נדחתה בקשת ארגון עובדי פרויקט "פותחים עתיד" להכיר בו כארגון עובדים יציג של עובדי פותחים עתיד בע"מ

 נציג ציבור (עובדים) מר ראובן רבינוביץ, נציג ציבור (מעסיקים) מר שלמה נוימן

הנשיא יגאל פליטמן

1. לפנינו בקשת צד בסכסוך בין ארגוני עובדים, שהגיש ארגון עובדי פרויקט "פותחים עתיד" בסוכנות היהודית, בה ביקש "ליתן סעד הצהרתי לפיו ארגון עובדי פרויקט פותחים עתיד בסוכנות היהודית הוא ארגון העובדים היציג בחברת פותחים עתיד (חל"צ) בע"מ". בבקשת הצד נטען כי מספר החברים במבקש ביום 1.4.15, המועד בו נשלחה מכתב נוסף בעניין היציגות, הוא מעל מחצית מסך כלל עובדי המעסיקה - החברה.

רקע הדברים

2. ביום 26.3.15 הוגשה לבית הדין האזורי בירושלים "בקשה דחופה לצו זמני במעמד צד אחד במסגרת בקשת צד לדיון בסכסוך קיבוצי" (להלן - הבקשה לצו זמני). כפי העולה מהחלטת בית הדין האזורי מיום 31.3.15 (ס"ק 55539-03-15 רומי סער ואח' – הסוכנות היהודית לארץ ישראל), ברקע הבקשה ניצבה כוונת הסוכנות היהודית לארץ ישראל (להלן - הסוכנות) להעברת כ-350 מעובדיה המועסקים בתוכנית "פותחים עתיד", תכנית העוסקת בסיוע לילדים ונוער בסיכון (להלן - התכנית), לעבודה במשיבה 2, חברת בת של הסוכנות היהודית "פותחים עתיד (חל"צ) בע"מ" (להלן - החברה), החל מיום 1.4.15. המבקשים בבקשה לצו זמני נמנו עם המנהלים הבכירים בתכנית שהיו כפופים ישירות לראש התכנית (להלן - המנהלים או חברי הוועד המייסד).
3. בבקשה למתן צו זמני הובהר כי ביום 12.3.15 הקימו המנהלים את ארגון עובדי פרויקט "פותחים עתיד" בסוכנות היהודית (להלן – המבקש או הארגון). באותו יום הוגשה לרשם העמותות בקשה להקמת המבקש - עמותה בשם "ארגון עובדי פרויקט פותחים עתיד בסוכנות היהודית". ביום 16.3.15 שלח המבקש למנהלה הכללי של הסוכנות וליושב ראש ועד העובדים הכרזת יציגות מלווה בטפסי הצטרפות וביטול חברות בהסתדרות העובדים הכללית החדשה (להלן - ההסתדרות), של 188 עובדים. ועד העובדים והסוכנות נדרשו להמציא בתוך 10 ימים הסכמה בכתב להודעת היציגות. כן נדרשה הסוכנות, בין היתר, לחדול מכל המהלכים הנוגעים להעברת עובדי התוכנית לחברה. ביום 24.3.15 הודיע בא כוח הסוכנות לבא כוח המבקש כי החברה היא הגורם הרלוונטי לצורך ניהול משא ומתן קיבוצי, וכי דירקטוריון החברה התכנס ו"החליט לדבר עם מרשיך". ועד העובדים לא הגיב להודעה.
4. אחר זאת הוגשה הבקשה לצו זמני בה עתרו המנהלים, בין היתר, למנוע את העברת התכנית לחברה ולהורות לסוכנות לקיים משא ומתן קיבוצי עם המבקש, על עתידם ותנאי עבודתם של עובדי התכנית. במהלך הדיון בבית הדין האזורי הוברר כי ועד העובדים בסוכנות רואה עצמו כוועד של הארגון היציג בסוכנות, וכי ההסתדרות עומדת על היותה הארגון היציג בסוכנות וכי נודע לה על מהלכי המבקש רק מהבקשה לצו זמני.
5. על רקע האמור נקבע בהחלטת בית הדין האזורי מיום 31.3.15 כי מקומו של הסכסוך הקיבוצי הבין ארגוני להתברר בפני הערכאה המוסמכת היא בית הדין הארצי לעבודה. לכן יש למחוק הבקשה. לפיכך הגיש המבקש בקשת צד לבית דין זה, ביום 20.4.15.
6. ביום 1.4.2015 פנה ב"כ המבקש לב"כ החברה וטען כי המבקש הוא ארגון העובדים היציג בחברה ודרש כי יקויים עם המבקש משא ומתן קיבוצי.

