אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> נדחה ערר כנגד החלטה לשחרר בתנאים כאשר אין עילת מעצר

נדחה ערר כנגד החלטה לשחרר בתנאים כאשר אין עילת מעצר

תאריך פרסום : 17/04/2006 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
3056-06
16/04/2006
בפני השופט:
ע' ארבל

- נגד -
התובע:
ספניה חנוכייב
עו"ד חולי ענת
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד פרקליטות המדינה
החלטה

1.        בפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט י' כהן) אשר הורה על שחרורו של העורר ממעצרו בתנאים, לביניהם התנאי שהעורר ישהה בביתו בשעות הלילה החל משעה 21:00 בכל לילה ועד השעה 06:00 בבוקר.

2.        כנגד העורר הוגש כתב אישום לבית משפט השלום בתל-אביב המייחס לו עבירות פריצה לרכב, החזקת מכשירי פריצה וניסיון לגניבת רכב. יחד עם כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו בעילה מסוכנות לביטחון הציבור ורכושו.

           בית משפט השלום (כב' השופט שרעבי) מצא שקיימות ראיות לכאורה נגד המשיב שנעצר כאשר הוא שוהה בתוך הרכב. על גופו נתפסו כלי פריצה. בית המשפט קבע כי "בפנינו משיב בעל נטייה עבריינית שטחית שמסוכנות לציבור מפניו עולה וקיימת" וכי קיימת עילת מעצר נגד המשיב. בית המשפט הורה על הכנת תסקיר בעניינו של המשיב ליום 19.4.06 על מנת לבחון חלופת מעצר, שעד אז יישאר במעצר. עוד בטרם הוגש תסקיר קצין המבחן הוגש ערר לבית המשפט המחוזי בחיפה, בו טען העורר כי לא מתקיימת עילת מעצר בעניינו.

           בית המשפט המחוזי סבר כי אמנם לא מתקיימת עילת מעצר בעניינו של העורר, כאשר מדובר בעבירה יחידה של גניבה שלא בוצעה בתחכום ולא בוצעה תוך סיכון גופו של אדם. לפיכך סבר בית המשפט המחוזי שאין לעצור את העורר עד תום ההליכים נגדו והחליט לשחררו בתנאים, וביניהם שהיה בביתו בשעות הלילה, בכל לילה, מהשעה 21:00 ועד לשעה 06:00 בבוקר. כן קבע, כי אם יופר תנאי זה, יהיה מקום לשקול הנושא מחדש.

3.        באת כוח העורר טוענת, כי משקבע בית המשפט שאין עילת מעצר היה עליו לשחרר את העורר בערובה ולקבוע תנאים נוספים לשחרורו כפי שקבע, אך הוא לא היה רשאי להשית עליו חלופת מעצר שמשמעה מעצר בית בשעות הלילה. לטענתה, המדינה לא ערערה על ההחלטה לפיה לא מתקיימת עילת מעצר ולכן מנועה היא מלטעון בעניין זה.    

           באת כוח המדינה מתנגדת לשינוי בתנאי מעצר הבית. לטענתה, בית המשפט כשל בניסוחו, אך מהחלטתו עולה כי ישנן עילות מעצר, כמו גם הצדקה לקביעת חלופה. היא מסבירה את העובדה שלא הוגש ערר על ידי המדינה בכך שככלל המדינה עוררת על החלטת בית המשפט - על התוצאה ולא על ההנמקה. היא מציינת, כי לעורר עבר פלילי, בחודש דצמבר האחרון הורשע בהליך אחר ושבועיים לאחר מכן ביצע את העבירות נשוא הדיון שבפנינו. בנוסף, תלוי ועומד נגדו כתב אשום בגין הפרת תנאי מעצר. כל אלה מלמדים לדבריה על הצורך שישהה בביתו בלילה כקביעת בית המשפט.

4.        חוק סדר דין פלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1966 (להלן: חוק המעצרים) קובע שני מסלולי שחרור על ידי בית המשפט: האחד בגדרו של סעיף 21 לחוק המעצרים חל על מי שהוא בר מעצר מאחר שהוגש נגדו כתב אישום, קיימות נגדו ראיות להוכחת האשמה לכאורה וקיימת בעניינו עילת מעצר בגין מסוכנות. יחד עם זאת, בית המשפט לא יורה על מעצר כאמור, אם שוכנע כי ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה ותנאי שחרור שפגיעתם בחירותו של הנאשם פחותה.

