אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> נדחה ערעור ראש עריית באר שבע כנגד הגזבר, והתקבל ערעור הגזבר כנגד העירייה

נדחה ערעור ראש עריית באר שבע כנגד הגזבר, והתקבל ערעור הגזבר כנגד העירייה

תאריך פרסום : 13/06/2007 | גרסת הדפסה
ע"ע
בית דין ארצי לעבודה
655-06
03/06/2007
בפני השופט:
1. הנשיא סטיב אדלר
2. עמירם רבינוביץ
3. לאה גליקסמן


- נגד -
התובע:
1. ראש עיריית באר שבע
2. דוד אטיאס

עו"ד יובל ראובינוף
עו"ד דן מלכיאלי
הנתבע:
עיריית באר שבע
עו"ד שמואל ורזגר
פסק-דין

השופטת לאה גליקסמן

1.      1.       בפנינו שני ערעורים על פסק דין (חלקי) של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע (השופט אילן סופר; עב 3329/05). בפסק הדין נדחתה בקשת יעקב טרנר למחוק על הסף את התביעה נגדו, ונתקבלה בקשת עיריית  באר שבע למחוק על הסף את התביעה שהוגשה נגדה.

הרקע לערעור

2.      2.       העובדות:

2.1.  2.1.   מר דוד אטיאס (להלן - הגזבר), יליד שנת 1956, עבד בעיריית באר שבע (להלן - העירייה) מ- 1977 עד 1998. תפקידו האחרון היה גזבר העירייה וסמנכ"ל העירייה.

2.2.  2.2.   ביום 30.12.1998 נחתם בין הגזבר לבין העירייה הסכם פרישה. על ההסכם חתמו מצד אחד הגזבר ומצד שני העירייה, כאשר בשם העירייה חתם מר חיים גור, סמנכ"ל משאבי אנוש ומנגנון. כמו כן, מופיעה על ההסכם חתימתו של מר יעקב טרנר (להלן - ראש העיר), מתחת למלים "מאשר ההסכם". בהסכם הפרישה נקבע כי תשולם לגזבר פנסיה בשיעור של 62.67%, מתוך משרה ממוצעת (עד למשרה אחת) של 93.9% בצמוד לשכר בכירים, וכן ישולמו לו זכויות נוספות (חודשי הודעה מוקדמת, חודשי הסתגלות, פיצוי על ימי מחלה, מענק פרישה ועוד).

2.3.  2.3.   העירייה קיימה את הסכם הפרישה משנת 1999 ועד סוף שנת 2003. במכתב מיום  9.6.2003 הודיע לגזבר מר נחמני, סגן בכיר (אכיפה) לממונה על השכר במשרד האוצר, כי קיימות חריגות לכאורה בהסכם הפרישה. על פי מכתבו של מר נחמני מיום 19.1.2004 החל מגמלת חודש ינואר 2004 שיעור הגמלה של הגזבר הועמד על 50%, המשכורת הקובעת לגמלה הועמדה על  75% משכר מנכ"ל עיריית באר שבע, ובנוסף על הגזבר להשיב במשך 96 חודשים 18% מסכום הגמלה שתשולם לו.

3.      3.       התביעה: לנוכח העובדה כי ערעור זה עניינו מחיקה על הסף של התביעה, נקודת המוצא לדיון בערעור היא כתב התביעה, כאשר עלינו להניח כי העובדות והטענות בכתב התביעה נכונות. בכתב התביעה טען הגזבר כי לאחר שראש העיר נבחר לתפקידו, בשנת 1998, הופעלו עליו לחצים על ידי ראש העיר ומקורביו לפרוש מתפקידו, ובדלית ברירה הוא הביע את הסכמתו להיכנס למשא ומתן לקראת פרישתו לגמלאות. המשא ומתן לקראת החתימה על הסכם הפרישה התנהל בין הגזבר לבין ראש העיר. לאחר שהוסכמו תנאי הפרישה, הבהיר הגזבר לראש העיר כי ההסכם טעון אישור הממונה על השכר במשרד האוצר ואישור הגורם האחראי לנושא במשרד הפנים, וכי הוא לא יחתום על הסכם הפרישה ולא יפרוש לגמלאות ללא שיינתנו האישורים הנדרשים. בפגישה שהתקיימה בין הגזבר לבין ראש העיר, בה נכח גם חיים גור, הצהיר ראש העיר בפני הגזבר כי ההסכם אושר על ידי הגורמים המוסמכים במשרד האוצר ובמשרד הפנים. בעקבות הבהרה זו, חתם הגזבר על הסכם הפרישה. אולם, בשנת
2003, בעקבות דרישתו של מר נחמני, סגן בכיר  (אכיפה) לממונה על השכר במשרד האוצר, הופחתו במידה משמעותית תנאי הפרישה על פי הסכם הפרישה. בתביעתו טען הגזבר כי העירייה וראש העיר נהגו עמו בחוסר תום לב, תוך הפרת חובות תום הלב ההגינות והנאמנות החלים עליהם; הציגו בפניו מצגי שווא כאילו הסכם הפרישה אושר על ידי הגורמים המוסמכים; הפרו חובות חקוקות כלפיו. עוד נטען, כי בהתאם לכללי "הרמת מסך" ועל פי "המשפט המקובל הישראלי", ולנוכח הפרת חובות המוטלות על ראש העיר מכוח המשפט המינהלי,  מוטלת על ראש העיר אחריות אישית לפצות את הגזבר על נזקיו. (הגזבר העלה גם תביעה חלופית בעניין סכום הגמלה המשולמת לו, אולם תביעה חלופית זו אינה רלוונטית לערעורים בפנינו).

