נדחו עתירות לאכיפת צווי הריסה וחוקי התכנון והבניה על מבנים בשטחי יו"ש

השופטת א' פרוקצ'יה:

           לפנינו שתי עתירות לאכיפת צווי הריסה וחוקי התכנון והבניה על מבנים בשטחי יהודה ושומרון.

1.                  בשתי העתירות שלפנינו אנו מתבקשים להורות למשיבים על הריסת מבנים שהוקמו שלא כדין בשטחי יהודה ושומרון. בבג"צ 1161/06 מדובר בשלושה מבנים שהוקמו ללא היתר בשטח C, במקום המכונה "עין סאקי", אשר כלפי שלושתם ניתנו צווי הריסה. העותרים מבקשים גם צו-ביניים עד למתן החלטה, שבו יאטמו חלק מהמבנים כדי למנוע את אכלוסם.  בבג"צ 2115/06 מדובר בחמישה מבנים שנבנו בשטח C, מדרום לכפר מזרעת אל קבליה. מבנים אלו הוקמו, לפי הנטען, ללא היתר, וכנגד שלושה הוצא צו הריסה.

העותרים וטענותיהם

2.                  העותרת 1 הינה תנועה ששמה לה למטרה להגביר את מודעותו ואהדתו של הציבור הישראלי להתיישבות היהודית באזור יהודה ושומרון. העותר 2, הינו רכז מטעם התנועה לענייני מאחזים פלשתינאיים שנבנו שלא כדין.

3.                  לטענת העותרים, המשיבים נכשלו כישלון מוחלט באכיפת חוקי התכנון והבניה באזור יהודה ושומרון. לשיטתם, ישנם עשרות אלפי בתים לא חוקיים באזור יהודה ושומרון, ורשויות האכיפה אוכפות את החוק רק במקרים ספורים, וגם זאת רק כדי לשמור על מראית עין של שמירת החוק. לטענת העותרים, הם פנו למשיבים מספר פעמים בבקשה שיאכפו את החוק, אולם אלו התנערו מחובתם. הם מוסיפים כי החל אכלוסם של חלק מהמבנים שנגדם הוצא צו הריסה. כן הם מציינים, כי אחד המבנים בשטח שדרומית לכפר מזרעת אל קבליה, שימש לפעילות טרור. לבסוף טוענים העותרים כי האינטרס הציבורי מורה על אכיפת צווי ההריסה וחוקי התכנון והבניה, וכי בשל העדר האכיפה התקבעה באיזור נורמה של בנייה ללא היתרים.

4.                  העותרים מסבירים את אי צירופם של דיירי המבנים כמשיבים עקב חוסר יכולתם לגלות את זהותם, עקב הסכנה לחייהם באזור.

המשיבים וטענותיהם

5.                  לטענת המשיבים, שהם הגורמים המוסמכים לענין אכיפת דיני התכנון והבנייה באיזור, חלק מהמבנים ב"עין-סאקי" אינם מטופלים במסגרת הליכי פיקוח וזאת מכיוון שבנייתם בוצעה עוד בתקופה הירדנית. לגבי שאר המבנים נעשו פעולות פיקוח שונות בין השנים 1999-2001, אשר כללו, בין היתר, הוצאת צווי הפסקת עבודות והריסה וכן החרמת טובין. ביום 10.1.02 הודיע מחזיק באחד המבנים כי יקפיא את השלמת הבנייה עד למתן היתר בנייה בעניינו. מאז אותה פנייה לא בוצעה במיבנים בנייה נוספת. המיבנים רחוקים משלב השלמת הבנייה, ולא כל שכן מאיכלוס, להוציא מבנה אחד שאוכלס בעבר.

            אשר למיבנים אל מזרעה אל קבליה - מדובר בשלושה מיבני מגורים ושני

מיבני עזר, אשר טופלו על ידי רשויות האכיפה במינהל האזרחי ביו"ש. בשנת 1996 נמסרו צווי הפסקת עבודה לשלושת מיבני המגורים, ובקשות למתן היתרי בנייה נדחו. עררים שונים נדחו, וניתנו צווים סופיים להריסת המיבנים. בענין מיבנים אלה הוגשו מספר הליכים ובהם בג"צ 7233/97 ובג"צ 7136/97, שבמסגרתו ניתן צו ביניים כנגד ההריסה העומד בעינו, במסגרת העתירה.

6.                  לגופם של דברים המשיבים טוענים כי הם פועלים לאכיפת חוקי התכנון והבניה באיזור, תוך הכרה בחשיבותם, אולם עקב שיקולים מורכבים הכרוכים בעניין, הכוללים, בין היתר, שיקולי בטחון, תקציב, היקף משאבים וכוח אדם, הם נאלצים לפעול על פי סדר עדיפויות  אותו הם קובעים לעצמם. ניתנת עדיפות לטיפול במבנים בהם בעל קרקע מתלונן על פלישה למקרקעיו; ניתן משקל לקרבת המבנים הבלתי חוקיים לישובים, וכן לשיקולי תכנון מהותיים ושיקולי ביטחון, כגון קרבה לקו תפר, או סמיכות למקומות רגישים אחרים. מוסיפים המשיבים ומסבירים כי במסגרת סדרי העדיפויות באכיפה, ניתנת למיבנים נשוא העתירות עדיפות נמוכה,  עקב העדר אינטרס ציבורי מיוחד להקדים את הטיפול בהם על פני מיבנים אחרים. לתמיכת טענתם, המשיבים מצביעים על 5784 מבנים בלתי-חוקיים שאותרו באיזור בין השנים

1997-2005, שמתוכם 1802 נהרסו, ומתוכם 1381 נהרסו על ידי המינהל. בחודשים ינואר-מרץ 2006 נהרסו עוד 74 מבנים פלסטיניים.

 לענין המיבנים נשוא העתירות, גם אם טרם הגיעה העת למימוש צווי ההריסה בהתאם לסדרי העדיפות הקבועים, המשיבים מודיעים כי הם מודעים לצורך לנקוט בהליכים מתאימים כנגד בנייה בלתי חוקית באשר היא, וסוגיית ההריסה של מיבנים אלה תישקל מעת לעת בהתאם לסדרי עדיפות מקובלים.

המשיבים מדגישים כי אין בעמדתם הנטענת משום כונה ליתן חסינות למבנים אלו מפני

פינוי עתידי והריסה. לאור האמור, הם מבקשים לדחות את העתירות.

הכרעה

7.            דין העתירות להדחות, וזאת עקב מרחב שיקול הדעת הרחב השמור לרשויות האכיפה בקביעת סדרי עדיפותן בביצוע החוק ויישומו הלכה למעשה.

8.            אין חולק על חשיבותם של דיני התכנון והבניה. מאחורי דינים אלו עומדות תכליות חשובות של איכות סביבה, עיצוב המרחב, שימור הקרקע ואינטרסים ארוכי טווח של החברה. עמדתי על כך באחת הפרשות: