אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> נדחה ערעורם של בעלי חברת הדלק רה-סול כנגד הרשעתם בעבירות מס ומע"מ

נדחה ערעורם של בעלי חברת הדלק רה-סול כנגד הרשעתם בעבירות מס ומע"מ

תאריך פרסום : 26/09/2006 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט העליון
10736-04,10741-04,10778-04,10822-04
26/09/2006
בפני השופט:
1. א' א' לוי
2. ע' ארבל
3. ס' ג'ובראן


- נגד -
התובע:
1. מרדכי כהן
2. ז'ק כהן
3. יעקב פוליצר

עו"ד עאמר יוסף
עו"ד ש' קליין
עו"ד אורי קינן
עו"ד ע' ברטוב
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד י' תדמור
פסק-דין

השופט א' א' לוי:

מבוא

1.        ז'ק כהן, המערער 1 בע"פ 10741/04, ואחיו, מרדכי כהן, המערער בע"פ 10736/04 (להלן: "ז'ק" ו"מרדכי" בהתאמה) פעלו בין השנים 1998-1994 בשוק הדלק באמצעות מספר חברות שהיו בשליטתם, וביניהן, חברת "רה-סול אנרגיה חברת הדלק לישראל בע"מ" (להלן: רה-סול), המערערת 2 בגדרו של ע"פ 10741/04. בשלהי שנת 1998, פתחו רשויות המס בחקירת פעילותם העסקית של החברות והמערערים. חקירה זו התגבשה לכלל הגשת כתב-אישום בו יוחסה לז'ק, למרדכי ולאשכול החברות שבשליטתם, מעורבות בשתי פרשיות של העלמת מס בסכומים של מאות מיליוני שקלים. בגין הפרשייה האחת, הם נאשמו בהימנעות מתשלום בלו בגין דלקים שמשכו מבתי-הזיקוק (להלן:"בז"ן"). בשנייה, הם נאשמו בכך שבצוותא עם יעקב פוליצר, המערער בע"פ 10778/04 (להלן: "פוליצר"), עשו שימוש בחשבוניות מס פיקטיביות במטרה להתחמק מתשלום מס ערך מוסף.

2.        בהכרעת-דין מקיפה ומפורטת, הרשיע בית-המשפט המחוזי (כב' השופטת ב' אופיר-תום) את המערערים בעבירות שיוחסו להם, תוך שהוא מדגיש את חומרתן ואת היקפן הכלכלי האדיר. לז'ק נגזרו 15 שנות מאסר, מתוכן 12 שנים לריצוי בפועל, והיתרה על-תנאי, ובנוסף, הוטל עליו קנס בסך 5 מיליון ש"ח או שנתיים מאסר תמורתו. למרדכי נגזרו 7 שנות מאסר, מתוכן 5 שנים לריצוי בפועל והיתרה על-תנאי. כמו כן, הוטל עליו קנס בסך מיליון וחצי ש"ח או שנה וחצי מאסר תמורתו. לפוליצר נגזרו 6 שנות מאסר, מתוכן ארבע שנים לריצוי בפועל, והיתרה על-תנאי. בנוסף, הוא חויב לשלם קנס בסך 750,000 ש"ח או שנת מאסר תמורתו. על רה-סול הוטל קנס בסך 3 מיליון ש"ח.

           מכאן הערעורים שבפנינו. בע"פ 10741/04 משיגים ז'ק ורה-סול כנגד הרשעתם בדין, ולחילופין, כנגד חומרת העונש שנגזר להם. ע"פ 10736/05 שהוגש על ידי מרדכי כוון מלכתחילה כנגד ההרשעה והעונש, אולם בחודש פברואר 2006 הודיע מערער זה, באמצעות בא-כוחו, כי הוא מצמצם את הערעור לעניין העונש בלבד. בע"פ 10778/04 משיג פוליצר כנגד גובה הקנס שהושת עליו, ומנגד, עתרה המדינה בע"פ 10778/04 להחמיר בעונש המאסר בפועל שנגזר לו.

           אפנה, אם כן, לתיאור התשתית העובדתית הצריכה לעניין.

