אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> נדחו עתירות ישראלים ופלסטינאים נגד תוואי גדר הביטחון במרחב ביר נבאללה

נדחו עתירות ישראלים ופלסטינאים נגד תוואי גדר הביטחון במרחב ביר נבאללה

תאריך פרסום : 26/11/2006 | גרסת הדפסה
בג"צ
בית המשפט העליון
4289-05,4457-05,3139-06,3632-06,3900-06
26/11/2006
בפני השופט:
1. הנשיא (בדימ') א' ברק
2. כבוד הנשיאה ד' ביניש
3. כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין
4. א' פרוקצ'יה
5. א' א' לוי
6. א' גרוניס
7. מ' נאור
8. ס' ג'ובראן
9. א' חיות


- נגד -
התובע:
1. מועצה מקומית ביר נבאלה ו-149 אחרים
2. מועצת הכפר ביר נבאלא ואח'
3. תושבי שכונת אלמואחל
4. יצחק לויט ואח'
5. המועצה המקומית גבעת זאב

עו"ד מוחמד דחלה
עו"ד אברהים שלבי
עו"ד אריה רוזנברג
עו"ד יצחק סלומון
עו"ד רנאטו יאראק
הנתבע:
1. ממשלת ישראל
2. שר הביטחון
3. מפקד כוחות הצבא בגדה המערבית
4. תושבי שכונת חי אלמואחל
5. שר הביטחון
6. ראש מינהלת קשת צבעים
7. מועצת התכנון העליונה
8. מועצת הכפר אלג'יב

עו"ד ענר הלמן
פסק-דין

הנשיא (בדימ') א' ברק:

           האם תוואי גדר הביטחון במרחב ביר נבאללה שמצפון לירושלים הוא חוקי? זוהי השאלה העומדת להכרעה בעתירות שבפנינו.

הרקע לעתירות

1.        במסגרת התכנית להקמתה של גדר ההפרדה הוחלט על הקמת גדר אשר תעטוף את אזור ירושלים ותמנע חדירת מחבלים אליה (להלן - עוטף ירושלים). הוחלט כי הקמת הגדר באזור זה תיעשה בשני שלבים. בשלב ראשון הוחלט על הקמת גדר בשני קטעים באזור ירושלים. קטע אחד בצפון, באופן שיחצוץ בין אזור ירושלים וגבעת זאב לאזור רמאללה, וקטע שני בדרום, באופן שיחצוץ בין אזור ירושלים לאזור העיר בית לחם. הקמתה של הגדר הצפונית הושלמה בשנת 2003. היא עוברת מצפון לכביש 45, מדרום לרמאללה ולכפר ראפאת, בין מחנה עופר למחסום קלנדיה. מדרום לגדר הצפונית, במרחב התפר שבינה לבין גבולה המוניציפלי של העיר ירושלים, נוצר מרחב ביר נבאללה ובו חמישה כפרים פלסטינים: הכפר ביר נבאללה בו מתגוררים כ-2,500 תושבים, חלקם נושאי תעודת זהות ישראלית; הכפר בית חנינא ובו כ-2,000 תושבים, חלקם נושאי תעודת זהות ישראלית; הכפר אל-ג'יב ובו כ-3,000 תושבים, חלקם נושאי תעודת זהות ישראלית; הכפר ג'דירה ובו כ-1,500 תושבים, חלקם נושאי תעודת זהות ישראלית, והכפר קלנדיה ובו כ-2,500 תושבים, חלקם נושאי תעודות זהות ישראליות.

2.        בסוף שנת 2003 החליטה הממשלה על השלב השני בהקמתה של גדר הביטחון, וקבעה את התוואי המפורט של הגדר באזור עוטף ירושלים. הוחלט כי על-פי תוואי זה לא יכללו הכפרים שב מרחב ביר-נבאללה בצידה "הישראלי" של הגדר. החלטה זו התבססה הן על שיקולים ביטחוניים והן על שיקולים שקשורים במרקם חייהם של תושבי הכפרים. מטרת התוואי הייתה לצמצם, ככל שאפשר, את מספרם של הפלסטינים הנותרים במרחב התפר והנתונים למשטר ההיתרים שחל במרחב זה. הוחלט, לפיכך, על הקמתה של גדר הפרדה שתקיף את הכפרים שב מרחב ביר-נבאללה, ותחברם, באמצעות כבישים שיסללו, לצידה ה"פלסטיני" של הגדר, הן לכיוון צפון (מרחב רמאללה), והן לכיוון מערב (מרחב בית סוריק).

תוואי הגדר

3.        תוואי הגדר ב מרחב ביר נבאללה הינו חלק מתוואי הגדר בעוטף ירושלים. הוא מקיף את מרחב ביר נבאללה מכל עבריו. הוא מצוי רובו מחוץ לתחום המוניציפלי של ירושלים, בתוך תחום איו"ש. מטרתו למנוע חדירת מחבלים לשטח מדינת ישראל. הוא נועד להגן על כביש 45 העובר בחלקו הצפוני של התוואי, על כביש 404 ("בגין צפון") הנמצא בחלקו המזרחי, על שכונת רמות בירושלים הנמצאת בצידה הדרומי, ועל היישובים גבעת זאב וגבעון החדשה, לרבות כביש 436 המחבר אותם לירושלים, הנמצאים בחלקו המערבי של התוואי. בתוואי זה הוכנסו שינויים רבים לנוכח השגות התושבים ובעקבות פסקי הדין של בית משפט זה בפרשת בית סוריק (בג"ץ 2056/04 מועצת הכפר בית סוריק נ' ממשלת ישראל, פ"ד נח(5) 807), ובפרשת אלפי מנשה (בג"ץ 7957/04 זהראן יונס מחמד מראעבה נ' ראש ממשלת ישראל (טרם פורסם)).

4.        תוואי הגדר ממזרח ל מרחב ביר נבאללה מתחיל בנקודת המפגש של כביש 45 וכביש 404 (צומת עטרות), צפונית לביר-נבאללה. הוא נמשך דרומה, לאורכו של כביש 404, עד לקו הגבול המוניציפלי של ירושלים, כקילומטר אחד דרומית לבית חנינא (להלן - הקטע המזרחי). קטע זה נועד לספק הגנה לכביש 404. אורכו הכולל הינו כ-4,350 מטרים. בחלקו הגדול, מצומת עטרות ועד גשר בית חנינא, בקטע שאורכו כ-3,250 מטרים, בנוי התוואי כחומה מצידו המערבי של כביש 404, ובצמוד לו.  בקטע שמדרום לגשר בית חנינא ועד גבולה המוניציפלי של ירושלים, בקטע שאורכו כ-1,100 מטרים, מתרחק התוואי מערבה, למרחק של עד 250 מטרים מהכביש, מזרחית ודרומית לכפר בית חנינא. בקטע זה התוואי בנוי כגדר.

5.        השכונה המזרחית של ביר-נבאללה, שכונת אל-מוואחל, נמצאת ממזרח לכביש 404, בתחום איו"ש, סמוך לגבולה המוניציפלי של ירושלים. על-פי התכנון המקורי, חצץ תוואי הגדר בקטע המזרחי בין שכונה זו לבין ביר-נבאללה, והותיר את השכונה בצידה ה"ישראלי" של הגדר. תכנון זה נעשה על בסיס ההנחה שמרבית תושבי השכונה מחזיקים תעודות זהות ישראליות. לאחר בדיקה נוספת, בה התברר כי בשכונה מתגוררים עשרות תושבים פלסטינים, ולנוכח בקשתם של תושבים אלה, הוחלט על תיקון תוואי הגדר באופן שיותיר את השכונה בצידה ה"פלסטיני" של הגדר. בהתאם לתיקון, תוואי הגדר באזור השכונה יעבור ממזרח לכביש 404, סמוך לקו הגבול המוניציפלי, ויתחבר מצפון ומדרום לחומה הבנויה לאורך כביש 404.

