אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> נאמן בפשיטת רגל המבקש להגיש ערעור חייב לבקש מהנושים להשתתף במימון הערבון

נאמן בפשיטת רגל המבקש להגיש ערעור חייב לבקש מהנושים להשתתף במימון הערבון

תאריך פרסום : 23/09/2008 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט העליון
10120-07-א'
22/09/2008
בפני השופט:
הרשמת גאולה לוין

- נגד -
התובע:
עו"ד שמעון אורי
הנתבע:
1. מיכל כץ
2. גיורא כץ
3. נועה כץ
4. יהלי כץ
5. הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ
6. הבנק הבינלאומי הראשון למשכנתאות בע"מ
7. כונס הנכסים הרשמי
8. מדינת ישראל - הנהלת בתי המשפט

החלטה

לפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון בהליך שבכותרת.

1.        ההליך נסוב על החלטה של בית המשפט המחוזי בירושלים, במסגרת הליכי פשיטת רגל של החייב טומי כץ (להלן - החייב). הבקשה לפשיטת רגל הוגשה על ידי בנק טפחות למשכנתאות (להלן - בנק טפחות) על יסוד פסק דין לפיו חב החייב לבנק טפחות סכום העולה על 400,000 ש"ח. לבקשת בנק טפחות, הוכרז החייב פושט רגל ועורך-דין אורי שמעון מונה כנאמן על נכסיו (להלן - הנאמן). הנאמן הגיש בקשה להורות על ביטול הענקה לפי סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן - הפקודה). ההענקה הנטענת נעשתה בדרך של מתנה למשיבה 1, גרושתו של החייב (להלן - המשיבה). המתנה שניתנה היא מחצית מדירת מגורים שרכשו בני הזוג בסמוך לנישואיהם בשנת 1985. בשנת 1998, לאחר נפילת עסקיו של החייב ופרידת בני הזוג, העביר החייב את זכויותיו בדירה למשיבה. אותה עת רבצה על הזכויות של החייב בדירה משכנתא לטובת משיב 5, הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ (להלן - הבנק הבינלאומי). לאחר העברת הזכויות פרעה המשיבה את החוב לבנק הבינלאומי באמצעות הלוואה שהעמיד לה משיב 6. בגין ההלוואה החדשה מושכנה הדירה לטובת משיב 6.

2.        בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה לביטול ההענקה, בקבעו כי המשיבה הרימה את נטל ההוכחה לעניין התקיימותו של סעיף 96(ג)(2) לפקודה, בדבר הענקה "לטובת קונה או בעל שעבוד בתום לב ובתמורה בת-ערך". בית המשפט השתכנע כי המשיבה נטלה על עצמה חובות בהיקף שעלה על יתרת חובו של החייב לבנק הבינלאומי בגינן מושכן הנכס. בית המשפט ציין כי אף אם ההענקה לא הייתה מתבצעת, לא הייתה צומחת כלל תועלת לנושים באותה העת, שכן הדירה הייתה משמשת לפירעון החוב לבנק הבינלאומי. על החלטה זו הגיש הנאמן את הערעור שבכותרת. לאחר הגשת הערעור ביקש הנאמן להותיר על כנו עיקול זמני שהוטל על זכויות המשיבה בדירה. בית משפט זה (כב' השופט א' רובינשטיין) נעתר לבקשה והורה כי העיקול הזמני יוותר בתוקפו. יחד עם זאת הוחלט כי ההתחייבות לפיצוי המשיבה בגין העיקול, אותה המציא בנק טפחות לפי ההחלטה על הטלת עיקול זמני בבית המשפט המחוזי, תישאר בתוקפה אף היא. כב' השופט א' רובינשטיין הוסיף והורה על עיכוב סך של 3,000 ש"ח מכספי קופת פשיטת הרגל המופקדים אצל כונס הנכסים הרשמי.