התשתית העובדתית

3.        ראשית, לפרשת הבלו. בשנת 1988 נכנסה לתוקף רפורמה בשוק הדלק, אשר אפשרה את כניסתן של חברות דלק קטנות לפעילות בשוק זה, בכפוף לקבלתם של שני אישורים כמתחייב מסעיפים 15(א) ו-16 לחוק הבלו על הדלק, התשי"ח-1958 (להלן: "חוק הבלו"): האחד, רישיון יצרן מטעם מנהל המכס והמע"מ, השני, היתר מטעם מנהל הדלק, המאפשר למחזיק בו להיכנס לבתי זיקוק לנפט ולמשוך דלקים לשם מסחר בו. חברה שהחזיקה באישורים אלה ועסקה במשיכת דלקים מבז"ן, הוגדרה כ"יצרן דלק" לפי סעיף 1 לחוק הבלו, וחויבה בדיווח חודשי אודות כמות הדלק ששיווקה (סעיף 21 לחוק הבלו), ובתשלום בלו על דלק שהוגדר כחב - בלו.

4.        בתקופת פעילותם של המערערים בשוק הדלק, המונח "דלק חב בלו" ושיעורו הוגדרו בחוק הבלו ובצו הבלו על הדלק (הטלת בלו), התש"מ-1980 (להלן: "צו 1980") שהוצא מכוח החוק. סעיף 2(א) לחוק הבלו קבע, כי "שר האוצר, רשאי, בצו, להטיל בלו על דלק המיוצר בישראל, בשיעורים שיקבע בצו, אם בדרך כלל או לסוגים של דלק". בין היתר, הוטל בסעיף 1 לתוספת לצו 1980 בלו על דלק מסוג בנזין, אשר הוגדר בצו זה כ"תזקיק פחממני שנקודת הרתיחה הסופית שלו אינה עולה על 205 מעלות צלזיוס". בשנת 1999 הוציא שר האוצר את צו הבלו על הדלק (הטלת בלו) (תיקון), התשנ"ט-1999 (להלן: "צו 1999") בו שונתה הגדרת בנזין חב בלו, ונקבע בו כי "בתוספת [לצו 1980] בהגדרת "בנזין" במקום "אינה עולה על 205 מעלות צלזיוס" יבוא "אינה עולה על 215 מעלות צלזיוס או שהותר לשימוש ברכב מנועי לפי דין". התיקון הוחל רטרואקטיבית ליום 6.1.94.

5.        בשנת 1994 רכשו ז'ק ומרדכי את חברת "בנסול אנרגיה מיסודה של החברה המרכזית לפיתוח השומרון בע"מ", אשר החזיקה, בהתאם לכללי הרפורמה בשוק הדלק, בשני האישורים הנדרשים מכוח חוק הבלו (ת/316; ת/317; ת/352; עמ' 2 לת/302). לאחר רכישתה, שונה שם החברה ל"בנסול אנרגיה חברת הדלק בע"מ" וז'ק מונה למנהלה, לחבר בדירקטוריון שלה, ולמורשה חתימה מטעמה (ת/483-ת/484). בהמשך, קיבלה בנסול רישיון יצרן, שתוקפו עד ליום 31.12.94 (ת/319; ת/349), והיתר (ת/300; ת/302; ת/304; עמ' 5 לת/547). ההיתר ורישיון היצרן נשאו לאורך כל תקופת פעילותה של החברה בשוק הדלק את השם "בנסול", חרף כך ששם החברה שונה מאוחר יותר ל"סול חברת הדלק לישראל בע"מ" (ת/471-ת/472. להלן: סול). בהדרגה, הפכה סול לחלק מאשכול חברות אשר נשלט ונוהל בידי ז'ק, מרדכי ואחרים. עם אשכול חברות זה נמנו רה-סול, היא המערערת דכאן, ו"סול חברה להובלות דלקים (1996) בע"מ" (להלן: סול הובלות). ייעודן של חברות אלו היה לפעול בענף הדלק על נגזרותיו, לרבות רכישת דלקים, שינועם ומסחר בהם (ת/475-ת/476; ת/478-ת/482).