           מסלול השחרור השני מצוי בגדרו של סעיף 44(ב) לחוק, המסמיך את בית המשפט לצוות על שחרורו בערובה של נאשם כאשר אין סמכות להורות על מעצרו לפי סעיף 21 לחוק המעצרים וזאת כדי להבטיח התייצבותו למשפט. סעיף 48(א) לחוק המעצרים מונה את החיובים המוטלים על משוחרר בערובה דהיינו כי:

"שחרור בערובה הוא על תנאי שהמשוחרר יתייצב לחקירה לדיון במשפטו או בערעור, או לנשיאת עונשו, בכל מועד שיידרש, וכן שימנע מלשמש הליכי משפט, בית המשפט רשאי להוסיף תנאים, לפרק זמן שיקבע, ככל שימצא לנכון...".

5.        לאילו משני המסלולים כוונה החלטת בית המשפט המחוזי בעניינו של העורר?  באת כוח העורר טוענת, כי בית המשפט הורה למעשה על המסלול השני של שחרור בערובה בעוד שבאת כוח המדינה סבורה שבית המשפט הורה על חלופת מעצר לפי המסלול הראשון. במקרה שבפנינו הן בית המשפט השלום, הן בית המשפט המחוזי קבעו כי ישנן ראיות לכאורה להוכחת העברות המיוחסות לעורר. אשר לעילת המעצר, בית המשפט השלום סבר כי בנסיבות המקרה קימת עילת מעצר בגין מסוכנות העורר בעוד שבית המשפט המחוזי סבר אחרת בציינו:

"הנני סבור כי בכתב האישום במסגרתו ביקשה המשיבה להורות על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים לא מתקיימת עילת מעצר ... מדובר בעברה יחידה של גניבה אשר לא בוצעה בתחכום ולא בוצעה תוך סיכון גופו של אדם, ומסכים אני עם ב"כ העורר כי אין להרחיב את הלכת "רוסלן" על המקרה שלפני".

6.        אמנם, צודקת באת כוח העורר שבית המשפט המחוזי סבר שלא מתקיימת עילת מעצר, אך קביעתו של בית המשפט המחוזי נראית לי שגויה, משום שהיא מתעלמת מנתונים נוספים עליהם עמד בית המשפט השלום בהחלטתו, נתונים המעצימים את החשש לשלום הציבור אם ישוחרר העורר שחרור מלא למשך תקופת ניהול המשפט. כפי הנראה, לא מדובר באירוע בודד של עבירת רכוש אלא במעשים חוזרים. בית משפט השלום ציין כי נגד העורר תלויים ועומדים 12 תיקים פתוחים, מתוכם שלושה שעניינם גניבות ופריצות לרכבים. בחלק מן התיקים הוגשו כבר כתבי אישום בהם מיוחסות לעורר עבירות של פריצה לרכב, גניבה מרכב, החזקת כרטיס חיוב, הונאה וניסיון הונאה בכרטיס חיוב בנסיבות מחמירות, קבלת דבר במרמה, זיוף והפצת מסמך מזויף. נגד העורר גם הוגש כתב אישום נוסף בגין הפרת הוראה חוקית לבית משפט השלום בחדרה שנקבע להקראה ליום 23.4.06. הדבר מצביע על כך שלעורר נטייה לבצוע שיטתי של עבירות פריצה המסכנות את רכושו של הצבור ובטחונו. העובדה שבינתיים הודה בחלק מהעבירות, דהיינו בארבעה אישומים בבית משפט השלום בחדרה, כפי שהדברים מפורטים בכתב האישום אותו הציגה באת כוח המדינה, רק מחזקת את קביעת בית המשפט קמא כי קימת עילת מעצר נגד המשיב - עילת המסוכנות לביטחון הציבור המציינת בסעיף 21(א) (1)(ב) לחוק המעצרים.

7.        בנסיבות אלה, ובמיוחד נוכח ריבוי האישומים, השיטה והתדירות של המקרים, ספק בעיני אם היה מקום להורות על חלופת מעצר בלבד. יתכן שהיה מקום להורות על מעצרו של העורר, אולם משקבע בית המשפט את שקבע והמדינה לא ערערה על החלטת בית המשפט המחוזי, בסברה שהתוצאה אליה הגיע בית המשפט הינה ראויה, יש להתייחס לתוצאת ההחלטה כפי שנקבעה.

           יוצא אפוא כי גם אם בית המשפט המחוזי סבר על פי דרכו כי שחרור העורר אינו במסגרת חלופת מעצר לפי סעיף 21 לחוק, הרי בנסיבות העניין מדובר בשחרור לחלופת מעצר של עורר שהוא בר מעצר עד תום ההליכים וטוב שכך עשה בית המשפט המחוזי, שכן תנאי השחרור הולמים וראויים לגופו של עניין.

           הערר נדחה.

           ניתנה היום, י"ח בניסן תשס"ו (16.4.06).

                                                                                                          ש ו פ ט ת


העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