3.        בד בבד עם הגשת הערעור הגיש הנאמן בקשה לפטור מאגרה ומערבון. בבקשה נטען כי בקופת פשיטת הרגל של החייב יש כ- 11,000 ש"ח, וזאת בטרם שולמו חלק מההוצאות ומשכר הטרחה הכרוכים בהליכי פשיטת הרגל. הנאמן טען כי בנסיבות אלה אין באפשרותו לשלם מקופת פשיטת הרגל את מלוא האגרה ולהפקיד ערבון במלוא הסכום המקובל בערעור. לפיכך, התבקש פטור מאגרת ערעור. באשר להבטחת הוצאות המשיבים, הנאמן התחייב בבקשה לפרוע, במידת האפשר, מתוך קופת פשיטת הרגל, את הוצאות המשיבים בערעור. מאחר שכספי קופת פשיטת הרגל מופקדים בידי כונס הנכסים הרשמי, בהשקעה הנושאת רווחים, ביקש הנאמן לקבוע כי הוצאות המשיבים בערעור יובטחו על ידי הוראה של בית המשפט לעכב בקופת פשיטת הרגל סכום מתאים, בלא להעביר את הסכום לקופת בית המשפט. כונס הנכסים הרשמי הודיע בתגובה כי אינו מתנגד לבקשה למתן פטור מהפקדת ערבון.

4.        המשיבה, מנגד, ביקשה לדחות את הבקשה, על כל חלקיה. נטען כי הנאמן לא פעל לגיוס סכום האגרה והערבון ממקורות חיצוניים לקופת פשיטת הרגל ולא התייחס ליכולתו לעשות כן. נטען כי מאחורי הליכי פשיטת הרגל עומד בנק טפחות, אולם הנאמן לא עשה כל מאמץ לגייס ממנו, או מנושים אחרים, את סכומי האגרה והערבון. המשיבה הוסיפה וטענה כי הנאמן לא שילם את ההוצאות בהן חויב בבית המשפט קמא, דבר המחזק את הצורך בהפקדת ערבון בערעור.

5.        משנתבקשה תגובת המערער, הוא עמד על בקשת הפטור. עמדת המערער היא כי נאמן בפשיטת רגל אינו חייב לפנות לנושים ולבקשם לסייע במימון אגרה. המערער מפנה לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן - התקנות החדשות), לפיהן על בית המשפט הדן בפטור מאגרה להתחשב אך ורק ביכולתו של המבקש, בהסתמך על רכושו, ולפיהן בוטלה החובה לנסות ולגייס כספים ממקורות חיצוניים. המערער ציין כי למרות עמדתו זו הוא פנה לשני הנושים הרלוונטיים מתוך כלל נושי החייב: בנק טפחות ונושה נוסף. נמסר כי בנק טפחות לא ראה לנכון לשאת בהוצאות מעבר למה שכבר "תרם" בעבר, לרבות ההתחייבות לפיצוי המשיבה כנגד העיקול הזמני. הנאמן מסר כי הבנק סבור כי לאור הנזקים הכספיים שנגרמו לו מצד החייב, אין זה ראוי לדרוש ממנו הוצאות נוספות, שלא ברור כלל אם תהא אפשרות לגבותן, וכי גם על הנושים הנוספים להשתתף בהוצאות שיידרשו בעניין. לגבי הנושה השני, נמסר כי הוא חסוי ואפוטרופו מסר כי הוא שקוע בחובות ואינו יכול לסייע במימון האגרה והערבון. אשר לנושים הנוספים, חלקם הוסבר כי נושים בסכומים קטנים מאוד וחלקם האחר הם המשיבים בעתירה, כך שאין טעם בפניה אליהם. המערער הוסיף וטען לגבי הפקדת ערבון, כי לאור המגמה החדשה בעניין אגרה ולאור מעמדה של זכות הגישה לערכאות, מן הראוי ליתן פטור מערבון במקרים המתאימים. לסברת המערער, קלושים הסיכויים שיחוייב בהוצאות הערעור וניתן להסתפק בערבון בסכום שיש בקופת פשיטת הרגל, למעט הסכום המעוכב על פי החלטת כב' השופט רובינשטיין. לבסוף, נטען כי תשלום ההוצאות שפסק בית המשפט המחוזי בוצע, לאחר עיכוב מסוים, באמצעות כונס הנכסים הרשמי.

