחות המצויים בכל רחבי הארץ ולאו דווקא עם כאלו אשר יכולים לסור פיזית למשרדיה, כפי שהיה נהוג לפני שנים. נראה לי כי בנסיבות אלו, שעה שמטרת הנתבעת לפרוץ את הגבולות המקומיים ,לא ראוי להעלות טענות בדבר חוסר סמכות מקומית...".
עוד יפים לעניין זה דבריו של כב' השופט לוין בספרו "תורת הפרוצדורה האזרחית מבוא ועקרונות יסוד", הוצאת תשנ"ט – 1999, בעמ' 96:
"אין זה נדיר שבעלי הדין מקדישים מרץ וזמן רב לטיעונים בדבר הסמכות המקומית, לעתים לא פחות מאשר לעניין הסמכות הפונקציונאלית. זוהי אחת הדוגמאות הבולטות למקרים שבהם עשוי להתבזבז לשווא זמן שיפוטי, קרי: במדינה קטנה כמדינתנו, שבה אפשר להגיע בקלות ובמהירות, כמעט מכל מקום לכל מקום, הולכת ופוחתת החשיבות בנושא".
(ר' גם, רע"א 6920/94 יאיר לוי נ' צבי פולג, פ"ד מט (2) 731).
6.בנוסף לאמור נטען כי המשיבים הינם אנשים הסובלים משלל בעיות רפואיות, כאשר העברת מקום הדיון לת"א, עלול להכביד עליהם ולהרתיעם מהמשך ניהול התביעה.
גם מטעם זה, מצאתי לנכון שלא להיעתר לבקשה (ר' לעניין זה בר"ע (ב"ש) 16/90 דרדע בע"מ נ' שחר שמואל ואח', תק-מח 90 (2) 424, 426).