אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> נדחה ערעור על בקשה למנוע פינוי מדירת מגורים

נדחה ערעור על בקשה למנוע פינוי מדירת מגורים

תאריך פרסום : 16/11/2006 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט העליון
8784-06
15/11/2006
בפני השופט:
ע' ארבל

- נגד -
התובע:
1. שי שיינינגר
2. אדם שיינינגר

הנתבע:
בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ
החלטה

           בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ב' בר-זיו) לדחות בקשת רשות ערעור שהגישו המבקשים על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט י' וגנר), אשר דחה את בקשתם למתן צו זמני לפיו יימנע המשיב מלנקוט בהליכים לפינויים מדירת מגוריהם. במקביל, הגישו המבקשים בקשה למתן צו מניעה זמני עד להחלטה בבקשה למתן רשות ערעור.

1.        המבקשים, אב ובנו, חתמו עם המשיב בשנת 2002 על הסכם "הלוואה, ערבות ומשכון" בסך 654,789 ש"ח (להלן: ההסכם), לצורך מימון רכישת דירה על שם הבן ברחוב אתא 7/34 בקרית-אתא ( להלן: הדירה).

           משהמבקשים לא הצליחו לעמוד בתנאי התשלום שנקבעו בהסכם, נפתחו נגדם הליכים לגביית החוב בלשכת ההוצאה לפועל. לטענת המבקשים, החתמתם על ההסכם נעשתה ברשלנות ותוך הפרת חובותיו של המשיב כלפיהם: לא ניתן להם הסבר כלשהו לגבי ההסכם; לא הובהרה להם מהותו האמיתית; ולא הועמדו לעיונם המסמכים הרלוונטיים. לאור זאת, הגישו המבקשים לבית משפט השלום בחיפה המרצת פתיחה נגד המשיב, בה עתרו, בין היתר, להורות על ביטולו של ההסכם, ולחלופין, להורות על ביטולו של סעיף 10 בהסכם, בו וויתרו הם לכאורה על זכותם לסידור חלוף. בד בבד עם הגשת התובענה הגישו המבקשים בקשה למתן צו מניעה זמני האוסר על המשיב לנקוט בהליכים לפינויים מן הדירה ולמכירתה של הדירה, עד למתן פסק דין בתובענה.

2.        בית משפט השלום דחה את הבקשה למתן צו מניעה זמני. בראשית דבריו, הדגיש בית המשפט את עמדת הפסיקה באשר לחשיבות מימושן של בטוחות וציין כי על בתי המשפט לנקוט במדיניות ברורה לפיה נושים יוכלו לממש שעבודים. במקרה דנן, ציין בית המשפט כי לאחר שבחן את הראיות לכאורה שהוצגו על-ידי המבקשים, הגיע למסקנה כי הם לא הצביעו על סיכויי הצלחה בתביעה בתיק העיקרי, באופן שיצדיק מתן צו מניעה זמני בשלב זה, בו טרם התבררה תביעתם. עוד ציין בית המשפט כי הטענות השונות שהועלו על-ידי המבקשים לא היו מפורטות דיין, ומכל מקום, הן עומדות בסתירה להסדרים קודמים אליהם הגיעו הצדדים, אשר לפיהם עוכבו בעבר הליכי הפינוי, וכי לא שוכנע שיש מקום לדון בטענותיהם אלו מחדש. אשר לטענה חלופית שהעלו המבקשים לפיה טרם הפינוי יש למצוא עבורם סידור לדיור חלופי סביר, קבע בית המשפט כי בשלב זה יש חזקה לפיה תקפה חתימתם של המבקשים על ההסכם, בו וויתרו על זכותם לדיור חלוף, ועל כן, דחה אף את טענתם זו. בסופו של דבר קבע בית המשפט כי אין במכלול החומר הלכאורי שהוצג לפניו כדי לשכנעו בדבר הוצאת צו מניעה זמני לעיכוב ההליכים בהם נוקט המשיב כדין, ועל כן, דחה כאמור את הבקשה.

3.        על החלטה זו הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. בית המשפט סירב לבקשת המבקשים להעניק להם את הסעד המבוקש במעמד צד אחד, וקבע דיון בבקשה במעמד שני הצדדים. במסגרת הדיון האמור, נעתר בתחילה בית המשפט לבקשה למתן צו מניעה, בכפוף להפקדת סך של 40,000 ש"ח במזומן או בערבות בנקאית על-ידי המבקשים, אולם ציין כי הדבר נעשה לפנים משורת הדין, מאחר וטענות המבקשים עומדות בניגוד להתחייבות קודמת שלהם למשיב, ומאחר ובכל אופן לא היה מקום למתן הסעד המבוקש. בהמשכו של הדיון נודע לבית המשפט מפי בא-כוח המשיב כי לאחר שבקשה לצו עיכוב נדחתה על-ידי ראש ההוצאה לפועל, הדירה זה מכבר פונתה, ולאור זאת, ביטל בית המשפט את החלטתו הקודמת וקבע כי אין מקום לעכב את הפינוי. 