6.        נוכח טענות אלה מצד המערער התבקשה המדינה (בהחלטתי מיום 9.4.2008) להביע עמדתה בשאלה האם נאמן בפשיטת רגל, היוזם הליך ערעורי, חייב לפנות לנושים של פושט הרגל על מנת שאלה ישאו באגרת המשפט. עמדת המדינה היא שבנסיבות מסוימות יש הצדקה כי הנאמן יפנה לנושים. המדינה ציינה כי תקנות האגרות החדשות, אשר ביטלו את החובה לפנות ל"סביבה הקרובה" בכדי שזו תסייע בגיוס אגרה, אינן חלות באופן דווקני על תביעות של נאמן בפשיטת רגל. זאת מפני שלא ניתן לייחס לנאמן יכולת כלכלית "אישית" והוא צד להליך בבית המשפט "בחזקת נציג". הנושים הם הנהגים העיקריים מפירותיו של ההליך. במובן זה, יחסיהם של הנאמן והנושים אינם דומים ליחסי אדם ו"סביבתו הקרובה". ל"סביבה הקרובה" אין בדרך כלל זיקה כלשהי להליך והיא אינה נהנית מתוצאותיו. לנושים, לעומת זאת, יש עניין בהליך המשפטי ובתוצאותיו והם שעתידים ליהנות מפירותיו. משכך, עמדת המדינה היא כי משההלכה טרם כניסתן לתוקף של התקנות החדשות הייתה שעל הנאמן לפנות לנושים על מנת שישאו בתשלום האגרה, ביטול החובה לפנות ל"סביבה הקרובה" אינו חל לעניין נאמן ונושים. משכך, ישנה הצדקה כי בנסיבות מסוימות תהא חובה לפנות לנושים של פושט הרגל על מנת שישאו באגרת ההליך ובכל מקרה על הנאמן לפרוש לפני בית המשפט תמונה מלאה ככל הניתן לגבי האפשרות לגייס את האגרה מן הנושים.

7.        לאחר שעיינתי בעמדות הצדדים ובחומר המצוי בתיק, באתי לכלל מסקנה כי אין מקום לפטור את המערער מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. אפתח בנושא האגרה. השאלה העקרונית, האם בתביעות המוגשות בידי נאמן בפשיטת רגל חייב הנאמן לפנות לנושים של פושט הרגל על מנת שאלה ישאו באגרת המשפט היא שאלה מורכבת. שאלה דומה, העוסקת בתביעות המוגשות בידי מפרק חברה, התעוררה בכמה פרשות שהגיעו לפתחו של בית המשפט העליון אך טרם זכתה לתשובה חד משמעית (ראו, רע"א 6360/99 מדינת ישראל נ' גיל חברה לפיתוח ותעשיות בע"מ (בפירוק), פ"ד נד(4) 554; רע"א 2134/06 קדמני נ' קדמני קורפוריישן בע"מ (בפירוק) (לא פורסם, 29.2.2006); רע"א 8970/07 הגות הספר היהודי 1995 בע"מ (בפירוק) נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (לא פורסם, 15.11.2007)). דומה כי השיקולים הנוגעים לתביעות המוגשות בידי מפרק חברה תקפים גם לעניין תביעות המוגשות על ידי נאמן בפשיטת רגל. בשני המקרים, מדובר בהליך המוגש על ידי נושא תפקיד שמונה על ידי בית המשפט, והפועל לטובת נושים של גוף חדל פרעון. על כף המאזניים מונחים, מצד אחד, שיקולים הקשורים בזכות הגישה לערכאות והעדרם של מקורות עצמיים לשלם את האגרה. מן הצד האחר מונחים שיקולים הקשורים בזיקת הנושים להליך המשפטי, טובת ההנאה הגלומה בו והרצון להימנע מהטלת עלויות המשפט על כלל הציבור. ההחלטות הנזכרות התייחסו למצב המשפטי שקדם לתקנות החדשות. אותה עת, קבעה ההלכה הפסוקה כי על בעל דין המבקש פטור מאגרה להראות כי עשה מאמצים לגייס כספים מקרוביו או מ"סביבתו הקרובה" (ראו, דר' שלמה לוין, פרוצדורה אזרחית - סדרי דין מיוחדים בבתי המשפט 16 (ירושלים, תשס"ג-2003)). על פי המשטר הנורמטיבי הנוכחי, שעה שבית המשפט בוחן בקשה לפטור מאגרה עליו להתחשב ביכולתו האישית של המבקש, בהסתמך על רכושו, ואם סמוך המבקש על שולחן בן זוכו או הוריו, גם בהסתמך על רכושם, (תקנה 14(ג) לתקנות החדשות). לעניין זה עשויה להיות השלכה גם על שאלת הפנייה אל הנושים. זאת בשל הספק בכך שניתן להוסיף ולבסס את החובה לפנות לנושים על החובה לפנות ל"סביבה הקרובה", כפי שנעשה בעבר (ראו, למשל, ע"א 2082/06 בן עמי נ' עו"ד מ' קידר (לא פורסם, 14.5.2006); ת"א (תל-אביב) 449/92 ארט נ' בוגוסלב בגשיק, (לא פורסם, 6.12.1992); רע"א 1010/06 רו"ח צבי איציק נ' עו"ד שמואל קמחי (לא פורסם, 24.5.2006); ת"א (נצרת) 525/97 עו"ד צבי כהנא נ' אורטל יציקות לחץ (1993) בע"מ (לא פורסם, 1.7.1997). השאלה האם ניתן לראות בנושים חלק מיכולתו האישית של הנאמן בפשיטת רגל, להבדיל מ"סביבה קרובה", היא שאלה מורכבת, שיש לה פנים לכאן ולכאן. כפי שיוסבר להלן, אבקש להשאיר אותה לעת הזו בצריך עיון.