6.        תוואי הגדר מדרום ל מרחב ביר-נבאללה מתחיל מקו הגבול המוניציפלי של ירושלים, דרומית מערבית לכפר בית-חנינא. הוא נמשך לכיוון צפון-מערב עד לנקודת המפגש עם כביש 436, צפונית לנבי סמואל (להלן - הקטע הדרומי). קטע זה נועד להגן על שכונת רמות, שכונת הר שמואל, ועל כביש 436 המחבר את גבעת זאב וגבעון החדשה לירושלים. מדרום לבית חנינא עובר התוואי בשטח העירוני של ירושלים, במורדות הצפוניים של שכונת רמות. ממערב לכפר בית חנינא ומדרום לכפרים ביר נבאללה ואל-ג'יב עובר התוואי בשיפולים הצפוניים של הגן הלאומי נבי-סמואל באופן המותיר את הגן הלאומי ואת הכפר נבי סמואל כולו בצידה ה"ישראלי" של הגדר. אורכו הכולל של הקטע הדרומי הינו כ-4000 מטר. גדר תיבנה לכל אורכו. תוואי הגדר באזור זה תוקן בעקבות הגשת העתירות והדיון בהן, ובעקבות פסקי הדין של בית משפט זה בפרשת בית סוריק ובפרשת אלפי מנשה. מלכתחילה תוכננה הגדר בקטע שבין בית חנינא לביר נבאללה לעבור סמוך יותר ליישובים הפלסטינים, וכן תוכננה דרך פטרול מוקפת גדר צפונית לבית חנינא. בעקבות הבחינה המחודשת, החליטו המשיבים להסיט את תוואי הגדר בקטע שבין בית חנינא לביר נבאללה מזרחה. כן הוחלט שלאורך דרך הפטרול לא ייבנו חומה או גדר. אורכה של דרך הפטרול הינו כ-1700 מטר.

7.        תוואי הגדר ממערב ל מרחב ביר נבאללה מתחיל מנקודת המפגש של הקטע הדרומי עם כביש 436, מצפון לנבי סמואל, ונמשך צפונה לאורך כביש 436, ממערב לאל-ג'יב,  עד לגבעת זאב. מנקודה זו מקיפה הגדר את גבעת זאב ממזרח, ומתחברת לכביש 45, סמוך לנקודת המפגש של כביש זה עם כביש 443 (להלן - הקטע המערבי). הגדר בקטע זה נועדה להגן על גבעת זאב ושכונותיה, וכן על כביש 436. מנבי סמואל ועד מחנה גבעון צמוד תוואי הגדר לכביש 436. הגדר מקיפה את מחנה גבעון ממזרח, ושבה ונצמדת לכביש 436 עד לשכונת נווה מנחם שממזרח לגבעת זאב. הגדר מקיפה את השכונה ממזרח, במרחק של 200-400 מטר מבתיה. לאחר מכן מתרחקת הגדר מזרחה וצפונה ומתחברת לגדר המגנה על כביש 45. אורכו הכולל של הקטע המערבי הינו כ-4,000 מטר, מתוכם כ-1,000 מטר חומה. הגדר בקטע המערבי מפרידה בין עיקר הכפר אל-ג'יב לבין שכונה קטנה של הכפר, שכונת חלאילה. שכונה זו מצויה ממערב לכביש 436, בסמוך מאד לבתי גבעון החדשה, והיא נותרת בצידה ה"ישראלי" של הגדר. בשכונה זו מתגוררות כשלושים משפחות, שני שליש מתוכן מחזיקות בתעודות זהות ישראליות. תוואי הגדר באזור זה תוקן בעקבות הגשת העתירות והדיון בהן, ובעקבות פסקי הדין של בית משפט זה בפרשת בית סוריק ובפרשת אלפי מנשה. מלכתחילה עבר התוואי במרחק של כמה מאות מטרים מזרחית לכביש 436, ובמרחק גדול יותר מהיישובים הישראליים שבאזור. בעקבות הבחינה המחודשת הוצמד תוואי הגדר לכביש 436 באזורים שאינם סמוכים ליישובים ישראליים, וצומצם המרחק בין הגדר לבין היישוב גבעת זאב.

8.        תוואי הגדר מצפון ל מרחב ביר נבאללה מתחיל בנקודת המפגש של הקטע המערבי עם כביש 45, ונמשך מזרחה, לאורך כביש 45, עד לנקודת המפגש עם הקטע המזרחי בצומת עטרות  (להלן - הקטע הצפוני). הגדר בקטע זה נועדה להגן על כביש 45, בקטע המחבר את כביש 404 ("בגין צפון") עם כביש 443, הממשיך מערבה לכיוון מודיעין. התוואי עובר בצמוד לכביש 45. אורכו הכולל כ-3,000 מטר, ולכל אורכו מוקמת חומה. אף תוואי הגדר באזור זה תוקן בעקבות הגשת העתירות והדיון בהן, ובעקבות פסקי הדין בפרשת בית סוריק ובפרשת אלפי מנשה. לפי התכנון המקורי, תוואי הגדר באזור שמצפון לכפר ג'דירה התרחק 100-300 מטרים מכביש 45 לכיוון דרום. בעקבות הבחינה המחודשת הוצמד התוואי לכל אורכו לכביש 45.

כבישים שנחסמים וכבישי "מרקם חיים"

9.        הגדר המקיפה את מרחב ביר נבאללה חוסמת מספר כבישים ודרכים המחברים את מרחב ביר נבאללה עם מרחב ירושלים ממזרח, מרחב רמאללה מצפון, ומרחב בידו-בית סוריק ממערב. תוואי הגדר בקטע המזרחי חוסם שני כבישים מרכזיים אשר מחברים את מרחב ביר-נבאללה עם מרחב ירושלים. הכביש האחד הוא כביש ביר נבאללה-א-ארם. זוהי הדרך אשר הובילה מהכפר ביר נבאללה אל א-ראם ומשם אל ירושלים. כביש זה עובר תחת כביש 404 (בגשר ביר-נבאללה) ומוביל מביר נבאללה אל שכונת אל-מוואחל. משם ממשיך הכביש ומחבר את מרחב ביר נבאללה עם אזור א-ראם הנמצא בתחום האזור, ומשם דרומה לאזור ירושלים. במסלולו חוצה הכביש את קו הגבול המוניציפלי של ירושלים, ועובר בתחום השטח המוניציפלי הנמצא בין ביר נבאללה לא-ראם ("אצבע עטרות"). לפי התוואי הנוכחי, ייחסם הכביש מהנקודה בה הוא מגיע לקו הגבול המוניציפלי, ולא תותר הנסיעה בו מנקודה זו והלאה. תושבי מרחב ביר נבאללה אשר יבקשו להגיע לאזור א-ראם יאלצו לנסוע צפונה, לכיוון קלנדיה, ומשם מזרחה ודרומה לכיוון א-ראם. ישראלים תושבי מרחב ביר נבאללה אשר יבקשו להיכנס לירושלים יסעו בדרך דומה, וייכנסו לישראל דרך מעבר קלנדיה. זאת, במסגרת תכניתם של המשיבים לבטל את מרבית נקודות המעבר לירושלים המצויות בצפון ירושלים ולרכזן במעבר החדש בקלנדיה, אשר בנייתו הושלמה בחודש אפריל 2006. הכביש המרכזי השני אותו חוסם קטע הגדר המזרחי הוא כביש בית חנינא-ירושלים. הכביש עובר מתחת לגשר בית חנינא. הוא מחבר את הכפר בית חנינא עם קרקעות הכפר המצויות ממזרח לכביש 404, בין הכביש לבין קו הגבול המוניציפלי. משם ממשיך הכביש ומוביל אל שכונת בית חנינא אשר בצפון ירושלים. לפי התוואי הנוכחי, ייחסם הכביש למעבר בגשר בית חנינא, וכניסתם של ישראלים לירושלים תיעשה דרך מעבר קלנדיה. עם זאת, ייקבע שער חקלאי מתחת לגשר בית חנינא אשר ייפתח בשעות מסוימות וישמש למעבר חקלאים לאדמות הכפר הנמצאות ממזרח לכביש. כן ייפתח השער למשך שעה אחת בשעות הבוקר ושעה אחת בשעות אחר הצהריים על מנת לאפשר את יציאתם של תלמידים המתגוררים בבית חנינא ואשר לומדים במוסדות חינוך בבית חנינא הירושלמית, ואת כניסתם חזרה לבית חנינא עם תום הלימודים. כן חוסם קטע הגדר המזרחי שבילים משניים נוספים אשר חיברו בין מרחב ביר נבאללה למרחב א-ראם וצפון ירושלים. 