6.        אין חולק, כי החל בפברואר 1994 ועד אוקטובר 1998 משכה סול מבז"ן בנזין וסולר (ת/238), וכי חרף כך, עמדה סול בחובות הדיווח ותשלום הבלו רק בארבעת החודשים הראשונים לפעילותה, היינו, בין מרץ ליולי 1994 (ת/340-ת/344). מנקודת זמן זו ואילך חדלה סול מלדווח על משיכות הדלק שביצעה, וכן היא חדלה מהעברת תשלומי בלו, חרף כך שהוסיפה לגבות בלו מן הלקוחות להם שיווקה דלק (ת/544, א' עד ו'). זאת ועוד, ביום  10.5.95 הוסב ההיתר שניתן לסול על שמה של רה-סול (ת/306). רישיון היצרן נותר כשהיה, על שמה של סול, אולם, לאחר שהוארך פעם אחת, תוקפו פג בשלהי שנת 1995 (ת/319). מכאן, שמנקודת זמן זו ועד לתום פעילותה בשנת 1998, במשך קרוב לארבע שנים, וחרף כך שהתמידה במשיכת הדלקים כבימים ימימה, לא החזיקה עוד סול ברישיון יצרן, ובה בעת, ההיתר שניתן לה הוסב על שמה של חברה אחרת.

7.        פרשת חשבוניות המס עניינה בפן אחר בפעילותם העסקית של ז'ק, מרדכי ואשכול החברות. חברת סול נרשמה כעוסק מורשה לצורך חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק המע"מ"), וכך גם חברת אנקור שחף (1996) שיווק וסחר בע"מ (להלן: אנקור), אשר בתקופה הרלוונטית הייתה בבעלותו ובשליטתו של פוליצר. בין השנים 1998-1996 עמדה סול בקשר  -  שעל טיבו נטושה מחלוקת - עם אנקור ופוליצר, ועם אדם נוסף בשם פאול גולדנברג, שהוכר אף הוא כעוסק מורשה (להלן: "פאול"). במסגרת קשר זה, העבירו פוליצר ופאול לסול מאות חשבוניות מס אשר העידו, לכאורה, על כך שסול רכשה מפוליצר ומפאול דלק ומוצרי דלק. חשבוניות אלה נרשמו בספריה של סול ונכללו בדו"חות המע"מ התקופתיים שלה. סול אף קיבלה - על בסיס חשבוניות אלה - החזרי מס תשומות במיליוני שקלים. כהשלמה לאירועים אלה, בין השנים 1997-1998 קיבלו אנקור ופוליצר מאדם בשם יובל בר-צור מאות חשבוניות מס על שמה של חברה בשם "נתיבי השומרון" (להלן: נתיבי השומרון). חשבוניות אלה העידו אף הן, לכאורה, על ביצוע עסקאות במוצרי דלק בין אנקור-שחף ופוליצר, לנתיבי השומרון. באמצעות חשבוניות אלה, קיזזו פוליצר ופאול את חובות המע"מ בהם חבו בגין העסקאות שבוצעו לכאורה, עם סול.

ההליכים בבית-המשפט המחוזי

8.        בפני בית-משפט קמא שטחה המדינה תזה דו-ראשית אודות טיבה האמיתי של פעילות המערערים בשוק הדלק. ראשה הראשון, עסק בהעלמת מס בלו על דלק, בעוד שראשה האחר עסק בהעלמת מס ערך מוסף. לגרסת המדינה, החברות סול, רה-סול וסול הובלות פעלו כגוף אחד רב-זרועות, וההפרדה ביניהן הייתה מלאכותית, ולא נועדה אלא לצורכי התחמקות ממס. בהמשך נטען, כי סול ובעליה הציגו מצג שווא כלפי מנהל המכס והמע"מ, לפיו החל מאוגוסט 1994 הם חדלו לפעול בשוק הדלק ולהשתמש ברישיון היצרן שהוענק להם. זאת, מתוך כוונה להתחמק מתשלום הבלו המגיע לאוצר המדינה. כך אירע שבחודש אוקטובר 1998 - מועד פתיחת החקירה נגדה - הגיע חובה של סול לרשויות לסכום בלתי נתפס של כמעט 127,000,000 ש"ח. עוד נטען, כי סול ובעליה אף חטאו בעבירות מרמה כלפי רשויות המס וכלפי בז"ן, בכך שמשכו דלקים מבלי שדיווחו על כך, ותוך העלמת העובדה שההיתר שניתן לסול בוטל, והעובדה שהחל מינואר 1996 לא החזיקה עוד ברישיון יצרן.

