ה ח ל ט ה
לפני בקשה שאפסול עצמי מלשבת בדיון בערעור הנדון.
מדובר בערעור בהרכב דן יחיד על החלטת כב' הרשמת ג' כנפי-שטייניץ, בו נדחתה בקשת המערערת לקבלת פטור מאגרת ערעור (ע"א 9277/06).
הבקשה
1. הואיל והבקשה הנה קצרה אביאנה בשלמותה:
"אני אברהמי גילה מבקשת לאחר ניסיון מר ששופטים שונים נערי ברק עשו עיסקות תרמית ושיבשו הליכי משפט ב4 השנים האחרונו(ת), אבקש להחליף את כבוד השופט שפירא יוסף לשופטת בשל הנימוקים הבאים: כבוד השופט שפירא טיפל בתיק לפני שנתיים בוא המליץ להעביר לבית משפט אחר בשל מעורבותו של שופט אוקון בתיק על כן פניתי לבית המשפט השלום ולרוע מזלי לא במקרה ישב עודד שחם בחדר 219 באותו חדר שניקוטרא אתי ישבה והוא בילבל את דרכה לטובת אוקון שעיקר התיק מופנה כלפיו על נוהל לא תקין של משפט בהיותו רשם עליון שופט מחוזי ומנהל בתי המשפט.
הסיבה השניה שבגללה אני מבקשת שתהיה שופטת ולא שופט הינה בגלל שאני אישה דתיה מופנמת ועיקר התיק הוא על הטרדה מינית והתעללות גברים בנשים ע"י משרד החינוך ופגיעה בזכויות ע"י נערי ברק, על כן אני מעדיפה להידיין אצל שופט ולא שופטת.
בברכה: אברהמי גילה.
העתק ממלא מקום שר המשפטים מרדכי כהן
אבקש שוב ושוב נציג מטעמכם שיבוא כעד ויקשיב לדיון בדיונים בבג"ץ ובמחוזים כי מערכת החיסון של הגוף שלי לא בנויה לתבוסה נוספת על ידי מערכות אלה.
העתק מבקר המדינה כבוד השופט מיכאל ליכטנשטראוס אותו בקשה כנ"ל."
דיון
2. הדיון בערעור קבוע ליום 5.11.06. על פי סעיף 77א(ב) לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984, יש להכריע בבקשת הפסלות לאלתר, ולפני כל החלטה אחרת. לפיכך, דן אני ראשית בבקשה זו, לפני שאדון בבקשות נוספות של המבקשת, כגון צירוף מסמך נוסף להודעת הערעור והזמנת עדים.
אכן, בהליך קודם לפני כשנתיים המלצתי בפני התובעת, במהלך הדיון בבקשה לפטור מאגרה, כי אם תגיש את תביעתה בסכום הנמוך מתקרת גובה סמכותו של בית משפט זה ותגישנו בבית משפט השלום, כי אז האגרה תהא בהתאם. המבקשת מחקה התביעה בבית משפט דכאן, ופתחה את ההליך בבית משפט השלום בירושלים (נשוא הערעור העיקרי).
לא הבעתי דעתי, לא אז ולא כיום, על התביעה לגופה, ואף לגבי סיכויי הערעור, שכן לא התעורר צורך בכך, ולא התקיים כל דיון לגופו.
3. אשר לטענתה הראשונה של המבקשת, עליה להראות כי עולה חשש ממשי למשוא פנים במובן זה, שדעת בית המשפט היושב בדין "ננעלה", ולמעשה ניתן לראות בהליך כולו כ"משחק מכור" (ראו דברי הנשיא א' ברק בע"א 1176/06
עז' המנוח סלמן כהן נ' זון אי רזידנטשל בע"מ, תק-על 2006(3), 4534).
הכיצד נאמוד חשש ממשי אובייקטיבי למשוא פנים מצד בית המשפט, מצינו בפסק-דינה של כב' נשיאת בית המשפט העליון
ד' ביניש בע"פ 5952/06
אהרון אופר נ' מדינת ישראל, תק-על 2006(3), 5019 (19.9.2006), בציינה:
"יודגש, כי אמת המידה לפיה נבחן החשש הסביר שיש בו כדי לפסול שופט, אינה של המשקיף הסביר מהצד, אלא של השופט הסביר (ראו ע"פ 2113/91 מדינת ישראל נ' עמוס בן שלמה יהודה, פ"ד מה(3) 790, 792: יגאל מרזל דיני פסלות שופט (תשס"ו 122-123)". (שם, שם).
ובהמשך: