נדחתה תביעת חולה סרטן המעי הגס לחייב את שירותי בריאות כללית במימון תרופת הארביטוקס

1.         התובע, חולה במחלת סרטן המעי הגס, ביקש את בית הדין לחייב את הנתבעת 1 לממן את המשך טיפולו בתרופה "ארביטוקס" וכן להחזיר לו את ההוצאות שהוציא עד כה למימון התרופה.

2.         התובע הגיש, לכתחילה, בקשה לסעד זמני דחוף למתן מנות ארביטוקס או למימון רכישתן. במסגרת דיון שהתקיים בבקשה, הוחלט כי התובע יגיש בקשה לוועדת חריגים מטעם הנתבעת 1, וכן כי הדיון בהליך הזמני והעיקרי יישמע במאוחד, לאחר קבלת החלטתה של ועדת החריגים.

3.         ועדת החריגים שהתכנסה בעניינו של התובע ביום 18.5.06, החליטה שלא לאשר את מימון התרופה לתובע, ומשכך, נמשך הדיון בתובענה. 

הרקע העובדתי

4.         התובע אובחן בשנת 2001 כסובל מגידול סרטני ממאיר במעי הגס.

לפי פירוט התובע בתצהירו, הוא טופל בטיפולים כימותרפיים ובהקרנות ועבר ארבעה ניתוחים, וכאשר טיפולים כימותרפיים נוספים שעבר לא הועילו, הורה לו רופאו ליטול את תרופת הארביטוקס, שאיננה כלולה בסל התרופות.

לטענת התובע, תרופה זו הצליחה לעצור את התפשטות הגידול.

            התובע צירף כנספח לתצהירו ולכתב תביעתו מכתב מיום 30.10.05 מטעם רופאו, ד"ר פיגר, סגן מנהל המערך האונקולוגי במרכז הרפואי ע"ש "סוראסקי", ובו נאמר:

            " מר גולדשטיין מטופל במכוננו בגלל שאת של המעי הגס, קיבל טיפול בכל הקווים המקובלים, ומקבל כעת טיפול ב- Erbitux .

            הובהר לחולה שהתרופה אינה בסל הבריאות, לכן הוא קונה אותה מכספו. הוא מדווח שהתרופה בהחלט יעילה, ויש שיפור ברור ע"פ הסימפטומים ובדיקות ההדמיה".

5.         התובע, גימלאי של שירות המדינה, נאלץ לרכוש את תרופת הארביטוקס מכספו, ולאחר מכן בסיוע של מוסד ציבורי, בעלות ממוצעת של כ-28,000 ש"ח לחודש.

            לטענתו, הוא פנה לנתבעת 1 לקבלת החזר על הוצאותיו מכוח הביטוח המשלים, "כללית מושלם", ואולם בקשתו נדחתה על-ידה, ולאחר שחזר ופנה אליה, נענה כי תרופת הארביטוקס איננה נכללת ברשימת התרופות המזכות בהנחת הביטוח המשלים.

6.         כאמור, הגיש התובע לבית הדין בקשה לסעד זמני דחוף, ולצידה תובענה עיקרית, לחייב את הנתבעת לממן עבורו את רכישת תרופת הארביטוקס. בדיון שהתקיים בבקשה לסעד הזמני, הוחלט כי התובע יפנה בבקשה לוועדת החריגים של הנתבעת, אך הוועדה החליטה, לאחר דיון, שלא לאשר את מימון התרופה לתובע.

מסמך המפרט את הדיונים שהתקיימו בוועדה ואת קביעותיה הוגש לבית הדין, כאשר מסקנתה הסופית של הוועדה היתה ש" מימון הטיפול לא אושר" לאורם של הנימוקים הבאים:

" א. התרופה אינה כלולה בסל התרופות...

ב. התרופה אינה מצילת חיים אלא מוגדרת על פי כל המושגים המקובלים בתחום - מאריכת חיים בלבד; גם במקרה של החולה עצמו - מדובר בהארכת חיים ולבטח לא בהצלת חיים.

ג. במועד מתן התרופה לחולה... ניתן היה להציע לו טיפול כימוטרפי אחר אשר היה כלול בסל... ואשר אותו מקבלים החולים האחרים במצבו של מר גולדשטיין כיום; כמו כן קיימים משלבים כימוטרפיים אחרים.

ד. לא הוכחה כל חריגות במקרה הספציפי של מר גולדשטיין. בשל כך, הערכת עלות כוללת של אישור התרופה לכל החולים במצבו... מגלה שמדובר במעל 100,000,000 ש"ח - אין ספק שה'כללית' לא יכולה לעמוד בעלות כגון זו בלא הכנסת התרופה לסל על פי המנגנונים הקיימים בחוק ותקצובה על-ידי המדינה".

7.         בדיון שהתקיים בפנינו בעקבות החלטתה זו של ועדת החריגים, הצהיר ב"כ התובע כי התביעה אינה נסבה על הוספת תרופת הארביטוקס לסל התרופות, אלא על התנהלותה של הנתבעת בכל הנוגע לבקשותיו למימון התרופה, ובכלל זה התנהלות ועדת החריגים, כמו גם נימוקיה.