9.        בהמשך נטען, כי חשבוניות המס שהועברו בין המעורבים היו פיקטיביות, והן נועדו לשמש מסווה להעלמתם של תשלומי המע"מ בהם חבו. נטען, כי לשם מטרה זו הקימו המעורבים בפרשה מערך עסקי פיקטיבי בן שתי חוליות. בחוליה הראשונה, העביר פוליצר לג'ק ושני אחיו חשבוניות אשר התיימרו להעיד על כך שאנקור ופאול מכרו לסול מוצרי דלק. חשבוניות אלו, נטען, היו כוזבות, ודבר לא היה להן עם ביצוען של עסקאות בפועל. נהפוך הוא, החשבוניות נרכשו בכסף מלא מבלי שהועברו כנגדן טובין כלשהם, ומטרתן הייתה אחת: לסייע בידי סול לקזז את חובה לרשויות מע"מ ומס הכנסה.

           חשבוניות המס שהועברו לסול, העידו - ללא כל אחיזה במציאות, כאמור - על הכנסות שהפיקו אנקור ופאול ממכירת מוצרי דלק לסול, וכאן תחילתה של החוליה השנייה. כדי שאנקור ופאול לא יחובו בתשלומי מע"מ בגין עסקאות אלה, הנפיק עבורם בר-צור חשבוניות בגין עסקאות במוצרי דלק על שמה של חברת נתיבי השומרון. באופן זה, התאפשר לאנקור ופאול לקזז את חובם למע"מ כנגד הוצאות שהוציאו לשם רכישתם של מוצרי דלק. חשבוניות אלה כקודמותיהן, טענה המדינה, היו כוזבות. עוד נטען, כי סול, אנקור ופאול כללו את החשבוניות הפיקטיביות בספרי החשבונות שלהם, ודווחו עליהן בדיווחיהם התקופתיים למנהל המכס והמע"מ. בכך, הם כללו ידיעות כוזבות בספרי החשבונות, ניכו מס תשומות וקיבלו החזרי מס תשומות שלא כדין. יצוין, כי גרסת המדינה בפרשת החשבוניות נסמכה בעיקרה, על עדותו של בר-צור, עימו נחתם הסכם כי ישמש עד מדינה (ת/529; עמ' 230 לפרוטוקול).

ניהול פרשת ההגנה וגרסאות המערערים

10.      מרדכי נעצר ביום 27.10.98, ובארבע חקירותיו הראשונות הוא מסר גרסה באשר לאירועים נשוא כתב-האישום (ת/41-ת/43). בהמשך, חל מפנה בהתנהגותו, ובחקירותיו הבאות הוא שמר על זכות השתיקה (ת/44- ת/45). יותר מכך, מרדכי נמנע, פעם אחר פעם, מלהתייצב לישיבות בית-המשפט, תוך שהוא מציג תעודות רפואיות על מחלות שונות שתקפו אותו. לבסוף, לאחר שבית-המשפט התריע בפניו כי אם ימנע מלעלות לדוכן העדים הוא ייחשב כמי שויתר על עדותו (עמ' 638 לפרוטוקול), התייצב מרדכי ומסר את גרסתו.  

11.      התנהלותו של פוליצר הייתה שונה. בשתי חקירותיו הראשונות, הוא מסר את גרסתו באשר לחלקו בפרשת החשבוניות הפיקטיביות, ואולם, בשתי חקירותיו האחרונות, שנערכו בימים 9.12.1998 ו-26.1.99 הוא שמר על זכות השתיקה. פוליצר לא התייצב לישיבות בית-המשפט אליהן הוזמן, וגם הוא נימק זאת במחלות שונות בהן לקה, לרבות כאבי גב (עמ' 233 לפרוטוקול), מחלות לב (עמ' 275), לחצים נפשיים ועוד. עקב כך, נדחו דיוני בית-המשפט פעמים רבות, וכאשר התייצב לבסוף, הודיע פוליצר כי לא יוכל להישאר באולם בשל קשיים פיזיים. הצעת בית-המשפט לשמוע את עדותו בביתו - נדחתה בידי בא-כוחו של פוליצר. לבסוף, לאחר שנתקבלה חוות-דעת מטעם מומחה רפואי שמינתה המדינה בהסכמת ההגנה, ובה נקבע כי פוליצר יכול גם יכול להיות נוכח בדיונים (עמ' 640 לפרוטוקול), נקבע כי יש לראותו כמי שויתר על הגנתו (שם).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