נהג אמבולנס שאינו "רכב בטחון" חייב להיות בעל היתר מיוחד לנהיגת האמבולנס

השאלה המשפטית

1.         האם מי שנוהג אמבולנס שאינו "רכב בטחון" חייב להיות בעל היתר מיוחד לנהיגת האמבולנס? - זו השאלה המשפטית המרכזית שהתעוררה במקרה שלפניי.

בית משפט קמא - הראיות

2.         המשיב, אברהם בן גיגי, מפעיל שירותי אמבולנסים מזה עשרות שנים. אחד מהם הוא אמבולנס שמספר הרישוי שלו 6956515. אמבולנס זה איננו "רכב בטחון". נגד המשיב הוגש כתב אישום על כך שבתאריך 27.10.05 הירשה לאדם לנהוג ברכב זה מבלי שיש לאותו אדם רשיון נהיגה תקף לסוג הרכב, וזאת בניגוד לסעיף 10(ב) לפקודת התעבורה. אישום נוסף, נובע, הוא שהירשה לאדם לנהוג ברכב שלא הייתה לו פוליסת ביטוח בת תוקף.

            הנאשם, שייצג את עצמו, לא חלק על כך שהירשה לאחר לנהוג באמבולנס, וטען שאין צורך ברישיון מיוחד לנהיגת הרכב. ב"כ המאשימה הגישה את דו"ח השוטר ואת פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי בירושלים, ע"פ 9064/05 מדינת ישראל נ' סלמון ישראל (כב' השופט חבש). הנאשם הגיש סיכום טענות שכתב, וכן שני מסמכים של אנשי משרד התחבורה ומשטרת ישראל שיפורטו להלן. זהו החומר שלפיו הוכרע הדין על ידי השופטת קמא. יצוין, כי בעניין סלמון הנ"ל התקבל הערעור - בסוגיה זו שלפניי  - על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים ( ת 14018/04; כב' השופט טננבוים). לפני השופטת קמא היו אפוא שתי עמדות שיפוטיות שונות בשאלה דנן.

עוד יצוין, כי מסיכום טענותיו של המשיב בכתב עולה, כי מעולם לא נדרש שנהגי האמבולנסים הפרטיים שהפעיל, יהיו בעלי היתר מיוחד. ואולם, לדבריו, מאז שמונה ע"י משרד הבריאות מפקח על האמבולנסים הפרטיים, נדרש היתר מיוחד. כאמור הוצגו מטעמו גם שני מסמכים: האחד, מסמך משנת 1993, שנכתב ע"י מנהל מחלקת החקיקה במשרד התחבורה. במכתב נאמר, שאין בתקנות התעבורה הגדרה של "אמבולנס פרטי", וכי מי שבידו רשיון נהיגה דרגה 02 רשאי לנהוג ברכב זה, אם משקלו אינו עולה על 4,000 ק"ג. המכתב השני הוא ממרץ 2003, ונכתב ע"י רב פקד יעקב משולם, ראש לשכת תביעות התעבורה בחיפה. במכתב זה נכתב, כי בעל רשיון נהיגה דרגה 02 רשאי לנהוג על אמבולנס פרטי שאינו רכב ביטחון. במכתב מתנצל הקצין על דו"ח תנועה שנרשם ע"י אחד משוטריו: "שלא כדין וגרם לטרחה ועגמת נפש".

3.         בית משפט קמא החליט לזכות את הנאשם. לדברי השופטת קמא, במחלוקת שבין השופט חבש לשופט טננבוים, היא מעדיפה את דעתו של האחרון. לאחר מכן מוסיפה השופטת טעמים נוספים. כנגד זיכוי זה הוגש הערעור שבפניי. סבור אני, כי אין ניתן לעמוד על פסיקת בימ"ש קמא בענייננו, מבלי שיובאו, ראשית, התשתית החקיקתית בענייננו, ושנית, עיקרי הטעמים של השופטים שחלקו בדבר. לפיכך, סדר הדברים בהכרעת דין זו יהיה כדלקמן: ראשית, יובאו תקנות התעבורה הרלוונטיות. שנית, פסקי הדין של בתי המשפט בעניין סלמון; שלישית, הכרעת הדין של בימ"ש קמא בענייננו. רק לאחר מכן ייסקרו טענות הצדדים ואביע דעתי בסוגיה.

