אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> נדחו העתירות כנגד ההחלטה להעניק חנינה לחברת הכנסת לשעבר נעמי בלומנטל

נדחו העתירות כנגד ההחלטה להעניק חנינה לחברת הכנסת לשעבר נעמי בלומנטל

תאריך פרסום : 12/08/2007 | גרסת הדפסה
בג"צ
בית המשפט העליון
6438-07
09/08/2007
בפני השופט:
1. המשנה לנשיאה א' ריבלין
2. מ' נאור
3. א' חיות


- נגד -
התובע:
התנועה לאיכות השלטון בישראל
עו"ד דניאל קירס
עו"ד מיקה קונר-קרטן
הנתבע:
1. שר המשפטים מר דניאל פרידמן
2. היועץ המשפטי לממשלה
3. שירות בתי הסוהר
4. הגב' נעמי בלומנטל

עו"ד ענר הלמן
עו"ד אריאל בנדור
פסק-דין

השופטת מ' נאור:

1.        חברת-הכנסת בעבר הגב' נעמי בלומנטל (המשיבה 4) הורשעה בעבירות של מתן שוחד כדי להשפיע על בוחר, שיבוש מהלכי משפט והדחה בחקירה. בית משפט השלום הטיל עליה עונש מאסר של 18 חודשים כאשר שמונה חודשים מתוכם הם לריצוי בפועל והיתרה על תנאי וכן קנס של 75,000 ש"ח, ואף קבע כי יש בעבירות קלון. ערעור שהגישה המשיבה 4 לבית המשפט המחוזי נדחה. ריצוי העונש עוכב עד ליום 29.7.2007.

2.        ביום 28.4.2007 נפטר בעלה של המשיבה 4 ממחלה קשה. ביום 14.5.2007 הגישה המשיבה 4 בקשה לקבלת חנינה. הפרקליטות התנגדה לבקשה. מחלקת החנינות במשרד המשפטים חיוותה דעתה בפני שר המשפטים לפיה אין מקום להקל בעונשה של המשיבה 4 וזאת, בין היתר, לאור התנהלותה בחקירה ובמשפט, כיוון שלא הודתה במעשיה ולא הביעה חרטה. בין היתר, צויין כי הפרקליטות מתנגדת אף היא לבקשה.

3.        ביום 3.7.2007 שלחה המשיבה 4 לנשיאת המדינה בפועל ולשר המשפטים מכתב הכתוב בכתב ידה בו מקבלת היא על עצמה בהכנעה את פסיקתו המרשיעה של בית המשפט, מביעה חרטה והתנצלות על התנהגותה והתנהלותה בפרשה שלא הלמו את המצופה והנדרש ממנה כאשת ציבור. המשיבה 4 ביקשה כי יוטל עליה שירות לתועלת הציבור כתחליף למאסרה בפועל.

4.        ביום 11.7.2007 המליץ שר המשפטים, פרופ' דניאל פרידמן, בפני נשיא המדינה להקל בעונשה של המשיבה, וביום 22.7.2007 החליט נשיא המדינה, שמעון פרס, לקבל את המלצת שר המשפטים. עונשה של המשיבה הועמד על 6 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות והיתרה על תנאי, כאשר עונש הקנס יעמוד בעינו. הקביעה כי בעבירה יש קלון, נותרה בעינה. על נימוקי ההחלטה ניתן ללמוד ממכתבה של היועצת המשפטית לנשיא אל שר המשפטים, בו נכתב:

"1. כבוד נשיא המדינה החליט להקל בעונשה של הגב' נעמי בלומנטל על ידי העמדתו על 6 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות ו-12 חודשי מאסר על תנאי. עונש הקנס יעמוד בעינו. בהחלטתו נתן משקל לעמדת שר המשפטים, מר דניאל פרידמן, אשר תמך בהענקת הקלת העונש מהנימוקים:

א.       נסיבות שלא עמדו בפני בית המשפט - פטירתו של בעלה, פרופ' מיכאל בלומנטל ז"ל והחמרת מצבה של [המשיבה 4].

ב.       הבעת חרטה - ביום 3.7.07 הביעה [המשיבה 4] חרטה בה קבלה על עצמה בהכנעה את פסיקתו המרשיעה של בית המשפט והביעה חרטה והתנצלות על התנהגותה והתנהלותה בפרשה שלא הלמו את המצופה והנדרש ממנה כאשת ציבור.

2. כבוד הנשיא נתן משקל לעמדת יו"ר הכנסת ומ"מ הנשיא, הגב' דליה איציק, וכן לעמדת כבוד הנשיא לשעבר מר יצחק נבון, חברי כנסת ואנשי ציבור רבים שתמכו בהענקת החנינה.

3. כמו כן שקל כבוד הנשיא בכובד ראש התנגדויותיהם של פונים להענקת החנינה."