8.        בנסיבות המקרה שלפניי, אינני סבורה כי מתחייבת הכרעה בשאלה העקרונית, האם נדרש נאמן בשפיטת רגל לפנות לנושים על מנת שאלה ישאו באגרת המשפט. מתוך כתבי בי דין שהגיש המערער עולה כי  לקופת פשיטת הרגל עצמה עומדת יכולת כספית לממן את תשלום האגרה כולה. המערער מסר כי לעת הזו מצוי בקופת פשיטת הרגל סך של 11,600 ש"ח. מתוך סכום זה, מעוכב סך של 3,000 ש"ח בהתאם להחלטת כב' השופט א' רובינשטיין. נמצא, כי בקופת פשיטת הרגל אמצעים כספיים בסך 8,600 ש"ח. סכום זה עולה בצורה ניכרת על גובה האגרה שהמערער נדרש לשלם במסגרת הערעור, העומד על 2,530 ש"ח בלבד. בנסיבות אלה, בהן יש בקופת פשיטת הרגל די כספים למימון האגרה, אין הצדקה לפטור את המערער מהחובה לשלם אגרה, תוך החצנת עלות זאת על כלל הציבור (השוו, ע"א 2082/06 בן עמי נ' עו"ד מ' קידר (לא פורסם, 14.5.2006).

9.        מכאן לעניין הערבון. כידוע, על פי כללי הדיון, עם הגשת ערעור חייב המערער להפקיד בבית המשפט ערבון להבטחת הוצאותיו של כל המשיב (תקנות 427-428 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). אין חולק כי גם הליך אותו יוזם נאמן על נכסי חייב בפשיטת רגל מותנה, ככלל, בהפקדת ערבון. גם בהליך מסוג זה יש להגן על זכותם של בעלי הדין שכנגד כי יעמוד לרשותם מקור זמין וודאי לממש את גביית ההוצאות שיפסקו לטובתם, ככל שיפסקו. מתן פטור מערבון הוא בבחינת חריג, והנטל לשכנע בדבר קיום הצדקה לכך מוטל על מבקש הפטור. בדומה לשיקולים המופעלים בבקשות לפטור מאגרה, גם לעניין פטור מערבון נשקלת יכולתו הכספית של מגיש הערעור וסיכויי ההצלחה של הערעור. אך כידוע, קיים שוני משמעותי ומהותי בשיקולים שצריכים להנחות את הרשם בבואו להחליט על דבר הפטור, ובדרך האיזון ביניהם. "הפטור מאגרה הוא בראש וראשונה עניין שבין המערער, המבקש לפתוח בפניו את שערי ערכאת הערעור, ולאפשר לו לנצל את זכותו לערער בלא לשלם את האגרה - לבין המדינה. ההקלה הניתנת למערער במקרה כזה, אם ניתנת, היא מצד המדינה, המוותרת בשלב זה על האגרה שהיא זכאית לה" (בש"א 329/90 אברך נ'  גרוגר, פ"ד מד(2) ,383 386. הערבון, לעומת זאת, הוא עניין שבין המערער לבעל הדין שכנגד. הערבון נועד להגן על אינטרס פרטני של בעל הדין שכנגד מפני חסרון כיס, טרדה, ואובדן זמן ומפני ניצול לרעה של זכות הגישה לערכאות. אכן, פניה של האגרה לתכלית ציבורית כללית והיא נועדה להגן על אינטרס כלל-מערכתי. הערבון נועד לתכלית שונה. תכליתו להגן על בעל הדין שכנגד, הזכאי להבטחת הוצאותיו בגין גרירתו להליך ערעורי שכשל (בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (טרם פורסם, 17.10.2007); להלן - פרשת ורנר).

