אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מ"ת 44766-02-15 מדינת ישראל נ' אבו גאליה(עציר) ואח'

מ"ת 44766-02-15 מדינת ישראל נ' אבו גאליה(עציר) ואח'

תאריך פרסום : 28/07/2015 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית המשפט המחוזי ירושלים
44766-02-15
01/03/2015
בפני השופט הבכיר :
צבי סגל

- נגד -
המבקשת::
מדינת ישראל
עו"ד מוריה הירש פרקליטות מחוז ירושלים - פלילי
המשיבים::
1. מוחמד אבו גאליה (עציר)
2. ראפת אשקיראת (עציר)
3. זיאד מאני (עציר)

עו"ד ראובן בר חיים
עו"ד יצחק שילה
עו"ד אהרון גבע
החלטה
 

  1. בפני בקשה להורות על מעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם בת"פ 44705-02-15.

  2. נגד המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם שני אישומים. כל המשיבים (שלושה במספר), הואשמו בביצוע עבירה של סחר בנשק לפי סעיף 144(ב2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"). נוסף על כך, הואשם המשיב 1 בביצוע עבירה של ירי במקום מגורים לפי סעיף 340א לחוק העונשין.

  3. כתב האישום: בתאריכים הרלוונטיים לכתב האישום נ.פ. 594/13, שהינו סוכן, שימש כסוכן משטרתי סמוי (להלן: "הסוכן"), אשר נהג להגיע למקום שטיפת כלי רכב השייך למשפחתו של המשיב 1, וכך נוצר הקשר בין השניים. במסגרת הקשר, פנה המשיב 1 לסוכן והציע לו לקנות כלי נשק ואף הפגישו בהזדמנות אחת עם המשיב 2 ובהזדמנות אחרת עם המשיב 3, וביחד סחרו בנשק עם הסוכן.

  4. על פי האישום הראשון (ביחס למשיבים 2-1), ביום 17.9.14 נפגשו המשיב 1 והסוכן ושוחחו ביניהם. במהלך השיחה, הציג המשיב 1 לסוכן תמונות של רובים באמצעות מכשיר הפלאפון שלו. המשיב 1 הציע לסוכן לרכוש מחבריו רובה אוויר M-16 בסכום של 25,000 ₪ ואף ביקש ממנו שישיג לו כדורים של 9 מ"מ ונשק מסוג "תבור". דא עקא, הסוכן טען כי אין באפשרותו לעשות כן. ביום 8.10.14 נפגשו השניים שוב, והמשיב 1 הציע לסוכן לרכוש נשק מסוג "תבור" בסכום של 80,000 ₪. ביום 20.10.14 נפגשו השניים והסוכן טען כי אין לו קונה לנשק מסוג "תבור" אולם התעניין ברכישת אקדח. המשיב 1 השיב, כי ברשותו אקדח שבמחסניתו יש 14 כדורים והמחיר הוא 17,000 ₪, ואף הציע לסוכן לרכוש נשק מסוג "גלוק". ביום 22.10.14, נדברו הסוכן והמשיב 1 בקשר למחיר האקדח. ביום 26.10.14 אישר הסוכן למשיב 1 כי הלקוח מעוניין לרכוש את האקדח. בסמוך לכך, יצר המשיב 1 קשר עם המשיב 2, וביקש ממנו להכין לו את האקדח. עוד באותו היום, בשעות הערב, נפגשו הסוכן, המשיב 1 והמשיב 2. המשיב 2 העביר לסוכן את האקדח. הסוכן והמשיב 1 נסעו מהמקום, כאשר הסוכן יושב על כיסא הנהג. בסמוך לכך, המשיב 1 הוציא את האקדח מחלון הרכב, דרך את האקדח וירה מספר יריות. מיד לאחר מכן, חזרו למקום המפגש עם המשיב 2 וניהלו עמו משא ומתן בנוגע לתשלום עבור האקדח, המחסנית ו-2 הכדורים, בסופו שילם הסוכן למשיב 2 סכום של 10,000 ₪ ולמשיב 1 סכום של 7,000 ₪.