10.      תוואי הגדר בקטע הדרומי חוסם כביש אשר חיבר בין בית חנינא לאיזור בידו, דרך מחסום רמות והכפר בית אכסא. תוואי הגדר בקטע המערבי חוסם מספר כבישים אשר הובילו מאל-ג'יב דרומה ומערבה לכיוון כביש 436, ומשם דרומה ומערבה לכיוון ירושלים ולמרחב בידו-בית סוריק.  תוואי הגדר בקטע הצפוני חוסם מספר דרכים אשר קישרו את הכפרים ב מרחב ביר נבאללה אל מרחב רמאללה. בכללם, חוסם תוואי הגדר את הכבישים המובילים לקלנדיה, ג'דירה, ולביר נבאללה.

11.      על מנת לצמצם את הפגיעה הנגרמת כתוצאה מחסימתם של הכבישים החליטו המשיבים, במסגרת תכנון תוואי הגדר ב מרחב ביר נבאללה, להקים שלושה כבישים שמטרתם לשרת את תושבי האזור הפלסטינים ולצמצם את הפגיעה במרקם חייהם (להלן - כבישי מרקם החיים). הכביש הראשון הוא כביש בידו-אל ג'יב. הוא נועד לחבר את מרחב ביר נבאללה עם מרחב בידו-בית סוריק שממערב ולשרת את תושבי מרחב ביר נבאללה המבקשים להגיע למרחב בידו-בית סוריק, ואת תושבי מרחב בידו-בית סוריק המבקשים להגיע ל מרחב ביר נבאללה או למרחב רמאללה. יצויין כי המשיבים התחייבו לבחון את הקמתו של הכביש במסגרת העתירה בפרשת בית סוריק (ראו פיסקה 13 לפסק הדין). הכביש עובר באדמות הכפרים בידו ואל-ג'יב. הוא עתיד להיות שקוע לכל אורכו, ולעבור מתחת לשטח שבין גבעת זאב להר שמואל, הנמצא בצד ה"ישראלי" של הגדר. אורכו של הכביש כולו כ-3,700 מטרים. הכביש השני הוא כביש ביר נבאללה-קלנדיה. הוא נועד לחבר את מרחב ביר נבאללה עם מרחב רמאללה שמצפון. הכביש מתחיל מביר נבאללה, ונמשך צפונה לקלנדיה ולרמאללה, תוך שהוא חוצה, באמצעות מעבר תת-קרקעי, את כביש 45. הכביש עובר באדמות הכפרים ביר נבאללה וג'דירה אשר ב מרחב ביר נבאללה, ובאדמות הכפרים ראפאת וקלנדיה שמצפון לכביש 45. אורכו של הכביש כ-3,000 מטר. הכביש השלישי הוא כביש בית חנינא-ביר נבאללה. הוא נסלל ב מרחב ביר נבאללה עצמו, ומטרתו להקל על התנועה מבית חנינא אל ביר נבאללה, ומשם אל מרחב רמאללה ואל מרחב בידו-בית סוריק. כביש זה נסלל על דרך עפר קיימת שחיברה בין בית חנינא לביר נבאללה.