תקנות התעבורה הרלוונטיות

4.         כידוע, אין אדם רשאי לנהוג רכב מנועי, אלא אם כן הוא בעל רשיון נהיגה תקף לרכב מאותו סוג, ובהתאם לתנאי הרשיון. סוגי הרישיון השונים מפורטים בפרק השני לחלק ג' של תקנות התעבורה. תקנה 178(א) קובעת מהם כלי הרכב שהנוהג בהם נזקק לרשיון נהיגה דרגה 2. ס"ק (4) הוא הרלוונטי לעניינו, וזה לשונו:

(4) באמבולנס, ברכב לכיבוי שריפות וברכב אחר שאישרה רשות הרישוי כרכב ביטחון, שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 4,000 ק"ג, אם ניתן מאת רשות הרישוי היתר מיוחד בכפוף לאמור בתקנה 190 (להלן - ההיתר) ובהתאם לתנאי ההיתר.

            נוסח זה הוחק בתיקון מס' 10 לתקנות התעבורה, משנת תשמ"ו-1987, וזאת בכפוף לשינוי אחד: בנוסח המקורי משנת 1987 לא נאמר רק "באמבולנס" - אלא: "באמבולנס של מגן דוד אדום". התיקון שהשמיט את המילים: "של מגן דוד אדום" נעשה בסעיף 5 לתקנות התעבורה (תיקון מס' 4), התשס"א-2001. אכן, תיקון זה של התקנות משנת 2000 הוא חשוב לענייננו, משום שבתיקון זה עצמו נקבעה גם הגדרתם של "אמבולנס" ו"רכב ביטחון"; וכפי שניווכח בהמשך - הא בהא תליא.

5.         תקנה 178(א)(4) מפנה אפוא, לעניין ההיתר המיוחד, לתקנה 190 לתקנות. תקנה 190(2) קובעת, כי רשות הרישוי רשאית לתת היתר לרכב כאמור בתקנה 178(א)(4), אם המבקש עומד בארבעה תנאים: הראשון, הוא בעל רשיון נהיגה במשך שנתיים לפחות; השני, מלאו לו 21 שנים; השלישי, ניתן שלא להעניק רשיון לבעל עבר פלילי או תעבורתי. התנאי הרביעי מנוסח כך:

(ד) סיים בהצלחה קורס לנהגי אמבולנס, רכב כיבוי אש או רכב ביטחון, לפי העניין, ועמד בהצלחה במבחנים לפי תכנית שאישרה רשות הרישוי ובידו אישור על כך.

6.         חשובות עוד לענייננו ההגדרות של "אמבולנס" ו"רכב בטחון" בתקנה 1 לתקנות התעבורה:

"אמבולנס"- רכב מנועי המיועד לפי מבנהו להסעה בשכיבה של הנזקקים להשגחה או טיפול רפואי בזמן הנסיעה ואשר ניתן לגביו אישור מאת מנהל משרד הבריאות או מטעמו או להסעה של בעלי חיים חולים או פצועים ואשר ניתן לגביו אישור מאת מנהל משרד החקלאות ופיתוח הכפר או מטעמו.

"רכב בטחון"- אמבולנס של מגן דוד אדום, או אמבולנס שניתן לגביו אישור על היותו רכב ביטחון מאת מנהל משרד הבריאות או מטעמו, אופנוע להגשת עזרה ראשונה, רכב של משטרת ישראל או של צבא-הגנה-לישראל רכב לכיבוי שריפות ורכב אחר שאושר על ידי רשות הרישוי כרכב בטחון, כשהם מפיצים בפנס מיוחד אור מהבהב אדום, כחול או כחול אדום ומשמיעים אות אזעקה בסירנה.

   כמוזכר, הגדרות אלה בנוסחן זה הוחקו בתיקון מס' 4 לתקנות התעבורה משנת 2000.

מסקנת ביניים: שלושה סוגי אמבולנסים

7.         מקריאת חיקוקים אלה עולה המסקנה, כי ישנם, למעשה, לפי תקנות התעבורה, שלושה סוגי אמבולנסים:

א.         "אמבולנס של מגן דוד אדום". אמבולנס כזה הוא לעולם "רכב ביטחון", כעולה מהגדרת "רכב בטחון". אין לשם כך צורך באישור.

ב.         "אמבולנס שניתן לגביו אישור על היותו רכב בטחון מאת מנהל משרד הבריאות או מטעמו" - ככתוב בהגדרת "רכב בטחון". אמבולנס זה אינו אמבולנס של מגן דוד אדום, אך הוא רכב ביטחון, משעה שניתן לגביו אישור של מנהל משרד הבריאות.

ג.          אמבולנס "אחר". לא כל אמבולנס הוא רכב ביטחון. המדובר באמבולנס שמיועד להסעה ("בשכיבה") של חולים הנזקקים לטיפול רפואי או להשגחה - כהגדרת "אמבולנס" בתקנה 1. לנהג אמבולנס כזה אין הזכויות הנתונות ל"רכב ביטחון", כגון סטייה מסוימת מדיני התעבורה, שימוש בצופר וחיובם של נהגים אחרים להמתין עד שיעבור.