נדחתה בקשה להפוך את סדר הטיעון בהליך להכרזה על פסק חוץ כאכיף בישראל

1. 1.      בפני בקשת חברת Wells Fargo Bank, היא המבקשת בהליך העיקרי (להלן- המבקשת), להורות על היפוך סדר הטיעון והבאת הראיות בהליך העיקרי, כך שנטל ההוכחה יוטל על כתפי המשיב, אברהם צימרינג (להלן- המשיב). הבקשה הוגשה במסגרת בש"א 4230/05, אשר דנה בעניין אחר, על אף שהיה מקום להגישה במסגרת תיק בקשה נפרד.

2.      יוזכר, כי ההליך העיקרי, ה"פ 4052/05, עוסק בבקשת המבקשת להכריז על פסק חוץ שניתן בבית המשפט המחוזי בוירג'יניה, ארה"ב, כפסק אכיף בישראל. נושא פסק החוץ, בתמצית, מתייחס לחבותו של המשיב כערב לחובה של חברת Lee Hall, לאחר שזו כשלה בהשבת הלוואה בסך 17 מליון דולר שקיבלה מחברת Wexford (כיום חברת U.B.S). חובם של חברת Lee Hall וערביה הומחה על ידי הנושה למבקשת, וזו הגישה תביעה לבית המשפט המחוזי בוירג'יניה, אשר נתן ביום 18.2.03, את פסק החוץ מושא ההליך העיקרי.

3.      בבקשה טוענת המבקשת, כי קיומו של פסק החוץ אינו שנוי במחלוקת, ולכן כל טענות המשיב נגד אכיפתו בישראל הן טענות מסוג "הודאה והדחה", המצדיקות היפוך של סדר הטיעון, כאמור בתקנה 159 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן- התקנות). בתשובתה לתגובת המשיב לבקשה מסכימה המבקשת, כי נטל הוכחת תנאי סעיף 3 לחוק אכיפת פסקי-חוץ, התשי"ח-1958 (להלן- החוק) מוטל על כתפיה, ואולם לטענתה היא יצאה ידי חובת ההוכחה בכך שהגישה חוות דעת מומחה מטעמה.

המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, אין מדובר בענייננו במקרה של "הודאה והדחה", שכן החוק קובע הסדר ספציפי לעניין נטלי ההוכחה וסדר הטיעון. המשיב מדגיש, כי בתשובתו להליך העיקרי כפר במפורש בהתקיימותם של תנאי סעיף 3 לחוק, ולכן הנטל להוכחת תנאים אלה נשאר מוטל על כתפי המבקשת, על כל המשתמע מכך.

לאחר מחזור הטענות האחרון בבקשה, הגיש המשיב בקשה למחיקת תשובת המבקשת לתגובה שהגיש. המבקשת הגישה תגובה לבקשה זו.

4.      4.      דין הבקשה להידחות על יסוד הטעמים שלהלן.

הלכה היא, כי נטל ההוכחה להתקיימותם של התנאים הקבועים בסעיף 3 לחוק מוטל על המבקש את אכיפתו של פסק החוץ, אשר נדרש, על פי תקנה 354 לתקנות, לצרף לבקשה לאכיפת פסק החוץ " תצהיר לאישור העובדות המוכיחות את קיומם של כל אחד מהתנאים הנקובים בסעיף 3 לחוק" (ראה: רע"א 2214/00 קרלו נובילי רובינטריה ס.פ.א. חברה שמושבה באיטליה נ' משה קטן בע"מ, פ"ד נד(4) 403, 407; ע"א 4003/99 קוז'וך נ' ליאל, פ"ד נה(3), 444 , 450; ס' פסברג, פסקים זרים במשפט הישראלי - הדין והגיונו (ירושלים - 1996), בעמ' 26).

כדי להוכיח קיומו של תנאי לאכיפת פסק חוץ המעוגן בדין זר, יש להוכיח הן את הדין הזר והן את העובדות המקימות את התנאי. במשפט הישראלי, כידוע, הוכחת דין זר הינה כהוכחת עובדה, ועל כן נקבע בפסיקה, כי התצהיר התומך בבקשה לאכיפת פסק חוץ חייב להתייחס לדין הזר, ורצוי שיהיה מגובה בחוות דעת או בעדות של מומחה לעניין זה, אשר יאשרו את הדין הזר ואת פרשנותו (ע"מ (תל-אביב-יפו) 1166/01 ס' ד' נ' ס' ד' ו-2 אח', תק-מח 2003(2), 27909; ראה והשווה: ע"א 6796/97 ברג יעקב ובניו (רהיטים) בע"מ נ' Berg East Imports Inc., פ"ד נד(1) 697, 708).

