1. בפני תביעה לפיצוי בגין תקלה במחשב ביתי עקב אירוע מיום 12.2.07.
2. לטענת התובע (בתמצית) ביום 12.2.07, יום סוער עם ברקים ורעמים, כבה המחשב לפתע ולא נדלק יותר. הוא תיקן את המחשב בעלות של 1,250 ש"ח בהתאם למכתב של איש המקצוע אשר תיקן את המחשב, שעותקו צורף לתביעה, המדובר בנזק כתוצאה משינויי מתח. התובע פנה לחברת הביטוח, נתבעת מס' 1 ולחברת החשמל, נתבעת מס' 2, בניסיון לקבל פיצוי, אך ללא הצלחה.
במהלך הדיון הודה התובע כי במועד האירוע לא היה בחדר ויתכן כי אף לא היה בבית, כי הוא איננו יודע אם הנזק הוא כתוצאה מברק או מנפילת חשמל, אלא אך ורק שבאותו היום היה יום סוער עם רעמים וברקים ובזמן זה המחשב כבה לפתע ולא נדלק יותר ונזקק לתיקון שאת עלותו הוא תובע.
התובע לא ידע להסביר את אי התאמה במועדים בין המסמכים השונים וכן לא את הפניית המכתב בדבר תיקון המחשב לגן במבי ולא לתובע.
התובע הוסיף ואמר כי ידוע לו שבעת האירוע היו נזקים למכשירים נוספים ברחוב בו הוא גר, אך עדות על כך לא הומצאה.
3. לטענת הנתבעת מס' 1 (בתמצית) התובע תאר את האירוע כאירוע שנגרם עקב נפילת מתח. אירוע זה איננו מכוסה במסגרת הפוליסה אליו מפנה התובע.
נהפוך הוא. בפוליסת מושלם דירה ממאי 03 בסעיף 4 נאמר כי איננה חלה על אובדן או נזק שנגרמו למכשירים חשמליים כתוצאה ממתח יתר, עומס יתר, קצר, נפילת מתח ועוד. כמו כן נאמר בפוליסה ביחס למחשב ביתי (סעיף 5(2)(3)) כי אין היא חלה על שיבושים מכניים או חשמליים לרבות קצר חשמלי או מתח גבוה, או אי סדירות בשרות או אספקת חשמל.
הנתבתע מס' 1 טענה עוד כי מדובר בבלאי סביר, אשר אינו מכוסה בפוליסת הביטוח.
כן ציינה נתבעת מס' 1 כי קיימת אי התאמה בין מועד האירוע (12.1.07) לבין מועד חשבונית התיקון (1.2.07) ומועד מכתבו של מתקן המחשב (31.1.07); וכן בין תאור התיקון בחשבונית המס לעומת תאור התיקון במכתב מיום 31.1.07. עוד נטען על ידה כי החשבונית והמכתב מופנים לגן במבי אשר אינם מוטבים בפוליסת הביטוח.
4. לטענת, נתבעת מס' 2 (בתמצית) במועד האירוע (12.2.07) לא נרשמה תקלה במערכת החשמל, לא היו פניות של צרכנים בדבר תקלות במועד האירוע הנטען ולפיכך עצם קיומו של האירוע מוכחש. מעבר לכך בהתאם לחוק הנתבעת מס' 2 איננה חבה בגין אירועים מסוג דא.
מכל מקום, המדובר בהתערבות של גורם זר, מקרה טבעי, בלתי רגיל שלא ניתן לצפותו ולפיכך אין להשית עליה כל אחריות.
הנתבעת מס' 2 מפנה לפסיקה רחבה בתחום זה לפיה נחשולי מתח או תופעות מעבר הנובעות ממכת ברק, אינן דבר שבשליטת חברת החשמל, אין בנמצא אמצעים שיכולים למנוע נזק הנגרם למכשירים אלקטרוניים רגישים עקב תופעות אלה ולכן אין לייחס לה רשלנות בגין כך. כמו כן מוסיפה הנתבעת מס' 2 כי הצרכנים יכולים להגן על מוצרי החשמל בביתם באמצעים זולים.
הנתבעת מס' 2 מדגישה כי משיקולי המדיניות מצאו לנכון בתי המשפט שלא להטיל אחריות על חברת החשמל לנזקים מעין אלה.
הנתבעת מס' 2 מוסיפה כי התובע לא הוכיח את אירוע הנזק, לא צירף חוות דעת מומחה המעיד על הקשר הסיבתי שבין אירוע הברק או נפילת מתח החשמל הנטענת לבין התקלה במחשב וכי המדובר בבלאי סביר או פגם בייצור ו/או עייפות חומר.
5. לאחר שבחנתי את כל המסמכים בפני ואת גירסאות הצדדים, ושקלתי את כל השיקולים הצריכים לעניין הגעתי לכלל מסקנה כי התובע לא עמד בחובה המוטלת עליו להוכיח את תביעתו ומשכך דינה להידחות.
6. אמנם באשר למועד ארוע התקלה, כפי שתארו התובע לא היתה בפני גירסה סותרת, אך התובע ברוב הגינותו הודה כי בעת האירוע הוא לא נכח ולכן אין הוא יודע את שארע במדוייק או אף להבהיר האם המדובר בברק או בנפילת חשמל או בפעולה משולבת של השניים, שהתרחשו לדבריו, עת כבה המחשב. (לעניין זה יוער כי אין די בכך שצרכנים נוספים לא פנו לחברת החשמל בטרוניה באשר לטענת חברת החשמל אין בכך תוחלת לאור העדר אחריות).
7. גם אם אניח כי כך הם פני הדברים, ולא אשקול לחובת התובע את העובדה כי מי שהיה נוכח בעת האירוע לא הובא לעדות ולענין זה ראה ב-ע"א 548/78
שרון ואח' נ' לוי, פ"ד לה(1) 736:
"כלל הנקוט בידי בתי המשפט מימים ימימה, שמעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו, ואין לו לכך הסבר סביר, ניתן להסיק שאילו הובאה הראיה היתה פועלת נגדו. כלל זה מקובל ומושרש הן במשפטים אזרחיים והן במשפטים פליליים וככל שהראיה יותר משמעותית כל רשאי בית המשפט להסיק מאי הצגתה מסקנות יותר מכריעות ויותר קיצוניות נגד מי שנמנע מהצגתה".
(וראה גם: ע"א 55/89
קופל נ' טלקאר, פ"ד מד(4) 602; קדמי, על הראיות, חלק שלישי, עמ' 1648 ואילך ו- 917; ע"א 465/88
הבנק למימון ולמסחר בע"מ נ' סלימה מתתיהו ואח', פ"ד מה(4) 651; ע"א 548/71
נועה שרון נ' יוסף לוי, פ"ד לה(1) 136).