נדחתה בקשת דואר ישראל לדחות על הסף תביעה בגין אי מסירת הזמנה לדין לנתבע הנכון

סילוק התובענה על הסף היא הבקשה שלפני.

העובדות הצריכות לבקשה

1.            1.             התביעה אותה מבוקש לסלק על הסף היא תביעה למתן סעד הצהרתי, ולפיה מתבקש בית המשפט להצהיר כי המבקשים "התרשלו התרשלות חמורה ביותר בכל הנוגע לטיפול בדבר הדואר... וכן הפרו חובה חקוקה...וגרמו לתובעת נזקים קשים ביותר... באופן בלתי הפיך"  (הסיפא לכתב התביעה).

2.            2.             הבסיס העובדתי עליו מבוססת התביעה הוא תביעת נזיקין שהוגשה לבית המשפט ברחובות, ובה ניתן פסק דין במעמד צד אחד בהעדר כתב הגנה; פסק הדין ניתן בהתבסס על 'אישור קבלת דבר דואר', אך בהמשך בוטל על ידי כבוד השופטת שטמר מאחר שאישור המסירה שלכאורה היה תקין והיווה בסיס למתן פסק הדין, לא היה כזה ונראה כי ההזמנה לדין וכתבי הטענות נמסרו לאחר ולא לנתבע האמיתי.

3.            3.             לטענת המשיבה ביטול פסק הדין גרם לה נזק כבד, הן נזק ישיר והן נזק עקיף; בתביעה שהגישה לבית המשפט זה ביקשה להצהיר כי חברת הדואר ועובד שלה (המבקש 2) התרשלו והפרו חובה חקוקה כאמור בסעיף 1 לעיל, ובכתב התביעה. 

טענות המבקשים

4.            4.             התביעה התיישנה לפי סעיף 84 לחוק הדואר השמ"ו-1986, ואין להדרש לתביעה.

5.            5.             למבקשת ולפקידי הדואר קמה חסינות מפני תביעות בגין מסירה מוטעית, על פי סעיף 78 לחוק הדואר.

6.            6.             המבקשת ופקידיה אינם אחראים לנזקים עקיפים הנגרמים כתוצאה מאובדן או גניבת דואר, ומכל מקום אחריותם ככל שתוכח מוגבלת לסכום של 543 ש"ח. 

7.            7.              אין להגיש תובענה למתן סעד הצהרתי מקום בו ניתן להגיש תביעה לסעד כספי.

לטענת המשיבה

8.            8.             למבקשת טענות עובדתיות שמקומן להתברר בדיון גופו ולא כטענות לסילוק על הסף, שבעתיים יש לעשות כן כאשר הטענות העובדתיות אינן מלוות בתצהיר.

9.            9.             החסינות הנטענת בבקשת המבקשים נשענת על "נזק גניבה או אובדן" והנטען בתביעה כלל אינו חוסה בגדר טענות אלה על כן יש לברר הטענות לרשלנות במסגרת ההליך גופו.

סילוק על הסף

10.     ההלכה הנוהגת לענין דחייה על הסף היא כי יש לנהוג זהירות רבה עת באים לדחות על הסף תובענה, וכדברי כבוד השופט א. רובינשטיין, בע"א 5634/05 צוקית הכרמל פרויקטים בע"מ ואח' נ. מיכה צח חברה לקבלנות בנין ואח' (פורסם באתר משפטי) כי ,

"הלכה פסוקההיא, כיבית המשפטישתמש בסמכותולמחוק תביעה על הסף... רק במקרים בהם יהיה ברור, כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל, על יסוד הטענות המבססות את תביעתו, את הסעד המבוקש .בית המשפט-בבואו לשקול אפשרות זו-ינהג בזהירות רבה וישתמש בסמכותו רק במקרים קיצוניים ויוצאי דופן" (פרשת חסין, רע"א 724, רע"א 359/06 עו"ד חורימועין נ. עו"ד סלמאן פרג' (לא פורסם);... לעניין סילוק על הסף כאמצעי שבלית ברירהראו ע"א 693/83 שמש נ. רשם המקרקעין, פ"ד מ(2) 668, 672-671 - הנשיאשמגר). עלבית המשפטהדן בבקשות לסילוק על הסף לפלס דרכו בין אינטרסים נוגדים - נוגדים לא רק ביןבעלי הדיןאלא גם מבחינתהמדיניות השיפוטית.מחד גיסא, עשיית צדק מחייבת פתיחתםשל שערי משפט; מאידך גיסא, צדק הוא גם מניעתם של הליכי סרק, הטרדת בעלי הדין שכנגדוהעמסת יומנו שלבית המשפט. מכאן הזהירות הנדרשת... חובת הזהירות מקבלת משנה תוקף, מקל וחומר, כאשר מדובר בדחיה על הסף יוצרת מטבעה ככלל מעשה בית דין(ראו גורן,סוגיות בסדרדין אזרחי, מה' 9, 175-174)...".

            וכן נאמר כי סילוק על הסף הוא

"סעד מרחיק לכת מאד, שמטרתו להציב סכר על סף הדיון המשפטי בפני תובע, המבקש לעבור את הסף, ולהשמיע את ראיותיו ולשטוח את טענותיו לפני השופט היושב לדין. לפיכך, בבוא בית המשפט להכריע בבקשה כזו, עליו לנהוג זהירות יתרה ולעשות שימוש באמצעי חמור זה רק באותם מקרים, בהם ברור לו, לשופט, כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל את הסעד שהוא מבקש על פי העובדות והטענות העולות מתביעתו...דחיה על הסף תיעשה, רק כאשר בית המשפט משוכנע, שגם אם היה נשמע הדיון לגופו, אחד דינו - להדחות ..."

לא רק זאת אלא שבגלל התוצאה מרחיקת הלכת נקבע שכאשר