4.        על החלטה זו הגישו המבקשים את בקשת רשות הערעור המונחת בפניי כעת. בבקשתם, חוזרים המבקשים על הטענות שהעלו בפני הערכאות דלמטה, ובפרט, טוענים הם כי הוחתמו על ההסכם תוך שהוטעו לחשוב כי מהותו שונה ומדגישים כי ההסכם לא הועבר לעיונם. אשר לסעיף בו וויתרו לכאורה על זכותם לסידור חלוף, טוענים המבקשים כי הסעיף אינו עומד בדרישות הקבועות בסעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, וכי הם לא הבינו שעומדת להם הגנה בדין לדיור חלופי וכי הם מוותרים עליה במסגרת ההסכם. 

           מעבר לכך, טוענים המבקשים כי הוכיחו שקיימות ראיות לכאורה לתביעתם, כנדרש על-פי תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אשר בגדרה הוגשה בקשתם, וכי טענותיהם לא נסתרו על-ידי המשיב. אשר למאזן הנוחות, מציינים המבקשים כי זה נוטה בבירור לטובתם, שכן אי-מתן הצו יגרום להם נזק בלתי-הפיך ויותיר את בני המשפחה ללא קורת גג, בעוד שלבנק לא צפוי להיגרם כל נזק ממתן הצו. כן מציינים המבקשים כי מסרו התחייבות עצמית לפיה במידה ותביעתם תידחה בסופו של דבר, יפצו את המשיב על כל נזק שייגרם לו כתוצאה ממתן הסעד הזמני. לדבריהם, משמעות החלטותיהן של הערכאות דלמטה הינה סיכול תביעתם בטרם בוררו העובדות לאשורן ובטרם היה להם יומם בבית המשפט.

5.        ביום 26.10.06 נעניתי לבקשה למתן צו ארעי והוריתי למשיב להימנע מלהמשיך בהליכי פינויים של המבקשים עד למתן החלטה אחרת. במקביל, הוריתי למשיב להגיב לבקשה. 

6.        המשיב, בתגובה לבקשה, טוען כי יש לדחותה על הסף. לדבריו, טענותיהם של המבקשים נטענו בשיהוי, בסתמיות וללא כל הסבר ופירוט, והן עומדות בסתירה מוחלטת להתחייבויות שנחתמו על-ידם במועדי הפינוי הקודמים. לטעמו, אין כל הצדקה לדחות את הליכי הפינוי פעם נוספת, לאחר שניתנו למבקשים מספר הזדמנויות להסדיר את חובותיהם, ולאחר שמועדי הפינוי הקודמים נדחו פעם אחר פעם לאור התחייבויותיהם החוזרות להסדרת חובם - התחייבויות שבהן לא עמדו. אשר לטענת המבקשים כי לא הבינו את משמעותו של סעיף 10 להסכם, מציין המשיב כי טענה זו הועלתה על-ידם לראשונה במסגרת התובענה, וטוען כי הסעיף האמור נוסח בצורה בהירה ומובנת לכל אדם מן הישוב, וכי נוכח חתימת המבקשים על ההסכם, חזקה שנתנו את הסכמתם לתוכן המסמך לאחר שקראו והבינו את מהותו. עוד מציין המשיב כי חובם של המבקשים עומד כיום על סכום של למעלה מ-700,000 ש"ח, וקובל על כך שהמבקשים אינם משלמים את חובם, ובמקום זאת מנסים לנצל לרעה את ההליכים המשפטיים על מנת למנוע ממנו את גבייתם של החובות המגיעים לו כדין.

7.        לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה לבקשה, ובהחלטותיהן של הערכאות דלמטה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. הלכה היא כי אין ערכאת הערעור מתערבת בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בכל הנוגע למתן סעד זמני, למעט במקרים חריגים, ובפרט, כשמדובר ב"גלגול שלישי" של אותה סוגיה (רע"א 3954/98 קנית השלום השקעות בע"מ נ' מ.ס.י.פ בע"מ, תק-על 98(3) 73, 74, וההפניות שם). במקרה דנן, הערכאה הדיונית בחנה את חומר הראיות הרלוונטי והגיעה למסקנה כי אין בו כדי להצדיק את מתן הסעד המבוקש. ערכאת הערעור בחנה את הדברים בשנית ואף היא הגיעה לאותה מסקנה. בנסיבות אלו, הבקשה הנוכחית מתמצית למעשה ברצונם של המבקשים כי בית משפט זה יחליף את שיקול דעתן של הערכאות הקודמות בשיקול דעתו שלו. לא זו מטרתו של הערעור השני, ובפרט כשמדובר בבקשה למתן סעד זמני. יתר על כן, לאחר שבחנתי גם אני את טענות הצדדים, סבורני כי אף לגופו של עניין אין מקום להתערב במסקנותיהן של הערכאות דלמטה.