הקרקעות הנתפסות והקרקעות הנותרות בצידה ה"ישראלי" של הגדר

12.      לצורך הקמת גדר הביטחון וכבישי מרקם החיים נתפסות קרקעות אשר בבעלות פרטית של תושבי הכפרים שב מרחב ביר נבאללה. כמו כן מותירה הגדר שטחים נוספים שבבעלות פרטית בצידה ה"ישראלי" של הגדר. שטחן הכולל של אדמות הכפר בית חנינא הנמצאות בתחום האזור הינו כ-5,600 דונם. צו תפיסה 08/05/ת' (אשר הוצא ביום 26.1.2005) תופס כ-330 דונם מאדמות הכפר לצורך בניית קטע הגדר המזרחי. צו תפיסה 21/06/ת' (אשר הוצא ביום 29.1.2006) תופס כ-130 דונם מאדמות הכפר לצורך בניית קטע הגדר הדרומי. סך הכל נתפסים כ-460 דונם מאדמות הכפר, עליהם תיבנה הגדר. בנוסף, כ-2,000 דונם בבעלות פרטית של תושבי בית חנינא יימצאו בצידה ה"ישראלי" של הגדר. מרבית הקרקעות הפרטיות הנתפסות מצויות ממזרח לכביש 404, בינו לבין קו תחום ירושלים (שם עובר הקטע המזרחי), וממערב לכפר, בשטח שסמוך לנבי סמואל (שם עובר הקטע הדרומי). רובם של השטחים שיוותרו בצידה ה"ישראלי" של הגדר הינם טרשיים, וכ-310 דונם הינם שטחים מעובדים. הגישה אל השטחים החקלאיים תתאפשר באמצעות שני שערים חקלאיים, אחד ממזרח לכפר, מתחת לגשר בית חנינא, והשני ממערב לכפר, בסמוך לדרך חקלאית קיימת.

13.      שטחן הכולל של אדמות הכפר אל-ג'יב הינו כ-8,000 דונם. צו תפיסה 94/04/ת' (אשר הוצא ביום 31.12.2004)  תופס כ-50 דונם מאדמות הכפר לבניית הגדר סמוך לגבעת זאב. צו תפיסה 13/05/ת' (תיקון גבולות) (אשר הוצא ביום 2.7.2005) תופס כ-250 דונם מאדמות הכפר לצורך בניית קטע הגדר המערבי ו הדרומי. צו תפיסה 18/06/ת' (אשר הוצא ביום 29.1.2006) תופס כ-35 דונם מאדמות הכפר לצורך בניית קטע הגדר הדרומי. צו תפיסה 54/05/ת' (אשר הוצא ביום 20.3.2005) תופס כ-170 דונם מאדמות הכפר לצורך בניית כביש בידו-אל-ג'יב. סך הכל נתפסים כ-500 דונם מאדמות הכפר, עליהם ייבנו הגדר והכביש. בנוסף, כ-3,000 דונם שבבעלות פרטית של תושבי אל-ג'יב יוותרו מצידה ה"ישראלי" של הגדר. כמחצית מקרקעות אלה הן מעובדות, רובן בחקלאות עונתית. הגישה לאדמות אלה לאחר השלמת הגדר תתאפשר באמצעות מעבר חקלאי שיוקם ממערב לכפר ואשר יהיה פתוח שעות ארוכות מדי יום.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