עוד נקבע, כי בעל דין המצרף תצהיר לביסוס העובדות המקימות את התנאים שבסעיף 3 לחוק והמצרף את שאר המסמכים הנדרשים על פי התקנות, עשוי לצאת ידי חובת ההוכחה. " בעשותו כן עובר הנטל המשני להפריך קיומו של תנאי זה או אחר הנדרש לאכיפה לשכמו של המשיב, באם הוא מתנגד לבקשת האכיפה" (ראה ההחלטה בעניין רע"א 2214/00, לעיל, שם). ואולם נקבע גם, ולכך חשיבות בענייננו, כי כאשר המשיב כופר בהתקיימות תנאי סעיף 3 לחוק, כולם או מקצתם, חוזר הנטל הראשוני לשכם המבקש לבסס את טענתו כי התנאים לאכיפת פסק החוץ אכן התקיימו. במקרים אלה, על המבקש להוכיח את יסודות סעיף 3 לחוק. " אם לא השכיל לבססה, נשמט היסוד מבקשת האכיפה" (רע"א 2214/00, הנ"ל, שם).

אשר להוכחת ההגנות הקבועות בסעיף 6 לחוק, יוזכר כי נטל הראיה להוכחתן מוטל על שכמו של הטוען להן, היינו, המתנגד לאכיפת פסק החוץ (ע"א 541/77 מרשל רוזנשיין נ' מוריס ספרטוס, פ"ד לב(2), 701, 705; וראה פסק הדין בעניין 1166/01, הנ"ל; וכן ראה והשווה: ע"א 74/77 Land Nordrhein-Westfalen נ' אדם פרידמן (פסול דין), פ"ד לא(3) 713, 726).

5.      יישומן של אמות מידה אלה לעובדות שבפנינו מעלה, כי יש לדחות את בקשת המבקשת להורות על היפוך סדר הטיעון והבאת הראיות בהליך העיקרי. במה דברים אמורים.

המבקשת אמנם צירפה לבקשה לאכיפת פסק החוץ בהליך העיקרי תצהיר לאימות העובדות האמורות בבקשה (בעניין זה יוער, כי תצהיר העדות הראשית הכולל של המבקשת הוגש ביום 13.6.06, היינו, לאחר מועד הגשת הבקשה שבכותרת), ואולם, לא ניתן לקבוע, בשלב זה, כי המבקשת יצאה ידי חובתה בהוכחת התנאים הקבועים בסעיף 3 לחוק, שכן, עורך התצהיר מטעמה טרם נחקר על ידי המשיב וטרם נבחנה השאלה האם התצהיר ממלא אחר דרישות סעיף 3 לחוק, לפי הפרשנות שניתנה לו בפסיקת בתי המשפט. זאת ועוד, וזה העיקר. מהתנגדות המשיב לבקשה שבהליך העיקרי, כמו גם מתצהיר העדות הראשית וחוות דעת המומחים שהוגשו מטעמו עולה, כי המשיב כופר בהתקיימות תנאי סעיף 3 לחוק לגופם, וכן מעלה טענות שונות באשר לאופן בו נערך התצהיר מטעם המבקשת ובדבר עמידתו בתנאים שנקבעו בחוק ובפסיקה. בנסיבות אלה, גם אם אניח לזכות המבקשת, כי בהגשת התצהיר התומך בבקשה היא העבירה את נטל השכנוע לכתפי המשיב (הנחה אשר מוטלת בספק, כאמור), כפירתו של המשיב בהתקיימותם של התנאים הקבועים בסעיף 3 לחוק מחזירה, כאמור לעיל, את נטל השכנוע לכתפי המבקשת להוכיח את התקיימות תנאי הסעיף.

אשר על כן, בשלב זה, נמצאים אנו בנקודת הפתיחה. על המבקשת מוטל הנטל להוכיח את התקיימותם של התנאים הקבועים בסעיף 3 לחוק. אשר להתקיימות יסודות ההגנה שבסעיף 6 לחוק, נטל ההוכחה להתקיימותם מוטל, כאמור, על כתפי הטוען להם, הוא המשיב.

6. סוף דבר. דין הבקשה להידחות, וכך אני מורה. בשולי ההחלטה אוסיף, כי לאור התוצאה אליה הגעתי לא נדרשתי לדון בבקשה המאוחרת שהגיש המשיב למחיקת תשובת המשיבה לתגובה.

המבקשת תישא בהוצאות המשיב ובשכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 3,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

ניתנה היום ח' בתמוז, תשס"ו (4 ביולי 2006) בהיעדר.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים באמצעות הפקסימיליה.