8.        אין ספק כי פינויים של המבקשים מן הדירה הינה בעלת משמעות קשה, ולעולם לא בלב קל דוחים בתי המשפט בקשות למניעת פינוי מדירת מגורים. למעשה, הנטייה הינה להיענות לבקשה לעיכוב ביצוע פינוי מדירת מגורים בשל נטיית מאזן הנוחות לטובת המבקשים ובשל החשש כי לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו (ראו לדוגמה: רע"א 9261/05 משען נ' מנהל מקרקעי ישראל, תק-על 2006(2) 13, 15). יחד עם זאת, יש לייחס משקל גם לזכותו של המשיב לנקוט בהליכים לגביית חובו.

           במקרה דנן, מתגובת המשיב עולה כי ההליכים לגביית חובם של המבקשים בלשכת ההוצאה לפועל החלו כבר בחודש ינואר 2005, בעוד שתביעת המבקשים הוגשה לבית משפט השלום רק בסוף חודש אוגוסט 2006. עוד עולה מהחומר המונח בפניי כי למבקשים ניתנו מספר הזדמנויות להסדיר את תשלום החוב, תוך עיכובם של מועדי פינוי שנקבעו. במסגרת זאת אף חתמו המבקשים במספר הזדמנויות על הצהרה לפיה הם מודעים לכך שבמידה ולא ימלאו אחר התחייבויותיהם כלפי הבנק, יחודשו נגדם הליכים מימוש ומכירת הדירה ללא כל התראה מוקדמת. משמע, מזה זמן לא מועט מודעים המבקשים לכך שכפי הנראה לא יהיה מנוס מפינויים מן הדירה, בהתחשב בכך שאין ידם משגת לשלם את החובות עליו. יתר על כן, מתגובת המשיב עולה כי אף לאחר שנדחו בקשות המבקשים למתן צו מניעה זמני, התקיים משא ומתן נוסף בין הצדדים בניסיון להגיע להסדר לפנים משורת הדין, אולם הדבר לא יצא אל הפועל בשל העובדה כי במקביל המבקשים שבו ופנו לבית המשפט קמא בבקשה נוספת לעכב את הליכי הפינוי, אשר נדחתה גם היא.

           בנוסף, אף שבוודאי אין זה תנאי לעיכובו של פינוי, יש לשים לב לכך שאין מדובר בענייננו בדירה המשמשת כבית מגוריה של המשפחה מזה שנים רבות, כלפיה מתפתחים - מטבע הדברים - קשרים חזקים, אלא בדירה שנרכשה עבור הבן אך לפני שנים מעטות. למעשה, לדברי המשיב - אשר לא נסתרו על-ידי המבקשים - הבן כלל אינו מתגורר בדירה, ודווקא אביו, המבקש 2, הוא שמתגורר בה. מעבר לכך, על פניו נראה כי טענתם המרכזית של המבקשים נוגעת לסעיף 10 בהסכם בו וויתרו על הזכות לסידור חלוף, ומשכך, אין לומר כי דחיית הבקשה למתן צו מניעה זמני מייתרת את התביעה, שכן אף אם טענות המבקשים תתקבלנה בסופו של דבר, ניתן יהיה להעמיד לרשותם סידור חלוף, או בדרך של המצאת דירה אחרת או בדרך של פיצוי כספי הולם.

           מובן, כי אם בכל זאת יצליחו הצדדים להגיע להסדר שימנע את פינוי הדירה ואת מכירתה, מה טוב, אולם איני סבורה כי ניתן עוד לחייב את המשיב לעשות כן, לאחר שהניסיונות הקודמים שנעשו בכיוון זה נכשלו כולם.

           בקשת רשות הערעור נדחית, איפוא. בכך מתבטל הצו הארעי עליו הוריתי בהחלטתי מיום 26.10.06. בנסיבות העניין - לא ראיתי ליתן צו להוצאות.

           ניתנה היום, כ"ד בחשון התשס"ז (15.11.2006).

                                                                                      ש ו פ ט ת


העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   /צש

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