5.        ההחלטה להקל בעונשה של המשיבה עומדת ביסוד עתירתה של העותרת, התנועה לאיכות השלטון. בעתירה ביקשה העותרת שלל צווים נגד שר המשפטים. העותרת ביקשה כי השר יקבע נוהל או קריטריונים או הנחיות למתן המלצת משרד המשפטים לחנינת אסירים שעברו עבירות בעלות דרגת חומרה דומה ונגזרה עליהם תקופת מאסר דומה אשר בן משפחתם הלך לעולמו בעת מאסרם או סמוך לפני תחילת ריצוי המאסר; השר התבקש גם להסביר מדוע לא יפרסם קריאה על נכונותו לשקול המלצה חיובית במקרים דומים. לחלופין ביקשה העותרת שהשר יחזור בו מהחלטתו בעניינה של המשיבה 4.

6.        בנוסף ביקשה העותרת סעד הצהרתי על בטלות ההחלטה להעניק למשיבה 4 פטור מעונש המאסר בפועל. התבקשו גם סעדים נגד היועץ המשפטי לממשלה בדבר הנחיות שעליו להנחות, לטענת העותרת, את מוסדות אכיפת החוק. כן התבקש צו ביניים לפיו לא תחל המשיבה 4 בביצוע עבודות השירות עד למתן פסק דין בעתירה. מן הדיון עלה כי עבודות השירות אמורות להתחיל ביום 15.8.2007.

7.        שמענו היום את טענות הצדדים ואנו מחליטים לדחות את העתירה.

           במרכז טיעונו של עו"ד קירס, ב"כ העותרת, עמדה הטענה כי ההחלטה ניתנה מאחר שהמשיבה 4 היא בעלת קשרים הדוקים ב"חלונות הגבוהים" ומקושרת לאנשי שררה, ותוך הפלייתה לטובה על פני אסירים אחרים. אסירים שאינם בעלי קשרים דומים, כך טענה העותרת, אינם מקבלים הקלה כזו.

           כבר בפתח הדברים אומר כי העותרת, שהיא עותרת ציבורית, לא הניחה תשתית עובדתית לטענת ההפליה שהעלתה. לא הובאו מקרים דומים של אסירים שלא זכו לאשר זכתה בו המשיבה 4 בנסיבות דומות, ובתשובה לשאלה אף ציין בא כוח העותרת כי אין הוא יכול להצביע על מקרים דומים. אין צורך איפוא להכנס לעובי הקורה בעניין טענת ההפליה. יחד עם זאת לא מן המותר להזכיר כמה פסקי דין בהם נדחתה טענת הפליה כזו או אחרת כאשר היה מדובר בסמכות החנינה של הנשיא (ראו: בג"ץ 409/87 קיש נ' משרד המשפטים (לא פורסם, 9.9.1989); בג"ץ 2096/99 גור נ' נציב שירות בתי הסוהר (לא פורסם 27.5.1999); בג"ץ 849/00 שץ נ' שר המשפטים, פ"ד נו (5) 571 (2002); והשוו דעת המיעוט של השופט ברק ב-בג"ץ 428/86 ברזילי נ' ממשלת ישראל, פ"ד מ (3) 505, 622 (1986)).

8.        לגופו של עניין "מקובל עלינו, כי לנשיא המדינה שיקול-דעת באשר לשימוש בסמכות המוענקת לו [...] וכי שיקול-דעת זה - להבדיל מנשיא המדינה עצמו - נתון בנסיבות מתאימות לביקורת שיפוטית עקיפה" (בג"ץ 659/85 יוסקוביץ נ' שר המשטרה, פ"ד מ(1) 785, 786 (1986)) אך אין לשכוח כי היקף התערבותו של בית משפט זה בהצהרה על בטלות החלטות בענייני חנינה צר הוא ובלשונו של השופט ח' כהן: "בית-משפט זה אינו יושב בערעור על החלטות הנשיא" (בג"ץ 483/77 ברזילי נ' ראש ממשלת ישראל, פ"ד לא(3) 671, 672 (1977)) וכפי שקבע גם השופט מ' חשין:

"בית-המשפט יבחן איפוא את 'חוקיות' פעילותו של הנשיא. כך יעשה במסגרת עקרון הביקורת הרגילה - קרא: העיקרון הקובע כי בית-המשפט אינו מושיב עצמו על כיסאה של רשות מוסמכת - ובתתו דעתו למעמדו של הנשיא ולטיב הסמכות שהנשיא מפעיל.

...

נדע מכל אלה, כי בית-משפט קנה סמכות ורשאי הוא לבחון את חוקיות פעולותיו של הנשיא, אלא שמושג ה'חוקיות' בעניין זה הינו מצומצם בתחום התפרשותו ממושג החוקיות המוחל בביקורת על פעולותיהן של רשויות ממשל ומינהל אחרות." (בג"ץ 706/94 רונן נ' שר החינוך והתרבות, פ"ד נג(5) 389, 415-414 (1999); בקשה לדיון נוסף נדחתה (דנג"ץ 7588/99 שנסי נ' רונן (לא פורסם, 13.11.2000); (להלן: פרשת שנסי)).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