נדחתה בקשה לאכוף טיוטת הסכם לא חתומה

לפני תובענה למתן הצהרה כי בין המבקשים למשיב 1 קיים הסכם בר אכיפה, למכור למבקשים את הזכויות בדירה שבנכס ברח' ניסן בק 14 ירושלים (גוש 30104 חלקה 23) (להלן: " הדירה"), וכן להורות על אכיפת טיוטת ההסכם משנת 2003 בסכום של 300,000$, ולהורות למשיב 2 לעשות כל פעולה שתידרש לצורך העברת הזכויות בדירה על שם המבקשים.

מהות ההליך

התובענה הוגשה על דרך המרצת פתיחה למתן סעדים כמפורט בפתיח פסק הדין דלעיל. בהינתן שנשוא התובענה הינו בגדרן של תקנות 252 וכן 253 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד - 1984 (להלן: " התקנות"), הרי שלא ניתן לכלול בה סעדים של אכיפה כמתבקש, בלא שהוגשה תובענה לאכיפה ושולמה האגרה בהתאם. לפיכך לא ייזקק בית המשפט לסעדים אלה המבוקשים על ידי המבקשים, והם נדחים כבר בשלב זה.

הרקע העובדתי

1.         המבקשים והמשיבים הינם בני אותה המשפחה - משפחת קוואס. אביה של המבקשת 2 הינו אחיו של המשיב 1 ואחי אימו של המשיב 2.

            הנכס נשוא בקשה זו הינו בית מגורים ישן בן 2.5 חדרים, וכן קומת מרתף שאינה משמשת למגורים. הנכס בנוי על מגרש של כ-181 מ"ר, והיה שייך לסבא וסבתא של המבקשת 2 שהינם הוריו של המשיב 1 וסבא וסבתא של המשיב 2. לסבא ולסבתא היו 11 ילדים.

המבקשים מתגוררים מאז חודש נובמבר 1997 בדירה אותה שכרו מבני משפחתה של המבקשת 2 ומשלמים 400 דולר לכל חודש. שכר הדירה החודשי משולם על ידי המבקשים בכל חודש לבן משפחה אחר, לפי סבב שנקבע בין בני המשפחה. לא קיים הסכם שכירות בכתב בין הצדדים.

            לטענת המבקשים, הם השקיעו בתקופת השכירות ממון רב מכיסם בשיפוץ ובשיפור הנכס, ובין היתר עשו שיפורים רבים המוערכים בסכום של כ-20,000$.

            בתחילת שנת 2003 ביקשו בני המשפחה למכור את הנכס.

            המבקשים פנו למשיב 2, שריכז בזמנו את הטיפול בעניין הדירה, בהיותו מתמחה במשרד עו"ד, ושאלו מהם סכומי ההצעות לרכישת הבית.

גרסת המבקשים

2.         מדובר במחלוקת בין בני המשפחה על קיומו של הסכם למכור דירה, שנתקבלה בירושה, למבקשים בסכום של 300,000$.

            להבטחת זכותם של המבקשים, ניתן ייפוי כוח בלתי חוזר ללא ציון שמם. המבקשים המתינו לסיום העסקה, קרי תשלום והעברת הבעלות, עד להעברת הזכויות בנכס ע"ש המשיב 1.

            סמוך לסיום הליך ההעברה, חזרו בהם המשיבים מהסכמתם למכירת הנכס.

            הסיבה למחלוקת היא כמובן המחיר. לטענת המבקשים, עליית מחירי הדירות היא הסיבה שהביאה לכך שהמשיבים חזרו בהם מהסכמתם והם טוענים כעת שההסכמה הייתה "עקרונית" "לא קניינית", "הם בכלל לא ידעו" "לא שולם להם על החשבון".

3.         המבקשים סומכים ידם על מכתבו של עו"ד ע' אפיק, ב"כ המשיבים, בו נאמר, בין היתר, כדלקמן:

"3. (א) לנוכח העובדה כי בחלקו של הנכס (קומה עליונה) מתגוררים מזה זמן בשכירות חודשית הגב' אסתר ביין (שהיא למיטב הבנתנו אחותך) ובעלה, ולנוכח רצונם של אלה לרכוש את הזכויות בנכס, הסכימו היורשים בזמנו - כמחווה של רצון טוב לבני משפחתם (הא ותו לא, וכמובן ללא קבלת תמורה כלשהי) - אף לאפשר לנ"ל לרכוש את הזכויות, תוך שהובהר להם במפורש, מספר רב של פעמים, כי ההעדפה תינתן להם אך ורק במידה ויבקשו לרכוש את הנכס במחיר השוק.

(ב)        גם בקשר לכך נחתם בזמנו ייפוי כוח, המציין את הסכמתם העקרונית של היורשים כאמור, אולם לא נתקבלה הסכמתם של הבעלים למכירה הספציפית לבניה"ז ביין (ובין היתר לנוכח הצורך בהשלמת פעולות הרישום ביחס לנכס ובירור מחיר השוק האמיתי והעדכני והשלכות המס של המכירה).

(ג)        באותה עת מחיר השוק של הנכס הוערך בסך של