בפני עתירתו של העותר, חבר מועצת עיריית קריית אתא, בה מבוקש כי ביהמ"ש ייתן, מכוח סמכותו על פי חוק חופש המידע, התשנ"ח - 1998 וכן על פי סעיף 140א' לפקודת העיריות, צו המורה למשיבים, ראש העיר ומנכ"ל העירייה, למסור לעותר את פרטי המידע המצויים בידיהם כמפורט להלן:
1. רשימת עובדי העירייה, החברה הכלכלית של קריית אתא והמתנ"ס בשנים 2003-2006.
2. דוחות כספיים מפורטים של החברה הכלכלית לשנים 2002-2005.
3. דוחות שכר של עובדי העירייה, החברה הכלכלית ועובדי המתנ"ס לשנים 2003-2006.
4. מידע על תשלום או קביעת היטלי השבחה של שכונת בית וגן.
5. מכרז העברת עבודות ניקיון העיר לחברה פרטית מיולי 2003 וכן ההסכם שנחתם עמה.
6. חשבון מפורט של שכ"ט ששולם למשרד עו"ד נתן מאיר בשתי העתירות שנדונו בשנת 2004 בביהמ"ש המחוזי בחיפה.
העותר טוען בעתירתו כי פנה לעירייה מספר פעמים בבקשות לעיין במסמכים האמורים לעיל החל מיום 16.5.05 אך בקשותיו לא נענו. העותר טוען כי בהתאם להוראות סעיף 1 לחוק חופש המידע וסעיף 140א' לפקודת העיריות יש לו זכות לעיין במסמכים. לטענתו, נגישות הציבור למידע מסייעת לקידומם של ערכים חברתיים והבטחת שקיפות השלטון כלפי בוחריו ונציגיו ומהווה את אחד היסודות של חברה דמוקרטית. בנוסף, טוען העותר כי הינו חבר בוועדה לענייני ביקורת בעירייה ומניעת המסמכים הנ"ל מוועדת הביקורת כמוה כניסיון בוטה לשיבוש תפקודה של הוועדה כזרוע ביקורת לגיטימית ונחוצה ברשות המקומית. העותר טוען כי על המסמכים המבוקשים לא חלה הגנת סעיף 140(ב) לפקודת העיריות.
המשיבים טוענים כי יש לדחות את העתירה מטעמים של שיהוי, חוסר ניקיון כפיים, אי גילוי ומניעים זרים וכן יש לדחותה משום שמרבית המידע המבוקש על ידי העותר אינו נמנה על המידע האמור בסעיף 140א' לפקודת העיריות, העוסק בפנקסי העירייה ומסמכיה וזה אשר כן נמנה עליו נמסר לעותר לעיון זה מכבר. כמו כן, טוענים המשיבים כי העותר לא מיצה את ההליכים הקבועים בסעיף, היינו, פניה לממונה אשר רשאי לדרוש מתן העיון בצו.
באשר להסתמכות העותר על חוק חופש המידע טוענים המשיבים כי העותר לא פעל על פי הוראות חוק חופש המידע ולא מיצה ההליכים הקבועים בחוק. העותר לא פנה לממונה על חופש המידע אצל המשיבים ובקשתו למידע לא נדונה על פי חוק חופש המידע. על כן, לטענת המשיבים, בימ"ש זה מנוע מלדון בעתירה בהעדר מיצוי הליכים מצד העותר על פי החוק. בנוסף, גם לו היה העותר פונה על פי חוק חופש המידע הרי מרבית המידע המבוקש אינו מצוי בידי העירייה משום שהיא אינה מעסיקה את עובדי המתנ"ס ועובדי החברה הכלכלית. המשיבים טוענים כי לו חלק העותר על כך היה עליו לעשות כן במועד מיידי לאחר שלא קיבל את המסמכים ולא יאוחר מ- 45 יום לאחר מכן. לכן חל שיהוי בהגשת העתירה.