10.      השוני בין האגרה לערבון מצמיח הבדלים בדרך האיזון בין השיקולים המנוגדים המונחים על הכף בעניין אגרה ובעניין ערבון. הבדל אחד, בולט, הוא המשקל שניתן לסיכוייו של הליך הערעור. בעוד שבעניין אגרה די למבקש להראות שלא מדובר בערעור סרק ושיש לו סיכוי כלשהו להצליח בו. כדי לקבל פטור מערבון נדרש להראות סיכוי בעל ממשות גדולה יותר (פרשת ורנר, פסקה 11). הבדל נוסף, עניינו הנטל על מבקש הפטור לנסות ולממן את ההליך המשפטי באמצעות פנייה ל"סביבה הקרובה". בשונה מעניין האגרה, לגביו נבחנת יכולתו האישית של בעל הדין, המבקש פטור מערבון נדרש גם היום להראות כי ניסה לגייס את הסכום הדרוש מקרובי משפחה ומידידים. כפועל יוצא מכך, כאשר מבקש הפטור הוא גוף מאוגד עליו להוכיח שלא עלה בידו לגייס את כספי הערבון ממקורות אחרים, כגון המנהלים או בעלי המניות (ראו, למשל, רע"א 4407/08 אוטו בוטיק ארז (1974) בע"מ נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 24.6.2008)).

11.      על רקע זה סבורה אני כי כאשר עסקינן בהפקדת ערבון, ישנן נסיבות בהן נאמן בפשיטת רגל המבקש להגיש ערעור ואין בקופתו כספים, חייב לפנות לנושים ולבקש מהם להשתתף במימון הערבון. באיזון בין האינטרסים המנוגדים, לדרישה זו בדבר פנייה לנושים עשויה להיות הצדקה לשם מתן הגנה ראויה לבעל הדין שכנגד. בהקשר זה יש לזכור כי בניגוד לפטור מאגרה, המתפזר על שכם הציבור כולו, פטור מערבון גורם לפגיעה ישירה בבעל הדין שכנגד, הנושא לבדו בעלויות של הליך-הנפל. איזון האינטרסים בינו לבין המערער והנושים עשוי להצדיק הטלת נטל על הנאמן בפשיטת רגל לפנות לנושים, בנסיבות מסוימות. שהרי, אשר הליך הערעור עוסק ישירות במסת הנכסים העומדת לחלוקה לנושים, יש לנושים אינטרס ישיר בערעור. כידוע, משהוכרז חייב פושט רגל מוקנים נכסיו לנאמן וניתנים הם לחלוקה בין נושיו (סעיף 42 לפקודה). אלה כוללים גם כל נכס שיוקנה לנאמן בעתיד, ובטרם ניתן לחייב הפטר (סעיף 85(1) לפקודה). לכן לא פעם, הנהנים הפוטנציאליים מפירות ההליך השיפוטי המוגש על ידי הנאמן בפשיטת רגל הם הנושים של החייב. אם יופטר הנאמן מפנייה לנושיםלחובתם  כדי שישאו בעלויות ניהול ההליך, יהיה זה המשיב לערעור שיישא בסיכון כי לא יוכל לגבות את הוצאותיו. הנושים, מצידם, ייהנו מהסיכוי להגדלת מסת הנכסים העומדת להם לחלוקה, מבלי לשאת בעלויות כלשהן, מבלי לשאת בסיכון של פסיקת הוצאות לחובתם אם ייכשל ההליך.