4.      4.       פסק דינו של בית הדין האזורי: הן העירייה והן ראש העיר הגישו בקשה למחוק את התביעה נגדם על הסף. בית הדין האזורי קיבל את בקשת העירייה ודחה את בקשת ראש העיר. לעניין בקשת העירייה קבע בית הדין כי העירייה הינה גוף מתוקצב, וכפופה, בין היתר, להוראת סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה - 1985. העירייה פעלה על פי הוראות מר נחמני, ולעובד אין טרוניה בעניין זה. לא ייתכן, כי מצד אחד הקופה הציבורית תידרש לשנות תנאי פרישה של עובד שניתנו שלא כדין, ומצד שני תבטל את השינוי ותחזיר לו את שנשלל ממנו, כפיצוי בגין נזקים שנגרמו לו. בית הדין האזורי הוסיף כי בהתחשב בתפקידו של הגזבר יש בטענת הגזבר משום היתממות, וחייב את הגזבר לשלם לעירייה הוצאות בסך של 20,000 ש"ח. בית הדין האזורי דחה את בקשת ראש העיר, בקובעו כי ההלכה הנוהגת כיום בבתי הדין לעבודה היא כי לא זהות הצדדים קובעת את הסמכות לדון בתובענה כי אם העניין והמהות. לפיכך, כאשר קיימת טענה כי פעולותיו של ראש העיר בתקופת עבודתו של עובד גרמו לעובד נזק כלכלי, השאלה המכרעת היא האם הערכאה אליה פנו דנה ביחסי עבודה. התשובה לכך חיובית, ולכן בית הדין מוסמך לדון בתביעה המייחסת לראש העיר פעולות שנעשו בחריגה מסמכות, בחוסר תום לב וכו'.  בית הדין האזורי חייב את ראש העיר לשלם לגזבר  הוצאות הבקשה בסך של 1,500 ש"ח.


טענות הצדדים בערעור

5.      5.       לטענת ראש העיר, תביעתו של הגזבר היא במהותה תביעה נזיקית, ותביעה נזיקית הוצאה במפורש מסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה על פי הסיפא לסעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט - 1969 (להלן - חוק בית הדין לעבודה). כמו כן, לא התקיימו יחסי עובד מעביד בין הגזבר לבין ראש העיר. עוד טען כי ראש העיר פעל בשם העירייה וכאורגן שלה, ואין בפעולותיו כדי ליצור יחסי עבודה בינו לבין הגזבר.

6.      6.      לטענת העירייה, המשמעות של השארת תביעת הגזבר כנגד העירייה על כנה היא ביטול החלטת הממונה על השכר. תכלית חוק יסודות התקציב מחייבת לדחות את תביעת הגזבר, כיון שכל החלטה המחייבת את העירייה לשלם לגזבר פיצוי בגין ההסכם משמעה ביטול החלטת הממונה על השכר, אשר אינו צד להליך.

7.      7.       לעניין ערעורו של ראש העיר טען הגזבר כי התביעה נגד ראש העיר נמצאת בסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה מכוח סעיפים 24(א)(1א) ו-24(א)(1ב) לחוק בית הדין לעבודה. עילת התביעה המתייחסת לראש העיר עניינה בהליך הטרום חוזי לחתימת הסכם הפרישה. בכל מקרה, לא זהות הצדדים כי אם מהות העילה קובעת את הערכאה בה יתקיים הדיון. כמו כן, יש לראות בראש העיר "חליף" של העירייה.

8.      8.       לעניין ערעורו כנגד העירייה טען הגזבר כי לא היה מקום למחוק על הסף את התביעה כנגד העירייה מנימוקים אלה: מדיניות בית הדין לפיה סעד של מחיקה על הסף הוא סעד קיצוני הניתן במשורה; העירייה ממילא צד להליך בשל התביעה החלופית, וכמו כן יהיה צורך לשמוע את עדויות עובדי העירייה; לגזבר קיימת עילת תביעה על פי הלכת זגורי, לנוכח העובדה שהסכם הפרישה עמו נחתם לפני התיקון לחוק יסודות התקציב, וכן לנוכח מצג השווא שהוצג לו על ידי ראש העיר והעירייה. בכל מקרה, יש לבטל את סכום ההוצאות המופרז בו חויב על ידי בית הדין קמא.


הכרעה

9.      9.       לאחר בחינת טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין ערעור ראש העיר להידחות ודין ערעור הגזבר להתקבל, כמפורט להלן.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