נגאתי נ' יוניון מוטורס בע"מ ואח'

פסק דין

התובע רכש מאת הנתבעת 1 באמצעות הנתבעת 2 מכונית מסוג טויוטה פריוס, שהוא כלי רכב היברידי. ברכב הורגשה צחנה, אשר הנתבעות ניסו למצוא לה פתרון. בסופו של יום הגיעו הצדדים להסכמה שהתובע ירכוש מכונית מסוג טויוטה פריוס חדשה ויחזיר לנתבעות את הרכב. לטענת הנתבעות, להסכם היה תנאי נוסף. משלא הסכים התובע לטענת הנתבעות, הגיש תביעה כנגד הנתבעות.

כללי:

בעלי הדין:

1.התובע הוא לקוח של הנתבעות 1 ו-2, אשר בכל שנתיים מחליף את רכבו מסוג טויוטה לרכב חדש.

2.הנתבעת 1 היא יבואנית רכבי טויוטה לארץ.

הנתבעת 2 היא סוכנת של הנתבעת 1 ומפעילה מוסך מורשה לרכבי טויוטה.

מערכת היחסים בין הצדדים:

3.ביום 23.4.08 הזמין התובע מאת הנתבעת 1 באמצעות הנתבעת 2 רכב פרטי מסוג טויוטה פריוס, שהוא כלי רכב היברידי, המשלב הנעה חשמלית עם הנעה בבנזין. ביום 3.6.08 שילם התובע תמורת הרכב את הסך 146,000 ₪. ביום 23.6.08 בוצעו ברכב התקנות של מספר אביזרים, ולאחר מכן נמסר הרכב לתובע. מספר הרישוי של הרכב בעת מסירתו לתובע היה 7403366.

4.בעת קבלת הרכב, הרגישו התובע ואשתו בריע רע העולה מתוך הרכב. התובע הגדיר אותו כריח רע של צואת בהמה, אחד מעדי הנתבעות תיאר אותו כריח של ביוב הקרוב לצואת אדם. התובע חשב שהריח יחלוף מהר, אך התבדה. התובע פנה בתלונות חוזרות ונישנות לנתבעות, אך תלונות אלו לא נרשמו בספרי הנתבעות. משגברו תלונות התובע בדבר הריח הרע, החלו הנתבעות לטפל ברכב. מהיסטוריית הטיפול ברכב, שצורף לכתב ההגנה של הנתבעות, עולה כי הנתבעות ניסו לטפל במפגע הריח ברכב ביום 22.1.09 וביום 10.7.09.

5.ביום 22.1.09 הוחלף מחשב המצבר, אך החלפה זו לא פתרה את בעיית הריח ברכב. התובע המשיך להתלונן על מפגע הריח ברכב. ביום 10.7.09 הוכנס הרכב שוב למוסך בגין בעיית הריח. בהתאם לדו"ח הטיפולים ברכב בוצע ברכב חיטוי וטיפול במערכת מיזוג קירור עם חומר "רימון עשן", בהתאם להמלצת מפקח השירות אבי גבר, והרכב שוחרר להמשך מעקב.

6.אין מחלוקת בין הצדדים כי במסגרת הניסיונות של הנתבעות להתגבר על בעיית הריח הוחלפו שטיחי הלבד ברכב, נאטמו בסיליקון הפתחים המצויים בין המצברים שהותקנו ליד תא המטען לבין תא הנוסעים, אך גם פעולות אלו לא פתרו את בעיית הריח הרע ברכב.

7.בחודש 9/09 הסכימו הצדדים כי הרכב יושב לנתבעת 2, כאשר תמורתו תשולם לתובע מחיר הרכב כאמור במחירון של יצחק לוי באותה עת והתובע יזמין רכב חדש מאותו סוג אך ממודל חדש (שנת 2009). לעניין הפרש המחיר בין שני כלי הרכב, התנו הנתבעות עם התובע כי בעת שהרכב יופקד בידי הנתבעת, יפורק , ואם יתברר כי הריח הרע נעוץ במחדל של התובע (כגון: מסטיק, אוכל, שום שהושאר ברכב וכיוצ"ב) יישא התובע בהפרש המחיר בין הרכב לרכב החדש, אך אם לא יימצא האשם בתובע, ישאו הנתבעות בהפרש בין מחיר הרכב למחיר הרכב החדש.

טענות הצדדים:

8.כחודש לפני הגשת התביעה זומן התובע לחתום על חוזה בכתב, לאור ההסכמות שהגיעו אליהן הצדדים בעל פה. טוען התובע כי אז ביקשו נציגי הנתבעות להריח את הרכב והחליטו שאין ריח רע ברכב, ולכן דרשו להוסיף סעיף בהסכם לפיו אם לא יימצא ריח, אזי ההסכם בטל. התובע ראה בכך הפרת ההסכם בעל פה אליו הגיעו הצדדים, ולכן הגיש תביעתו זו.

בכתב התביעה טוען התובע כי ברכב התגלתה אי התאמה, הוא הודיע לנתבעות על אי ההתאמה, נתן לנתבעות את ההזדמנות לתקן את אי ההתאמה, אך הנתבעות לא הצליחו בכך, נכרת עמו חוזה בעל פה, אשר הנתבעות ניסו לשנות אותו. התובע תובע מהנתבעות לקחת את הרכב לחזקתן ולפצותו בסך 164,000 ₪ לפי הפירוט כדלקמן:

- מחיר הרכב על פי מחירון יצחק לוי לחודש 12/09120,000 ₪

- ההפרש בין מחיר הרכב למחיר הרכב החדש32,000 ₪

- עגמת נפש10,000 ₪

- החזר המקדמה בגין הרכב החדש2,000 ₪