12.      דומה כי הדרישה לפנות לנושים כאשר קופת פשיטת הרגל ריקה מסייעת גם לבסס את רצינות ההליך. זאת מתוך הנחה שמי שנדרש להפקיד ערבון עבור ניהול הליך משפטי שוקל היטב את הצורך בהליך, את סיכויי הצלחתו ואת התועלת שעשויה לצמוח לו מהצלחת ההליך. בכך מושגים, לצד איזון אינטרסים ראוי בין הנושים לבין בעל הדין שכנגד, גם יעילות וחסכון במשאבי הציבור, תוך הפניית משאבי השפיטה לאפיקים הנדרשים (השוו, ע"א 8974/04 פלוני נ' פלונית (לא פורסם, 18.1.2005). 

13.      מובן, עם זאת, שהדרישה להסתייע בנושים למימון הערבון אינה חלה באופן אוטומטי, בכל הליך המתנהל על ידי נאמן בפשיטת רגל. ייתכנו מצבים בהם הנאמן לא יצליח לגייס מימון מהנושים, אף שהנושים הינם בעלי יכולת. זאת בעיקר כאשר ניהול ההליך המשפטי אינו עולה בקנה אחד עם האינטרסים שלהם. על כן, לא תמיד תימצא הצדקה לחייב את הנאמן לפנות בבקשת עזרה כספית מהנושים. בעניין זה יש לבחון כל מקרה לפני נסיבותיו ולפי מבחני ההגיון והשכל הישר. יש לזכור כי השאלה אינה יכולתם של הנושים אלא יכולתו של בעל התפקיד לפנות לגורמים אלה ולגייס מהם תמיכה כספית לתביעות. מתן מענה לשאלה זו עשוי להיות מושפע מזהות הנושים, מאיתנותם הפיננסית, מהיקף הנשייה שלהם, וממהות ההליך המשפטי שיזם הנאמן.

14.      בעת בחינת הבקשה של הנאמן יש לזכור כי נקודת המוצא היא כי המערער חייב לערוב את הוצאות המשיב ועל מבקש הפטור להרים את נטל השכנוע בדבר קיום הצדקה לתתו. כדי להרים את הנטל נדרש הנאמן לפרוש לפני בית המשפט תשתית מלאה בדבר היכולת הכלכלית להפקיד ערבון. במסגרת זו על הנאמן לפרט את מצבה של קופת פשיטת הרגל. בנוסף, עליו לפרט מיהם הנושים, מהו היקף נשייתם, אל מי פנה, כיצד נענה, אם סורב - מדוע סורב, ומהו הסכום שהצליח לגייס. בהעדר תשתית עובדתית כאמור, לא ניתן לבחון את נסיבותיו הפרטניות של המקרה ולערוך איזון בין האינטרסים המנוגדים המונחים על הכף. לכן ככלל, ללא פירוט מעין זה יתקשה כנאמן להרים את הנטל להראות כי לא ניתן לגייס את סכום הערבון מן הנושים וכי קיימת הצדקה לדון בערעור ללא ערבון.

15.      יישומן של אמות מידה אלה על נסיבות המקרה שלפניי מוביל למסקנה כי אין הצדקה לפטור את המערער מהפקדת ערבון. בבקשה המקורית שהגיש המערער הוא כלל לא טרח להבהיר מדוע לא פנה אל נושי החייב בבקשה לסייע בהפקדת סכום הערבון. הבקשה הייתה, מעשה, רק להסתפק בהתחייבות הנאמן לפרוע, במידת האפשר, מתוך קופת פשיטת הרגל את הוצאות המשיבים בערעור. לעניין זה יוער כי השאלה האם באופן עקרוני ניתן להסתפק בהתחייבות עצמית, כאשר יוזם ההליך הוא בעל תפקיד שמונה על ידי בית המשפט, כגון מפרק, נאמן על נכסי פושט רגל או מנהל מיוחד היא שאלה מורכבת, לגביה ננקטו גישות שונות (ראו, ע"א 9705/05 ספנדקס ישראל בע"מ נ' מנהל מיסוי מקרקעין אזור נצרת (לא פורסם, 11.12.2005) והאסמכתאות הנזכרות שם). אך גם בהנחה שאין מניעה עקרונית להסתפק בהתחייבות עצמית, תנאי לכך הוא כי בעל התפקיד יצביע על איתנות פיננסית, במובן זה שבקופת הפירוק או פשיטת הרגל קיימים משאבים כספיים לפרוע בבוא היום את החיוב בהוצאות וכי המשיב לא ייתקל בקושי מעשי לגבות את ההוצאות. גם בעניין זה נטל ההוכחה הוא על המבקש חלופת ערובה. במקרה שלפניי, הנתונים בדבר מצבה של קופת פשיטת הרגל מטילים בספק את היכולת לגבות הוצאות מקופת פשיטת הרגל ומקימים חשש כי צפויה הכבדה של ממש על יכולתם של המשיבים לממש חיוב בהוצאות.

