נבון נ' בנק הפועלים תל אביב סניף בבלי 12776

פסק דין

1.המערערת הגישה בקשת רשות ערעור (צריך להיות ערעור בזכות) על החלטתו מיום 12.1.14 של כב' הרשם אריה בטון בתיק תא"ק 21918-06-13, לפיה נדחתה בקשתה להורות על מחיקת הכותרת "בסדר דין מקוצר" אשר הגיש המשיב בסדר דין מקוצר.

בתאריך 23.1.14 הוריתי על הגשת עיקרי טיעון ונכון להיום הגישה המערערת את עיקרי טיעוניה כאשר המועד להגשת עיקרי טיעון מטעם המשיב עדיין לא הגיע.

תיק הערעור נקבע למתן פסק דין ליום 30.3.14.

2.הבקשה למתן רשות להגן אשר הגישה המבקשת נקבע לדיון בפני כב' השופטת כוכבה לוי לתאריך 17.3.14, והמבקשת ביקשה לדחות את הדיון עד לאחר שיוכרע הערעור.

בהחלטה מיום 11.3.14, דחתה כב' השופטת כוכבה לוי את הבקשה, ועל כן הגישה המבקשת בפני בקשה לעיכוב ביצוע החלטת הרשם עד להחלטה בערעור.

על מנת שלא לעכב את הדיון בבקשה למתן רשות להגן וכדי שלא יידחה המועד שנקבע לשם כך, החלטתי לדון בערעור וליתן פסק דין גם ללא עיקרי טיעון של המשיב.

יצוין כי סמכותו של ביהמ"ש להחליט האם תביעה מתאימה להתברר במסגרת סדר דין מקוצר איננה תלויה בבקשה של בעל הדין, ורשאי ביהמ"ש לבדוק מיוזמתו את התאמתה של התביעה לסדר דין זה.

3.כתב התביעה אשר הגיש המשיב מתבסס על ארבע עילות, יתרת חוב בגין שלוש הלוואות שונות ויתרת חוב בחשבון העו"ש.

כל ארבעת הסכומים הנתבעים הינם בבחינת סכומים קצובים, גם אם אינם סכומים מוסכמים, וגם אם מצאתי בכתב התביעה ונספחיו לכאורה שלושה סכומים שונים של חוב בגין חשבון העו"ש.

עניין זה טעון בירור במסגרת בקשה למתן רשות להגן ואולי אף מצדיק מתן רשות להגן בעניין זה אך בוודאי שאין זו עילה למחיקת כותרת.

4.החוב בחשבון העו"ש מקורו בבקשה לפתיחת חשבון ותנאים כלליים לניהול החשבון, חשבון מספר 197045 חתום בידי המערערת מתאריך 21.6.06.

בעקבות פעולות בחשבון נוצרה יתרת חובה אשר את סכומה המדויק יש לברר, אך לא למחוק כותרת בשל כך.

באשר לשלושת ההלוואות, צורפו לכתב התביעה שלוש בקשות פרטניות למתן הלוואה, חתומים בידי המבקשת ולאישור יתרת החוב בגין כל אחת מההלוואות צורף מסמך פירוט חוב אשראי שקלי שהינו מסמך הבנק המאמת לכאורה את החוב הנתבע בכתב התביעה.

בנוסף צורף לכתב התביעה אישור המעיד כי דפי החשבון מהווים "רשומה מוסדית", לפי פקודת הראיות (נוסח חדש) וכן מעיד המסמך על שיעור הריבית הנוהג בבנק. (ראה נספח ד' לכתב התביעה).

5.לאור כל האמור לעיל ראויה התביעה להתברר בסדר דין מקוצר, נכונה החלטתו של הרשם הנכבד ודינו של הערעור להידחות.

הערעור נדחה בזאת, ומאחר ולא הגיש עדיין המשיב עיקרי טיעון, אין צו להוצאות.

לאור התוצאה אין מקום להורות על עיכוב הליכים וממילא תתברר הבקשה למתן רשות להגן במועד שנקבעה.

ניתן היום, י"א אדר ב תשע"ד, 13 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.