נדחה ערעורו של בלש לשעבר שקיבל שוחד מיני תמורת מידע על פשיטות משטרה מתוכננות

השופט א' א' לוי:

           המערער שירת בעבר במשטרת ישראל, בתפקיד קצין בילוש במנהלת ההגירה. בכתב אישום שהוגש נגדו ובעובדותיו הודה, הובאו מספר פרשות בהן היה מעורב, ולהלן תמציתן:

א.        כמאל עיאט הוגדר על ידי משטרת ישראל כאחד מראשיה של התארגנות עבריינית שעסקה, בין היתר, בעסקי הימורים וסחיטה. בעודו משרת במשטרה, יצר המערער קשר עם כמאל, ותמורת שוחד שקיבל התריע בפניו על פשיטות משטרתיות שתוכננו נגד עסקיו הבלתי חוקיים, והוא אף יעץ לו היכן לפתוח בתי הימורים מתוך ידיעה שהמשטרה אינה נוהגת לפקוד את אותם מקומות. כן נטען, כי המערער מסר לכמאל פרטים מתוך תיק חקירה של רצח, פרטים של מקור משטרתי, ושניהם פעלו בצוותא חדא כדי לסחוט בעלים של בתי בושת.

ב.        המערער קיבל שוחד מיני מבעל בית בושת (רמי נגר) בתמורה למידע שמסר על פשיטות משטרתיות מתוכננות, ובמועד כלשהו פתח ביחד עם אחר בית בושת בו הם העסיקו מספר יצאניות.

ג.        המערער קשר עם אדריאנה כהן, ששימשה כמנהלת תחום ביקורת ניהול ספרים במס הכנסה, להוליך שולל בעלי עסקים שונים. המערער נהג למסור לאדריאנה שמות של בעלי עסקים, אותם היא זימנה בהמשך לחקירה, ובעקבות כך פנה אליהם המערער בהצעה לסייע להם לסגור את תיק החקירה תמורת תשלום נכבד.

ד.        המערער התריע מפני פשיטות משטרתיות גם בפני בעל בית הימורים נוסף (יצחק דאלי), ובהמשך פתחו השניים בית הימורים משותף בתל-אביב וחלקו ביניהם את הרווחים.

ה.        לבסוף, נטען כי המערער קיבל או ניסה לקבל שוחד משלושה אנשים נוספים - רזיאל כובשי, שלמה לוי ועוזיאל פלוטניק - וזאת בתמורה לפעילות שביצע עבורם במסגרת תפקידו כשוטר.

           העובדות האמורות נכללו בגדרו של הסכם טיעון אותו גיבשו הצדדים, ובעקבות הודאתו בהן הורשע המערער בשורה ארוכה של עבירות - שיבוש מהלכי משפט, מרמה והפרת אמונים, גילוי בהפרת חובה, שוחד, סחיטה באיומים, החזקת מקום לשם זנות, החזקת מקום לשם הימורים וקשירת קשר לבצע פשע. מכוחו של הסכם הטיעון עתרה המשיבה לדון את המערער לחמש שנות מאסר, בעוד שההגנה היתה רשאית לטעון לעונש כהבנתה. בסופו של יום דן בית המשפט המחוזי את המערער לארבע וחצי שנות מאסר ו-18 חודשים מאסר על תנאי.

           המערער טען בפנינו כי נכון להקל בעונשו, ולכך הוא מונה מספר טעמים: גורמי המשטרה ידעו על פעילותו האסורה מתוך האזנה לשיחותיו, אולם נמנעו מלקטע אותה באיבה; מצבו הגופני של המערער ובעיקר הנפשי בכי רע, ולעניין זה הופנינו לחוות דעתו של ד"ר יוסף לריאה; עקב היותו שוטר לשעבר, מוחזק המערער בבידוד המחמיר את מצבו; בעקבות ההליכים הפליליים הגישה אשתו של המערער תביעה לגירושין; המערער פוטר מהמשטרה מבלי שהוענקו לו זכויות סוציאליות כלשהן; ולבסוף, נטען כי לא ניתן משקל הולם לאמור בתסקיריו של שירות המבחן.

           נדמה כי אין צורך להכביר מילים על חומרתן המופלגת של העבירות בהן חטא המערער, ואותן ביצע בעת שנמנה על שורות אנשי החוק. הוא חבר לעבריינים, סייע להם להתחמק מעונש, ומשראה כי טוב, אף פתח בעצמו בית בושת ובית הימורים תוך שהוא משלשל רווחים קלים לכיסו. מעשים מסוג זה עלולים לפגוע באמון הציבור במשטרה, ולהכתים ציבור שלם העושה את מלאכתו נאמנה, ועל כן נכון היה להגיב עליהם אף בעונש חמור פי כמה מזה משהושת על המערער. את זאת הדגיש גם בית המשפט המחוזי, שראה מקום ללכת לקראת המערער מאותם טעמים שהובאו בפנינו, ובעקבות מצבו הנפשי והגופני ושירותו הממושך במשטרה. הליכה לקראת המערער מעבר לכך, כמוה כזילות בחומרתם של המעשים, ולעניין זה נוסיף ונדגיש כי העונש לא חרג מרמת הענישה עליה הסכימו הצדדים.

           אי לכך הערעור נדחה.

           ניתן היום, ג' בחשוון התש"ע (21.10.09).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   הג

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il