אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> נדחו ערעורים על ההרשעה והעונש בגין פגיעה בפרטיות ואיומים

נדחו ערעורים על ההרשעה והעונש בגין פגיעה בפרטיות ואיומים

תאריך פרסום : 13/07/2009 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו
70314-08
06/07/2009
בפני השופט:
1. ד' ברלינר נשיאה - אב"ד
2. ג' קרא
3. ע' סלומון-צ'רניאק


- נגד -
התובע:
ניל בן גאק לפידוס
עו"ד מ' לוי
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד מ' ארד מפרקליטות מחוז ת"א - פלילי
פסק-דין

כב' הנשיאה ד' ברלינר - אב"ד

1.        לפנינו שני ערעורים, שהדיון בהם אוחד: הערעור הראשון הינו על פסק-דינו של בית-משפט השלום בתל-אביב - יפו (כב' השופטת ד' שריזלי) בת"פ 6180/03, בו הורשע המערער בעבירה של פגיעה בפרטיות, לפי סעיפים 5 ו- 2(1) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א - 1981 (להלן: "חוק הפרטיות").

על המערער נגזר פיצוי למתלוננת בסך 7,000 ש"ח ומאסר על תנאי.

הערעור מכוון הן כנגד הכרעת הדין והן כנגד גזר הדין (בנוגע לרכיב הפיצוי בלבד). בגדר הכרעת הדין העתירה היא גם לשקול את האפשרות לסיום ההליך ללא הרשעה.

הערעור השני הוא על פסק-דינו של בית-משפט השלום בתל-אביב - יפו (כב' השופט מ' פלד) בת"פ 5885/05, בו הורשע המערער בעבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"), וזוכה מעבירה של פגיעה בפרטיות, לפי סעיף 2(1) לחוק הגנת הפרטיות.

המערער נידון לקנס כספי בסך 1,000 ש"ח ומאסר על תנאי.

ערעור זה מכוון כנגד הכרעת הדין.

האישומים

2.    2.                כתב האישום ב ת"פ 6180/03 מגולל את מסכת האירועים הבאה: ביום 12 ביוני 2000, או במועד סמוך כלשהו, הגיע ניל לפידוס (להלן: "המערער") לבריכת השחייה "גורדון" בתל-אביב (להלן: "הבריכה"). המערער צילם במצלמתו את ענת אדרי (להלן: "המתלוננת"), צעירה ילידת 1982, אותה לא הכיר קודם לכן, בזמן שבילתה בבריכה עם חברתה אודליה. המערער פיתח את הפילם שבמצלמתו בחנות צילום. בשתים-עשרה מהתמונות נראית המתלוננת ישובה על שפת הבריכה, לבושה בבגד-ים (להלן: "התמונות").

בימים שלאחר-מכן ניסה המערער לברר, במספר דרכים, את שמה וכתובתה של המתלוננת. הוא הציג למציל בבריכה, לקופאית ולאדם נוסף את התמונות ושאל לפרטי המתלוננת. לבסוף נמסרו לו שמה של המתלוננת וכתובת מגוריה, והוא ווידא את הכתובת באמצעות ספר הטלפונים.

במועד כלשהו בחודש יוני 2000, שלח המערער מכתב אל המתלוננת (ת/1), אליו צירף שתיים או שלוש תמונות שצולמו על-ידו בבריכה (ת/2). המכתב נושא בכותרתו את שם המערער ותפקידו (עורך דין וסוליסיטור) ונפתח במילים: "ענת! הבה נעמיד פנים שהיום הוא ה- 25 במרץ והתמונות הינן מתנת יום הולדת ממני". במכתב ציין המערער את מועד הצילום ואת נסיבותיו. בנוסף ציין המערער, כי ידוע לו מספר הטלפון של המתלוננת, אולם הוא אינו יוצר עימה קשר מכיוון ש "אין לי מושג מה גילך ... אני לא רוצה להסתבך עם קטינות". המערער התנצל על-כך שלא קנה מתנת-יומולדת יקרה יותר, וחתם את המכתב בציון העובדה, שבעוד כחודש הוא מתעתד לפתוח משרד חדש והוא מחפש פקידה בעלת-תכונות אופי המאפיינות את המתלוננת.

בהמשך, בחודש אוגוסט 2000, פיתח המערער שתיים מתמונותיה של המתלוננת לגודל כרזות, שמידותיהן 60 X 80 ס"מ, ושלח אותן בחבילת-גליל, כ"דואר רשום", לכתובת הורי המתלוננת (ת/6, ת/7, ת/8. להלן: "החבילה"). לחבילה צירף המערער מכתב, והעתקו נשלח למר וגב' אדרי באותה כתובת (נ/3).

בחודש ספטמבר 2000, ככל הנראה, התקשרה המתלוננת אל מספר הטלפון של המערער, אשר הופיע במכתביו, ודרשה שימסור לה את התמונות ויחדל להטרידה. בהמשך, פנתה המתלוננת למשטרה והתלוננה על הטרדה מצד המערער. בתלונתה מסרה המתלוננת, כי המערער שלח תמונות לבית-הוריה, ואף הגיע למקום עבודתה ברח' אבן גבירול בתל-אביב ולמקום מגוריה ושאל עליה (להלן: "התלונה").

בתאריך 19 בספטמבר 2000 נקרא המערער לחקירה במשטרה. בהודעתו (ת/10) אישר כי שלח את המכתבים, התמונות ואת החבילה לכתובתה של המתלוננת. עם זאת, הכחיש המערער שהגיע למקום עבודתה. הוא הוזהר לבל ימשיך להטריד את המתלוננת.

בחודש יוני 2002 הגיש המערער בקשה לסגירת התיק, ועוד באותו חודש קיבל הודעה מהמשטרה לפיה התלונה נגנזה. בתאריך 23 ביוני 2002 שלח המערער אל המתלוננת מכתב (ת/3), ובו הציע לה להיפגש עימו, כדי שיוכל למסור לה את כל התמונות שצילם בבריכה. הוא ציין, כי המתלוננת יכולה לבוא עם הוריה. מכתב זה הצמיח תלונה חדשה מצד המתלוננת, ובעקבותיה  חודשה החקירה נגד המערער בחשד להמשך ההטרדה.

כתב האישום שהוגש כולל שני אישומים: הראשון עניינו אירועי שנת 2000; השני אירועי שנת 2002. לשיטת המדינה, הן אירועי 2000 והן אירועי 2002 מהווים פגיעה בפרטיותה של המתלוננת. 

ת"פ 6180/03

3.         הגם שיש בהכרעת הדין דיון בפן העובדתי וקביעת ממצאי-עובדה הינה במרכז הכרעת הדין עמדה השאלה האם מעשיו של המערער עולים כדי "הטרדה" שיש עימה פגיעה בפרטיות המתלוננת, זאת משום שחלק הארי מן העובדות הרלבנטיות לא היו שנויות במחלוקת, והוויכוח ניטש סביב משמעותם המשפטית. עדיין יש חשיבות לעיקרי הגירסה, אליבא דכל אחד מן הצדדים, והם יובאו להלן.


התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