המשיבים טוענים כי העותר השתהה למעלה משנה וחצי בהגשת העתירה. כן טוענים הם כי העתירה נגועה בחוסר ניקיון כפיים מובהק ואי גילוי עובדות מהותיות ונחוצות לעתירה משום שהעותר לא גילה לביהמ"ש כי נפגש לא אחת עם מנכ"ל העירייה וניתנה לו זכות העיון במסמכים הכלולים בסעיף 140א' לפקודה. על כן, העותר טען בעתירתו טענות שאינן אמת, זאת כאשר טען כי כל פניותיו לא נענו ולא ציין את הפגישות שהתקיימו לצורך עיון במסמכים שנתבקשו על ידו ומתן מענה לפניותיו. לטענת המשיבים, העותר קיבל ממנכ"ל העירייה את רשימת עובדי העירייה לשנים 2003 ו- 2004, אך לא קיבל את דו"ח השכר משום שאינו זכאי לקבלו מכוח הסייג הקבוע בסעיף 140א', על פיו מוגבלת זכות העיון ביחס לרישום או מסמך הנוגעים במישרין בזכויותיו של פרט או בחובותיו כלפי העירייה, זולת אם הם משמשים נושא לדיון במועצה או בוועדה מוועדותיה שמבקש העיון חבר בה. המשיבים טוענים כי שכרם של עובדי העירייה אינו נושא לדיון במועצה או בוועדה שהעותר חבר בהן. לטענת המשיבים, לו חלק העותר על סיוג המידע שנמסר לעיונו היה עליו לעשות כן במועד מיידי ולא יאוחר מ- 45 ימים ממועד סיוג מסירת המידע ולכן חל שיהוי בהגשת העתירה.
באשר לדרישתו של העותר לקבל את כל המידע בדבר קביעת ו/או גביית היטל ההשבחה בבית וגן טוענים המשיבים כי העותר נענה כי אין היטל השבחה בפרויקט בית וגן והעותר אף ידע זאת זה מכבר משום שהסכם הפיתוח עם החברות שבנו את הפרויקט אושר בישיבת מועצת עיר בה השתתף העותר. באשר למכרז העברת עבודות הניקיון בעיר טוענים המשיבים כי העותר קיבל לעיונו את המכרז ואת ההסכם שנחתם עם החברה הזוכה במכרז, על פי דרישתו ולמרות זאת לא ציין זאת בעתירתו ואף הצהיר כי פנייתו לא נענתה. באשר לחשבון שכר הטרחה ששולם למשרד עו"ד נתן מאיר בשתי העתירות טוענים המשיבים כי העותר לא קיבל מסמכים אלה לאור הסייג האמור בסעיף 140א'(ב). אין המדובר בהסכם שכ"ט שאמור לעלות לדיון בוועדה מוועדות העירייה או במועצת העיר, אלא שכר טרחה שכבר שולם. באשר לדו"חות החברה הכלכלית ורשימת עובדיה ותפקידם נענה העותר כי הם אינם חלק מפנקסי העירייה ומסמכיה וככל שחלק העותר על תשובה זו או על עצם אי מסירת המסמכים שהתבקשו על ידו היה עליו לעשות כן במועד שהינו בתוך 45 ימים, לכל היותר, ממועד דחיית דרישתו.
העותר טוען בהשלמת הטיעונים מטעמו כי המשיבים שוגים בפירושם לסעיף 140א' ולטענתו על המשיבים למסור לעותר צילום של המסמכים הנדרשים על ידו וזאת על פי לשון החוק. על כן, לטענת העותר, מאחר שהמשיבים רק העמידו את המסמכים לעיונו ולא מסרו לו העתק צילומי מן המסמכים, לא עמדו הם בהוראות החוק. עוד טוען העותר כי בין הצדדים נוהלה חלופת מכתבים וכי העתירה הוגשה בטרם חלפו 45 ימים ממועד מכתבו האחרון של העותר ולכן לא הוגשה העתירה בשיהוי.
