נדחתה תביעה לפיצוי בגין ירי של צה"ל עקב היותו פעולה מלחמתית

1.         התובע, יליד 1987 , תושב הכפר ג'בע-ג'נין , הגיש תביעה לנזקי גוף בגין ארוע מיום 23.4.95  , מועד בו היה כבן 8, בשל כך שנפגע  לטענתו מיריית כוחות צה"ל בבטנו .

2.         התביעה הוגשה לבית המשפט כ-7 שנים לאחר הארוע. התובע עצמו, כבן 18 במועד ההוכחות , בחר שלא להעיד בשל כך שאיננו זוכר את הארוע.

3.         לגבי נסיבות הארוע  העידו אב התובע  ועד נוסף.   

4.       העובדות שהוכחו

4.1        אבי התובע טען בתצהירו כי ביום 23.4.95, אחר הצהריים,בעת שהיה התובע ברחוב, מול הכניסה ליד הבית נורה בבטנו על ידי חיילי צה"ל ללא כל התגרות או התפרעות מצידו. (ס' 3 לת / 1 ). אך במהלך חקירתו עלה כי אבי התובע כלל לא היה במקום במועד הארוע. אבי התובע   היה בכיכר הכפר המרוחקת מהמקום כ-200 מ'. אבי התובע שמע יריות, הלך לכיוון היריות ונאמר לו שבנו נפצע. אבי התובע לא ראה את היריות עצמן. בתצהירו מציין אבי התובע כי  הגיע לבית החולים כשבנו היה כבר בחדר הניתוחים. (ס' 5 לתצהיר ת / 1) ואילו בחקירתו הוא מציין כי הגיע לבית, ראה הרבה אנשים ואת הבן שלו פצוע, אך לא יכול היה לסוע איתו באמבולנס. לאחר שאלה נוספת הוא מתקן שהתובע לא הוסע באמבולנס אלא ברכב פרטי והוא נסע אחריהם ברכבו. (עמ' 8,9, לפרטיכל).

4.2        אבי התובע אישר במהלך חקירתו כי לא ראה את החיילים יורים לכיוון התובע. הוא ציין שהם ירו באופן אקראי לכל הכיוונים.  (עמ' 9 לפרטיכל). מכל מקום כלל לא היה  נוכח במעמד הארוע, לא ראה היכן עמד בנו ולא ראה את נסיבות הפציעה. עוד ציין אבי התובע כי לאחר שבנו נפצע והוא הגיע למקום ראה את החיילים במרחק של כ-100 מ' מביתו, אך ציין כי בכל יום רואים אותם. (עמ' 9 לפרטיכל).

4.3        אבי התובע טען כי אימו של  התובע ואחיו ראו את הארוע, אך אף אחד מהם לא הגיע ליתן עדות. לטענת אבי התובע "לא בקשו מהם". (עמ' 9 לפרטיכל).

4.4        אבי התובע מסביר במהלך חקירתו מה גרם לו לסבור כי התובע נפצע מירי של חיילי צה"ל - "כשבאתי לכיוון הבית, לכיון היריות, ראיתי את הבן שלי פצוע, ואת צה"ל, אז ממי הבן שלי נפצע ?"  (עמ' 11 לפרטיכל).

4.5        על הארועים באותו יום הצהיר אבי התובע בתצהירו, כי כוחות הבטחן או משמר הגבול הגיעו בג'יפ ונעצרו ליד בית הספר היסודי לבנות בכפר ג'בע "וכנראה היה ידוי אבנים מקרבת בית הספר הנמצא צפונית לביתנו. חלק מהחיילים ירדו מהג'יפ וחלק נשאר בג'יפ". (ס' 4 לתצהיר ת / 1 ). בית הספר מרוחק מרחק של כ-80 מביתו של התובע, וחשוף מהצד של בית התובע.  (עמ' 13 לפרטיכל). בחקירתו נשאל אבי התובע אם לפי ידיעתו היו התפרעויות במקום והוא משיב שכן. לאחר מכן הוא חוזר בו מהמילה "התפרעויות " אבל מאשר שהיה יידוי אבנים. (עמ' 9 לפרטיכל). לאחר מכן גם חוזר בו מהאמירה שהיה יידוי אבנים. אבי התובע נשאל אם נכון שבכפר היו הרבה ארועי אינתיפאדה והוא מתחמק מתשובה בטענה שהוא איננו יודע מה קורה. (עמ' 13 לפרטיכל). אך במקום אחר בחקירתו הוא מאשר כי הוא תמיד מזהיר את ילדיו שלא לצאת במקרים של הפרות סדר ומוסיף "אני אומר להם שיתרחקו מיהודים".  (עמ' 14 לפרטיכל). גם לשאלה אם מישהו מבניו היה מעורב אי פעם בארועי אינתיפאדה הוא משיב "אף אחד לא נעצר ולא שאלו עליו".  תשובה המדברת בעד עצמה. (עמ' 13 לפרטיכל).

4.6        בהמשך חקירתו מאשר אבי התובע כי לפעמים הילדים באים לשחק אחר הצהריים בככר בית הספר, למרות שלגבי בנו הוא מציין כי הוא נפצע בפתח הבית, זאת לאחר שכבר ידוע שלא היה במעמד. (עמ' 10 , 13 לפרטיכל).

4.7        התביעה הביאה לעדות עד נוסף, מהכפר. העד הינו יליד 1974, וביום הארוע היה כבן 21. העד מציין כי הוא מכיר היטב את משפחת התובע, וכי השדה שלו נמצא במרחק של כ-100 מ' מבית התובע. (עמ' 15 לפרטיכל).

4.8        בתצהיר התובע  אשר נערך בשנת 2004 נרשם כי הינו עובד כפועל בנין בכפר ג'בע. (ס' 2 לתצהיר  ת / 2). אך בעדותו ציין העד כי רק חודש בשנת 1994 היה פועל, והוא רק עובד אדמה. (עמ' 15 לפרטיכל).

4.9        בעדותו בבית המשפט ציין כי עבד בשדה, המרוחק כ-50 מ' מהכביש. בשנת 2001 מסר העד הודעה  (נ / 3) שם אין כל אזכור לכך שעבד בשדה.

4.10      העד ציין בהודעתו כי היה באזור השכונה והגיעו ג'יפים צבאיים השייכים לכוחות הבטחון. "באזור היו מהומות בין השביבה לבין כוחות הבטחון. כוחות הבטחון היו יורים קליעים חיים לעבר השביבה". (נ / 3 ). בחקירתו נשאל העד אם היו מהומות והפרות סדר אך הוא משיב כי לא ראה יידוי אבנים והיה בשדה, ויצא עקב היריות. כשהיו יריות הוא רץ לכוון היריות (עמ' 17 לפרטיכל). העד נשאל מדוע  הגיע לטענתו מהשדה למקום היריות כי זה הרי מקום מסוכן והוא השיב כי  לא חשב שזה חיילים אלא בעיה בין המשפחות בכפר אך השיב כי איננו יודע אם לאנשים בכפר יש נשק ואם הם יורים. (עמ' 19 לפרטיכל).

4.11      העד ציין כי החיילים עמדו ליד בית הספר וכששמע את היריות החיילים היו ליד בית הספר. ביריות השניות מציין העד שעמד במרחק של כ-30 מ' מהתובע וראה את התובע על האדמה. (עמ' 19 לפרטיכל).

4.12      העד שרטט את מסלול התקדמות החיילים, כאשר בנסיעתם הם חולפים על פני בית התובע, לכדי מרחק של כ-100 או 150 מ' לכיוון בית הספר כך לדבריו. (וראה שרטוט בשולי נ / 2). כשהוא שמע יריות לראשונה, הג'יפ היה ליד בית הספר.

4.13      העד נשאל אם הוא עצמו היה מעורב בפעולות כנגד כוחות הבטחון והוא משיב כי היה אסיר שנתיים וחצי. כשנשאל בגין מה, השיב כי ניתן לבדוק זאת במחשב כוחות הבטחון. (עמ' 20 לפרטיכל).

4.14      הוגשו יומני המבצעים המתייחסים ליום 25.4.95 וליום 26.4.95. ביום 25.4. בשעה 16:10 מופיע רישום  -

"לדברי תושב ג'אבה בשם לוטפי מוחמד צלאח מליישה נורו בג'אבה יריות ב-23.4.05 בערך. בעקבות הירי נפצע ילד בן 7, הועבר לבית חולים אלאיתחד בשכם. שם היורה- עומר מחמוד חוסני חאפז ג'ראר מג'בה. הירי נעשה מאקדח והילד נמצא עדיין בבית חולים. בבדיקת נ. ג'נין מול נ. שכם - לא הגיע ילד בן 7 לבית חולים אלחיחד. נ. שכם מתבקשת לבדוק האם הנ"ל הגיע לבית חולים בשכם.".