נדחתה תביעת דיבה של דוד ספקטור נגד גלובס

מבוא

1.         זוהי תביעה לפיצויים בגין פרסום לשון הרע, על פי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה - 1965, (להלן: "חוק איסור לשון הרע" או "החוק").

רקע עובדתי

2.         תביעת התובע מתייחסת לשתי כתבות (להלן: "הכתבות"), שהתפרסמו בתאריך 30.9.01 בעיתון "גלובס" (להלן:"העיתון"), גליון 4468. עניינן של הכתבות היה דו"ח מבקר המדינה שהתפרסם באותו יום בנושא חוק מימון מפלגות, התשל"ג - 1973, שכותרתו היתה: "דין וחשבון על תוצאות ביקורת החשבונות השוטפים של הסיעות בכנסת החמש-עשרה לתקופה 1.6.1999 עד 28.2.2001" (להלן:"דו"ח המבקר"  - נספח 1 לכתב התביעה).

3.         בעמ' 4 בעיתון פורסמו שתי כתבות על ידי הכתב משה ליכטמן - הנתבע 1. הכתבה האחת פורסמה בחלק העליון של העמוד, נושאת כותרת: "הויכוח הגדול מאחורי הקלעים". הכתבה השניה פורסמה בחלק התחתון של אותו עמוד, נושאת כותרת: "שובו של אותלו". (הכתבות - נספח 2 לכתב התביעה).

4.         בתאריך הנ"ל - 30.9.01, התפרסמו בעיתון כתבות נוספות, כולן בנושא דו"ח המבקר.

בעמ' 1 התפרסמה כתבה של איתמר לוין, שכותרתה: " מבקר המדינה, אליעזר גולדברג בדו"ח על מימון המפלגות והבחירות ב 2001: שרון גייס 6.1 מליון ש' בניגוד לחוק, היועמ"ש ישקול אם המשטרה תחקור".

בעמ' 2 התפרסמה כתבה של כתב גלובס, ללא שם הכתב, שכותרתה: "גולדברג: אינני קובע עמדה בנוגע לחלקו של רה"מ בעבירות לכאורה שנחשפו", כתבה נוספת של הכתב משה גורלי שכותרתה: "אותה קומבינה בשינוי תירוץ", כתבה שלישית של הכתב מתי גולן, שכותרתה: "החטא ושכרו", וכתבה רביעית של הכתבת הדס מגן, שכותרתה: "ארבל: לכאורה נראה שאין מקום לחקירה בנוגע למימון הקמפיינים לראשות הממשלה".

בעמ' 3 התפרסמה כתבה של הכתב איתמר לוין, שכותרתה: "עמרי שרון - במרכז גיוס הכספים הבלתי חוקי למימון הפעילות הפוליטית של אריאל שרון לפני הבחירות", וכתבה נוספת של הכתבת קרן צוריאל-הררי, שכותרתה: "הליכוד: זהו דו"ח חיובי".

בעמ' 4 התפרסמו שתי הכתבות נשוא התביעה, של הנתבע 1 נשוא התביעה.

בעמ' 5 של העיתון התפרסמה כתבה של הכתב איתמר לוין, שכותרתה: "שרון טען: הצוות שלי פעל למעני בלבד; המבקר קבע: הצוות שירת גם את הליכוד ובכך העניק תרומה אסורה", כתבה נוספת של הכתב אסף זוהר, שכותרתה: "החקירה הקודמת: מחכים  לחיקורי הדין",  וכתבה שלישית ללא שם הכתב, שכותרתה: "אדם המוביל מערכת פוליטית אינו יכול לעסוק ב"פעילות חוץ-מפלגתית".

כל הכתבות צורפו כנספח 2 לכתב התביעה.

מסגרת התביעה

5.         התובע טוען כי שתי הכתבות שפורסמו ע"י הנתבע 1 בעמ' 4 של העיתון: "הויכוח הגדול מאחורי הקלעים", ובעיקר הכתבה "שובו של אותלו", (להלן: "הכתבה"), שהיא כתבת פרופיל על התובע  ותמונתו גם התפרסמה בה, יש בהן לשון הרע כלפיו, כהגדרתה בחוק איסור לשון הרע.

6.         התביעה הוגשה בתחילה על ידי התובע ועל ידי חברת ספקיוריטי המוקד המרכזי בע"מ, שהתובע 1 הוא בעליה, כתובעת שניה. תביעת התובעת השניה, החברה, נמחקה בהחלטתו של כב' השופט שנלר מיום 15.4.03, בהעדר עילה (סעיף 32 להחלטה). אמנם החלטת כב' השופט שנלר בוטלה מאוחר יותר בהסכמה, בבר"ע 1842/03 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, אולם בהחלטת הביטול נאמר כי הביטול הוא לגבי הקביעה האם הכתבה נשוא התביעה הינה לשון הרע או שאינה לשון הרע.

גם אם יסבור מי, שהחלטת כב' השופט שנלר בוטלה במלואה בבית המשפט המחוזי בת"א, לרבות החלק המוחק את התובעת 2, אני מוחק בזה את תביעת התובעת 2 מאותה סיבה. בכתבות לא הוזכרה כלל הנתבעת 2, למעט איזכור בודד האומר שהתובע הוא בעליה, ותו לא. לא מיוחס לה דבר בכתבות, לא נעשה כל פרסום לגביה, וממילא אין לה כל עילה כנגד הנתבעים. 

יצויין כי התובע גם הגיש את סיכומיו בשמו שלו בלבד, כתובע יחיד.

7.         התביעה הוגשה נגד הנתבע 1 משה ליכטמן - שהוא הכתב שכתב את שתי הכתבות נשוא התובענה; נגד הנתבע 2 חגי גולן - העורך הראשי של העיתון בעת פרסום הכתבות; נגד הנתבע 3 איתמר לוין - עורך החדשות בעיתון בעת שפורסמו הכתבות; ונגד הנתבעת 4 - המוציאה לאור של העיתון.

במקור הוגשה התביעה גם נגד נתבעת 5 - כספים מבית גלובס בע"מ, שהיא בית הדפוס שבו הודפס העיתון במועד שפורסמו בו הכתבות. התביעה נגד הנתבעת 5 נמחקה בהסכמה כבר בהתחלת ההליכים, בהחלטה מיום 27.11.01 של כב' הרשמת (כתוארה אז) לאה שלזינגר-שמאי.