באשר לסייג הקבוע בסעיף 140א'(ב) לפקודה טוען העותר כי הסייג איננו חל על מקרה זה מאחר שלא נקבע כל איסור על פי דין על פרסום מסמכים אלה וכן מאחר שהמסמכים דרושים לעותר כחבר בוועדה לענייני ביקורת בעירייה. העותר טוען כי החברה הכלכלית הינה תאגיד עירוני שמניותיו מוחזקות בידי העירייה ועובדי העירייה משמשים אורגנים במועצת החברה הכלכלית וכי המשיב 2 משמש כיו"ר ומורשה חתימה במתנ"ס והמתנ"ס מתוקצב מכספי העירייה ולכן המדובר במסמכים שיש להציגם לעותר על פי סעיף 140א'. בעניין בית וגן טוען העותר כי ההסכם שהוצג על ידי המשיבים איננו רלוונטי עוד. באשר למכרז והסכם המכרז טוען העותר כי מעולם לא הומצאו לו המסמכים על דרך הצילום.
בתשובת המשיבים לתגובת העותר טוענים המשיבים כי יש לדחות את עתירתו של העותר בשל חוסר ניקיון כפיים משום שבעתירתו טען כי כל פניותיו לא נענו וכעת טוען הוא כי המסמכים הוצגו לעיונו אך לא ניתן לו צילום מהם ולכן הטעה את ביהמ"ש כאשר לא אמר את האמת כולה בעתירתו. באשר לפרויקט בית וגן טוענים המשיבים כי אין להתחשב בכך שהפיתוח של השכונה לא הושלם על ידי חברת בית וגן וזאת משום שהסעד המבוקש בעתירה היה לקבל מידע על היטל השבחה בפרויקט זה והעותר כחבר מועצת העיר היה נוכח בישיבה המאשרת את ההסכם ולכן ידע כי אין היטל השבחה. באשר לטענת העותר כי לא חל שיהוי טוענים המשיבים כי לא ניתן לעקוף את מחסום השיהוי בחזרה על הפניות ואם סבר העותר כי פנייתו לא נענית היה עליו לעתור במועד הקבוע בחוק. באשר לצילום המסמכים טוענים המשיבים כי הם אינם מחויבים להכין לעותר העתק צילומי. העותר קיבל לעיונו את המבוקש על ידו ולא נמנע מן העותר להכין לעצמו העתק מן החומר שהוצג לו. כן טוענים המשיבים כי מסמכים אלה לא יוצאו מרשות העירייה אלא ברשותו של ראש העיר.
דיון:
טענת המשיבים לשיהוי בהגשת העתירה:
תקנה 3 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), התשס"א - 2000, קובעת כי עתירה מנהלית תוגש במועד שנקבע לכך בדין, ואם לא נקבע מועד כאמור, יש להגישה בלא שיהוי, לפי נסיבות העניין, ולא יאוחר מארבעים וחמישה ימים מיום שההחלטה פורסמה כדין, או מיום שהעותר קיבל הודעה עליה או מיום שנודע לעותר עליה, לפי המוקדם.
"לנושא המועדים נודעת חשיבות ממעלה ראשונה לעניין הגשתן של עתירות מינהליות. ימינו אלה אינם עוד כימים שבעבר. בעבר היו נושאי משפט מינהלי באים לדיון ולהכרעה לפני הבג"ץ, ובכפיפות להוראות חוק ספציפיות לא שלטה במועדי עתירות לבג"ץ אלא מ ל כ ת השיהוי בלבד. הגשת עתירה לאחר עבור חודשים מיום היווצר העילה - לעיתים חודשים לא-מעטים - לא עצרה בעד עותרים אלא אם שינו משיבים את מצבם לרעה; וגם כך לא תמיד צלחה טענת שיהוי. עידן זה חלף-עבר ככל שהמדובר הוא בנושאי מישפט מינהלי המצויים בסמכותו של בית-המשפט המחוזי בשיבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים.