חברת על-רד הנדסת מעליות בע"מ (להלן -
התובעת או
על-רד) העוסקת, בין היתר, במתן שירותים ותיקונים למעליות, הגישה תביעה כספית על סך 6,029 ש"ח, נגד נציגות הבית המשותף מרח' לשם 61 במודיעין (להלן -
הנתבעת או
נציגות הבית), בגין הפרת הסכם למתן שירות למעליות.
רקע עובדתי
ביום 2/5/2004, נחתם בין הצדדים הסכם "שירות - רגיל" (להלן -
הסכם השירות), לתקופה של שנה, החל מיום 1/11/2004 ועד ליום 30/10/2005. בהסכם נקבע, שהוא מתחדש אוטומטית מדי שנה לתקופה של שנה נוספת, אלא אם כן ניתנה הודעה מוקדמת עד 90 יום לפני תום ההסכם, על רצון הצדדים שלא להמשיכו. עוד נקבע, שתמורת השירות תשלם נציגות הבית לעל-רד סך של 200 ש"ח לחודש, בתוספת מע"מ.
ביום 1/6/2005, ובטרם חלפה שנה ממועד תחילת מתן השירות, חתמו הצדדים על נספח להסכם השירות (להלן -
נספח להסכם), המאריך את תוקפו ל- 60 חודשים נוספים, החל מיום 1/6/2005 ועד ליום 30/5/2010. בסעיף 4 לנספח להסכם נקבע, כי בתמורה להנחה בסך 228 ש"ח בדמי השירות השנתיים לכל שנת שירות, מסכימה נציגות הבית להתקשר עם על-רד בחוזה ארוך טווח. סעיף 3 לנספח להסכם קובע, כי נציגות הבית רשאית לסיים את ההסכם בכל סוף שנה, בהתאם להוראות הסכם השירות והנספח להסכם. על פי סעיף 7, ביטול הנספח להסכם מכל סיבה כלשהי לפני תום 60 החודשים, יחייב את נציגות הבית בהחזר ההנחה ובתשלום פיצוי מוסכם בסך 5,000 ש"ח.
ביום 1/9/2005, הודיעה נציגות הבית על סיום ההתקשרות עם על-רד, החל מיום 10/9/2005 וזאת בשל תקלות וחוסר שביעות רצון מרמת השירות והטכנאים של על-רד. בתגובה לכך, הגישה על-רד תביעה זו.
טענות הצדדים
לטענת התובעת, ההנחה שקיבלה הנתבעת בתשלום דמי השירות השנתיים, ניתנה עקב התחייבותה בנספח להסכם להתקשר עם התובעת ל- 60 חודשים נוספים. מאחר והנתבעת לא עמדה בהתחייבותה, עליה להשיב את ההנחה שניתנה לה, בסך 76 ש"ח בגין חודשים 6/05-9/05. בנוסף, על הנתבעת לשלם את הפיצוי המוסכם בסך 5,000 ש"ח הקבוע בסעיף 7 לנספח להסכם, את דמי ההודעה המוקדמת בסך 716 ש"ח ואת התשלום בגין חודש אוגוסט בסך 237 ש"ח. עוד טוענת התובעת, כי סעיף 7 לנספח להסכם עומד בתנאי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (התקנת מעליות ומתן שירות למעליות), התשמ"ד - 1984 (להלן -
צו הפיקוח), מאחר והנתבעת אינה כבולה להסכם השירות ויכולה לבטלו. חתימת הנתבעת על הנספח להסכם היתה מתוך גמירות דעת והבנה מלאה, שההסכם מוארך ל- 5 שנים נוספות תמורת הנחה בדמי השירות, שנובעת מההתקשרות ארוכת הטווח. הנתבעת לא היתה זוכה להנחה אלמלא ההסכם ארוך הטווח ולכן עליה להחזיר את ההנחה שקיבלה וכל שהתובעת דורשת הוא הפיצוי המוסכם המגיע לה מכוח סעיף 7 לנספח להסכם.
