בפניי בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.
בכתב האישום שהוגש נגדו, מיוחסות למשיב עבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה כשרישיונו אינו תקף ועבירה נלווית של נהיגה בלא ביטוח.
סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), הוא הקובע את מסגרת הדיון בבקשה מעין זו. לפי הוראות הסעיף ניתן להורות על מעצרו של נאשם, עד תום ההליך המשפטי נגדו מכמה עילות, אשר הרלוונטית לענייננו היא קיום חשש שהנאשם יסכן את בטחון הציבור אם לא ייעצר. עוד קובע הסעיף מספר סייגים והם קיום ראיות לכאורה לאשמתו של המשיב, והיעדר אפשרות "להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה ותנאי שחרור, שפגיעתם בחירותו של הנאשם, פחותה".
השאלה הראשונה, אפוא, שיש לבחון היא שאלת קיומן של ראיות לכאורה. המשיב לא חלק על נהיגתו את המשאית ביום 16.11, אלא שטען בפניי שלא ידע אודות הפסילה וכי הוא מחזיק ברשיון זמני תקף. דברים דומים אמר המשיב בחקירתו במשטרה. כאשר עומת המשיב על ידי עם העובדה כי הוא נפסל מנהיגה בנוכחות, ובנוכחות סנגורו – שאינו זה המייצגו בהליך הנוכחי - בידי בית המשפט בפתח תקווה, טען שלא הבין כי הוטלה עליו פסילה. התרשמתי כי המשיב מיתממם ומשנה גרסתו לפי השאלה המופנית אליו והעבודות המוצגות בפניו. מכל מקום, בוודאי שקיימות ראיות לכאורה כנגדו, שכן אין מחלוקת שנהג ברכב וכי הוטלה עליו פסילת רשיון בנוכחותו. הטענה כי לא הבין את דבר הפסילה הינה טענת הגנה רחוקה, שאינה פוגעת בחוזק הראיות נגדו בשלב זה.
מדוחות השוטרים עולה כי המשיב אף לא ציית לאור עצור שניתן לו והמשיך בנסיעה עד אשר אחד מהם השיג אותו בנסיעה על קטנוע ועצר אותו. עבירה זו משום מה לא מיוחסת למשיב בכתב האישום, אולם היא מוסיפה חומרה לנסיבות.
באשר לשאלת המסוכנות, אין חולק כי ככל שמדובר בעבירות תעבורה, אין למהר ולהורות על מעצר של נאשם עד תום ההליכים נגדו, אולם העבירה המיוחסת לנאשם אינה עבירת תעבורה גרידא.
כבר נקבע לא אחת, כי נהיגה בזמן פסילה מהווה סתירת לחי וקריאת תיגר על שלטון החוק, שכן המשיב מגלה בהתנהגותו שהוא אינו מכבד את החלטת בית המשפט לפסול את רשיונו או החלטת רשות הרישוי שלא לחדש את רשיונו. זאת ועוד, מתברר כי לחובת המשיב לא פחות מ – 202 הרשעות קודמות(!), ומעל ראשו מרחף עונש מאסר מותנה לתקופה של שבעה חודשים, אשר אף הוא לא הרתיע את המשיב מלנהוג למרות האיסור שהוטל עליו.
עיון בגליון הרשעותיו של המשיב מגלה כי לחובתו עבירה קודמת של נהיגה בזמן פסילה משנת 2006, עבירות חוזרות של נהיגה בלא רשיון תקף, נהיגה ברכב שרישונו אינו תקף או ניתנה עליו הודעת איסור שימוש ועבירות חוזרות של נהיגה ברכב לא תקין. אכן עבירות רבות של המשיב קשורות בהובלת מטען, אולם אינני מקבל שמדובר ב"עבירות טכניות" בלבד כנטען, ולחובתו אף הרשעה באחריות לתאונת דרכים.
ניתן לקבל הצטברות מספר גדול יחסית של עבירות מטען לנהג מקצועי, אולם כמות של 202 עבירות הינה יוצאת דופן ומעידה על זלזול בוטה בכללי ההתנהגות בכביש וכללי הבטיחות, מה גם שכאמור למשיב גם עבירות מהותיות חוזרות של נהיגה בלא רשיון תקף ונהיגה ברכב שהשימוש בו נאסר בידי בוחן תנועה, וזאת אם אתעלם בשלב זה מעבירה הקודמת של נהיגה בפסילה שבוצעה לפני זמן רב יחסית.