16.      אשר לפנייה לנושי החברה, רק בעקבות החלטת בית המשפט (מיום 21.2.2008) ציין הנאמן כי פנה לשניים מן הנושים אך פנייתו הושבה ריקם. לגבי בנק טפחות נמסר כי הוא אינו רואה לנכון לשאת בעלויות מעבר ל"תרומתו" עד כה להליך המשפטי. הנושה הנוסף, על פי הנטען, שקוע בחובות ואינו יכול לסייע. בנסיבות המקרה, לא ניתן להסתפק בדברים אלה כדי לפטור את המערער מהפקדת ערבון. דומה כי הנהנה האולטימטיבי מקבלת הערעור הוא בנק טפחות. הדבר נלמד בראש וראשונה מעצם נכונותו של הבנק "לתרום" עד כה להליך המשפטי. על רקע מעורבות הבנק והעניין שגילה בהליכי פשיטת הרגל מתחילתם, לא הובהיר די הצורך מדוע מסרב הבנק לסייע כעת, ולו באופן חלקי, במימון הערבון הנדרש. ההסבר לפיו הבנק כבר תרם את תרומתו ואין לדרוש ממנו הוצאות כספיות נוספות, שלא ברור כלל אם יהא אפשר לגבותן וכי גם על הנושים הנוספים להשתתף בהוצאות שיידרשו בעניין, הוא הסבר שאינו מניח את הדעת. הוא אף מעורר שאלות לגבי הערכת הבנק את סיכויי ההליך ואת התועלת הפוטנציאלית הגלומה בו לקופת פשיטת הרגל. מכל מקום, בנסיבות המקרה לא שוכנעתי כי אכן הנאמן מיצה עד תום את האפשרות להסתייע בנושים, וכי יש מקום לפטור אותו מהפקדת ערבון, תוך חשיפתם של המשיבים לסיכון כי לא יוכלו לגבות את ההוצאות שייפסקו לטובתם, אם ייכשל הערעור.

17.      סיכומו של דבר, בהתחשב בכלל הנסיבות המקרה, ובזכותם של המשיבים כי תובטח יכולתם לגבות הוצאות מן המערער, לא ניתן לפטור את המערער מהפקדת ערבון. כמו כן, לא ניתן להסתפק בהתחייבות שהציע הנאמן, מאחר שהיא אינה מעמידה לרשות המשיבים בטוחה טובה, זמינה ויעילה לגביית הוצאות, אם כאלה ייפסקו לטובתם. יש לחייב איפוא את המערער בהפקדת ערבון בדרך של הפקדה במזומן או בערבות בנקאית. עם זאת, בקביעת גובה הערבון ראוי להתחשב גם במצבה של קופת פשיטת הרגל כשיקול נפרד משאלת אפשרותם של הנושים לסייע במימון הערבון (ראו, ע"א 2293/06 עו"ד משה זינגל נ' עו"ד ישי גלעדי (לא פורסם, 24.12.2006); רע"א 1010/06 רו"ח צבי איציק נ' עו"ד שמואל קמחי (לא פורסם, 20.9.2006). בהתחשב בנתונים אודות קופת פשיטת הרגל ובשים לב לכלל נסיבות העניין, כמו גם לסכומי הערבון המקובלים בהליכים מסוג זה, יועמד הערבון על סך של 15,000 ש"ח. האגרה תשולם והערבון יופקד תוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו, ולא - יימחק ההליך או יידחה, לפי העניין, ללא הודעה נוספת.  

           ניתנה היום, כ"ב באלול התשס"ח (22.9.08).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