מאידך טוענת הנתבעת, כי אין תוקף משפטי לחתימה על הנספח להסכם, מאחר והוא נוגד את צו הפיקוח, המעניק לנציגות הבית זכות בלתי מותנית לבטל חוזה שתקופתו עולה על 12 חודשים "בכל עת", על ידי מתן הודעה מוקדמת של שלושה חודשים ומבלי שלנותן השירות יהיו זכויות כלשהן, למעט דמי ההודעה המוקדמת. ההסכם בין הצדדים בוטל כדין, בהתאם להוראות צו הפיקוח, המתירות ביטול בכל עת ועקב השירות הלקוי שהעניקה התובעת. עוד טוענת הנתבעת, כי הפיצוי המוסכם והחזר ההנחה, אותם דורשת התובעת, בהתבסס על סעיף 7 לנספח להסכם, הוא "קנס" המנוגד לצו הפיקוח. באשר לתשלום דמי ההודעה המוקדמת ודמי השירות לחודש אוגוסט, הנתבעת לא כופרת בחובתה לשלם תשלומים אלה.
ביום 19/9/2006, ניתן פסק דין חלקי, המורה לנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים בהם היא מודה, סך של 1,000 ש"ח, הכולל דמי הודעה מוקדמת ותשלום דמי שירות בגין חודש אוגוסט. כמו כן הוסכם בין הצדדים, כי השאלה שנותרה במחלוקת היא - האם סעיף 7 לנספח להסכם, הקובע את הפיצוי המוסכם והחזר ההנחה, יכול לעמוד בתוקפו לאור צו הפיקוח.
הצדדים הגיעו להסדר דיוני לפיו לא יתקיימו הוכחות בתיק, ב"כ הצדדים יגישו סיכומים בכתב ובית המשפט יפסוק על סמך החומר המצוי בתיק ועל סמך טענות הצדדים.
דיון
המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה, האם סעיף 7 לנספח להסכם, המחייב את נציגות הבית בתשלום פיצוי מוסכם והחזר ההנחה, נוגד את צו הפיקוח, המעניק לנציגות הבית זכות בלתי מותנית לבטל את הסכם השירות ארוך הטווח בכל עת.
סעיף 7ב' לצו הפיקוח קובע בזו הלשון:
(א) לא ייכרת חוזה חדש בדבר מתן שירות למעליות, לתקופה העולה על 12 חודשים, אלא אם כן שמורה בו הזכות
הבלתי מותנית של נציגות הבית לסיים את החוזה
בכל עת, לאחר תום תקופה של 12 חודשים ממועד החתימה על החוזה.
(ב) סיום החוזה ייעשה על ידי מתן הודעה מוקדמת בכתב של שלושה חודשים לפחות,
מבלי שלנותן השירות יהיו זכויות כלשהן כלפי נציגות הבית בשל הסיום המוקדם של חוזה
השירות כאמור. למעט דמי השירות המגיעים לו בעד תקופת השירות שעד לסיומו המוקדם של חוזה השירות כאמור.
(ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו גם על חוזה מתחדש או
חוזה המאריך תוקפו של חוזה קיים.
(הדגשות הוספו).
אין חולק, כי צו הפיקוח חל על המקרה דנן מאחר והנספח להסכם, שהאריך את הסכם השירות לתקופה של 5 שנים (להלן -
התקופה המוארכת), הוא "חוזה המאריך תוקפו של חוזה קיים" ולכן נופל לגדר סעיף 7ב(ג) לצו הפיקוח.
לפיכך יש לבחון, האם הוראות הנספח להסכם נוגדות את הוראות צו הפיקוח. אף שהמחלוקת בין הצדדים היא ביחס לסעיף 7 לנספח להסכם, הקובע את הפיצוי המוסכם והחזר ההנחה, בחינת מכלול הוראות הנספח להסכם חיונית על מנת לעמוד על התכלית העומדת בבסיס סעיף 7.
הוראות הנספח להסכם
הנספח להסכם פותח במילים:
"...הואיל: ואנו הדיירים מציעים לחברה כי נקבל את שרותיה למעלית בבניין במשך 60 חודש תמורת קבלת ההלוואה/הנחה".
סעיף 2 לנספח להסכם מבהיר, כי נמסר לנציגות על קיומו של צו הפיקוח והוראותיו:
"נמסר לנו בע"פ וכן נמסר לידינו עותק הצו של התקנות החדשות של משרד העבודה מחודש מאי 1995 (להלן "הצו"), בו הינם מחייבות את החברה לחתום על חוזה שרות למעלית לתקופה של שנה אחת עם הלקוח".