קורות ההליך בבית דין זה ולוז טענות הצדדים

7. בבקשתו טען המבקש כי הוא עונה על המבחנים שנקבעו להכרה בארגון עובדים - מטרות ארגון; ארגון של קבע; חברות אישית רצונית; ארגון של עובדים ולמען עובדים; עצמאות הארגון; ארגון דמוקרטי; ארגון אמיתי. לטענת המבקש, העובדה כי חבריו לא ביטלו את חברותם במבקש מלמדת כי מדובר בחברות רצונית וכי ההסתדרות לא הביאה ראיה לטענה של עובד על השפעה בלתי הוגנת בתהליך ההחתמה; טענת ההסתדרות לפיה חברי הוועד המייסד משמשים בתפקידי ניהול ב"דרג 2" - אינה נכונה. לעניין זה נטען כי חברי הוועד המייסד הינם עובדים בדרג חמישי בסוכנות היהודית, אשר אינם מכהנים כמנהלים בכירים, ולא היתה למנהלים אפשרות להשפיע על תהליך הפרטת החברה.
8. לטענת המבקש, היום הקובע הוא 1.4.2015, ומספר החברים בו ביום הקובע, 1.4.2015, הוא מעל מחצית מסך עובדי החברה. אין בחברה פעילות של ההסתדרות או של ארגון עובדים אחר, למעט המבקש, ומטרת ההסתדרות בהליך זה היא לשמר את המונופול שיש לה בהתארגנות עובדים. המבקש טען כי חברי הוועד המייסד לא הועברו לחברה כחלק מהניסיון לקעקע את ההתארגנות. לפיכך החליטו חברי הוועד בשלב זה להתפטר מוועד המבקש ולצרף לוועד חברים חדשים. חברי הוועד המייסד נקטו הליך משפטי נגד פיטוריהם שהסתיים בפשרה.
9. ההסתדרות הגישה "בקשה למחיקה ודחייה של הבקשה שבכותרת" (להלן - בקשת המחיקה), שבה טענה כי המבקש אינו מהווה ארגון עובדים, בעיקר בשל היעדר הסממנים הבאים במבקש: העדר תקנון; אי היותו ארגון דמוקרטי; היעדר פעילות של קבע; היעדר עיקרון החברות הוולונטרית. עוד נטען כי מדובר בארגון מטעם מנהלים בכירים, הממונים על העובדים. לסברת ההסתדרות, המנהלים הקימו את המבקש על מנת להחליף את הארגון היציג שניהל את המשא ומתן מול ההנהלה על מעבר העובדים. השפעתם של מנהלים אלה על העובדים מכרעת, ומתקיימים ביניהם יחסי מרות. עוד נטען כי אינטרס המנהלים עומד בסתירה לאינטרס של העובדים. אינטרס העובדים מחייב, כך טענה ההסתדרות, ארגון גדול בעל כוח ארגוני אפקטיבי. טובת העובדים נוטה לאי הכרה במבקש כארגון עובדים. ההסתדרות ביקשה, במסגרת בקשתה למחיקת בקשת הצד, כי תינתן לה האפשרות להגיש תשובה לבקשת הצד.
10. באותו יום הגישה החברה תשובתה, בה הודגש כי היא אינה צד לסכסוך, וכי היא תקיים יחסי עבודה קיבוציים עם הארגון שיוכר כארגון העובדים היציג בחברה. בתשובתה הבהירה החברה כי ההודעה בדבר היות המבקש ארגון עובדים יציג ניתנה באמצעות מנהלים בכירים, אשר כינו עצמם כחברי ועד העובדים הזמני. החברה הדגישה כי על פי המבנה הארגוני של החברה מנהלים אלה הינם מספר 2 בהיררכיה הניהולית של החברה, אליהם כפופים כמה עשרות עובדים. מנהלים אלו, כך נטען, נטלו חלק ישיר בהליכי קבלה לעבודה ופיטורי עובדים. החברה הוסיפה כי מנהלים אלה סירבו לעבור לעבוד בחברה כל עוד לא יתקבלו דרישותיהם הכלכליות כמפורט בתשובה.