נדחתה בקשה לפרסם תיעוד קולי וחזותי של חקירת אלי פימשטיין בפרשת רצח הודיה קדם

המבקשת, "משהו הפקות בע"מ", מבקשת לעיין בתיק פ"ח 5093/02, שעניינו פרשת הירצחה של הילדה הודיה קדם, להעתיק מוצגים ופרוטוקולים המצויים בו ולפרסמם.

כמו כן מבקשת המבקשת היתר לשדר ולפרסם קטעי חקירה חזותיים וקוליים המצויים בתיק האמור. המבקשת הגבילה את בקשתה למסמכים שפרסומם לא נאסר בהחלטות קודמות של בית המשפט.

המבקשת מציינת כי היא מתכוונת להשתמש במסמכים המבוקשים בתוכנית טלוויזיה שהיא עורכת העוסקת באופן פעולת המשטרה ובמורכבותן של חקירות פליליות.

הפרקליטות נמנעה מלהגיב לבקשה ואילו משיב 2 מתנגד לבקשה מהטעם ששידור קטעי החקירה האמורים יפגע בפרטיותו ובפרטיותם של בני משפחתו.

הבקשה לעיין בתיק, להעתיק חלקים ממנו ולפרסמם כבר נידונה על ידי הרכב השופטים שדן בתיק במסגרת ב"ש 6843/04 וניתנה לגביה החלטה. המבקשת תוכל לעיין בתיק, להעתיק ולפרסם את אותם מסמכים ומוצגים שפרסומם הותר בהחלטה זו, למעט קטעי חקירה חזותיים וקוליים שפרסומם אסור לפי סעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), תשס"ב-2002 (להלן - חוק חקירת חשודים).

הבקשה לשדר ולפרסם קטעי חקירה חזותיים וקוליים, דינה להידחות. סעיף 13 לחוק חקירת חשודים מורה כי אין לפרסם תיעוד קולי או חזותי של חקירה אלא ברשות בית המשפט. על פי הפסיקה, האיסור המעוגן בסעיף הנ"ל נועד לשתי תכליות. התכלית האחת נועדה למנוע פגיעה בהליך השיפוטי והתכלית הנוספת נועדה למנוע פגיעה בכבודם ופרטיותם של הנחקרים. עוד נקבע בפסיקה, כי ככלל חל איסור על פרסום תיעוד קולי או חזותי של חקירה ומתן היתר לפרסום הוא בגדר החריג. לכן, על מבקש הפרסום מוטל הנטל להצדיק מתן היתר לפרסום חרף קיומו של האיסור על כך (ר' בש"פ 4275/07 רשות השידור נ' מדינת ישראל (החלטה מיום 17.9.07)).

במקרה הנוכחי אמנם ההליך הנדון הסתיים זה מכבר. עם זאת, פרסום של תיעוד חזותי או קולי של חקירות עלול לפגוע הן בחקירות עתידיות והן בפרטיותו של הנחקר הספציפי. בעניין אחרון זה נקבע על ידי בית המשפט העליון כי:

" אם הנחקר (חשוד, נאשם או עד) מתנגד לפרסום המבוקש יהיה בכך שיקול נכבד שלא להתיר את הפרסום, וזאת גם לאחר שנסתיימו ההליכים המשפטיים. אולם אין לשלול על הסף מקרים בהם על אף התנגדות הנחקר יימצאו טעמים מיוחדים בחריגותם שיצדיקו התרת הפרסום" (בש"פ 4275/07 הנ"ל) (ההדגשות שלי - מ.א).

המבקשת לא הצביעה על טעם שיש בו כדי לחרוג מהכלל האמור ולהצדיק את הפרסום חרף קיומו של האיסור על כך והתנגדות משיב 2. כפי שצוין לעיל, המבקשת תוכל להתייחס בתוכנית לכל המסמכים והמוצגים שפרסומם הותר בהחלטות קודמות של בית המשפט ובכלל זה הכרעת הדין המפורטת שניתנה בתיק ותמלילי החקירות שפרסומם הותר. התייחסות למסמכים אלו תאפשר למבקשת להביא לידיעת הציבור את פרטי הפרשה, שכבר זכו לחשיפה ציבורית רחבה, ובכלל זה את אופן התנהלות המשטרה. בנסיבות אלה, האיסור על שידור התיעוד הקולי והחזותי של החקירות לא ימנע מהציבור לקבל דין וחשבון על הפרשה, לרבות לעניין אופן ניהול חקירת המשטרה בפרשה. אכן, כפי שציין כב' השופט כרמל בהחלטתו בב"ש 5021/05 חדשות 10 בע"מ נ' מדינת ישראל (החלטה מיום 8.11.05), יתכן כי גם ל"מוזיקה" של החקירה, כלשונו, יש חשיבות מסוימת לצורך הבנת המתרחש בחקירה. ואולם, בנסיבות האמורות, בכך בלבד אין כדי להצדיק חריגה מהאיסור על פרסום התיעוד הקולי והחזותי של החקירות (ר' ב"ש 5021/05 הנ"ל).

סיכומו של דבר, הבקשה מתקבלת ככל שדברים אמורים בבקשת המבקשת לעיין בתיק ולפרסם מוצגים ומסמכים המצויים בו שפרסומם הותר בהחלטות קודמות של בית המשפט, ונדחית ככל שדברים אמורים בפרסום התיעוד הקולי והחזותי של החקירות.

המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, ז' באלול, תשס"ח (7 בספטמבר 2008) , בהעדר הצדדים.