    המבקשת טוענת, כי במעשיהם אלה סחרו המשיבים 1 ו-2 בנשק, ללא רשות על פי דין.

  5. על פי האישום השני (ביחס למשיבים 1 ו-3), ביום 6.1.15 נפגשו המשיב 1 והסוכן. במהלך השיחה, הציג המשיב 1 לסוכן תמונות של אקדח מסוג "ברטה" ורובי M-16 באמצעות מכשיר הפלאפון שלו, ציין כי מחיר כל רובה הינו 65,000 ₪ והוסיף כי הוא מכיר אדם שמוכר תת מקלע "עוזי" במחיר של 27,000 ₪. הסוכן הבטיח לבדוק זאת עם הלקוח. ביום 13.1.15 שלח המשיב 1 לסוכן תמונות של אקדח מסוג "גלוק" קצר. למחרת, נפגש הסוכן עם המשיב 1, אשר הציע לסוכן לרכוש את האקדח מסוג "גלוק" בסכום של 30,000 ₪. ביום 18.1.15 שוחחו המשיבים 1 ו-3, והמשיב 1 מסר כי מצא קונה ל"עוזי" וסוכם כי המשיב 3 יעבירו למשיב 1. בסמוך לכך, הסוכן והמשיב 1 שוחחו על פרטי העסקה, ובכלל אלה: אופן העברת התשלום ומועד ביצוע העסקה, תוך שהמשיב 1 מכנה את הנשק בשם הקוד "רכב". ביום 19.1.15 דיווח הסוכן למשיב 1 כי הכסף בידיו. בשעות הלילה נפגשו השלושה, והמשיב 3 מסר למשיב 1 נשק מסוג "עוזי". המשיב 1 עלה לרכבו של הסוכן והם החלו בנסיעה לתוך הכפר עזריה, כאשר במהלך הנסיעה ירה המשיב 1 חמישה כדורים תוך שאנשים צופים בו עושה כן. בסמוך לכך, נטל הסוכן את הנשק ומסר למשיב 1 סכום של 27,000 ₪.

    המבקשת טוענת, כי במעשיהם אלה, סחרו המשיבים 1 ו-3 בנשק, ללא רשות על פי דין. בנוסף, ירה המשיב 1 מנשק חם באזור מגורים ללא כל הסבר סביר.

  6. בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה כאמור המבקשת את הבקשה דנא למעצרם של המשיבים עד לסיום משפטם. לטענתה, ישנן ראיות לכאורה להוכחת אשמתם במעשים המיוחסים להם: הודעותיו של הסוכן ועצם מכירת הנשק לידיו; זיהוי המשיבים ע"י הסוכן; תיעוד קולי וחזותי של פרטי העסקאות הנטענות; תמלילים של האזנות סתר; פלט של משרד הרישוי המעיד כי המשיב 3 הוא הבעלים של הרכב הנטען; הודאות חלקיות של המשיבים 2 ו-3. לטענת המבקשת, העבירות המיוחסות למשיבים מקימות חשש סביר ששחרורם יסכן את ביטחון הציבור, ומשכך, קמה עילה למעצרם מכוח סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: "חוק המעצרים"). עוד טענה, כי העובדה שהמדובר בעבירות הקשורות בסחר בנשק ובשימוש בנשק קר וחם, מקימה חזקה בדבר מסוכנותם של המשיבים, לפי סעיף 21(א)(1)(ג)(4) לחוק המעצרים. לחובתו של המשיב 1 שלוש הרשעות קודמות, כאשר בהרשעה האחרונה (מיום 25.4.10) הוא נדון ל-54 חודשי מאסר בפועל, ולאחרונה אף נעצר, בהסכמה, עד תום ההליכים המשפטיים בהליך המתנהל נגדו בבית משפט השלום; לחובתו של המשיב 2 שתי הרשעות משנת 2002 ו-2003. בנוסף לכך טענה המבקשת, כי העבירות המיוחסות למשיבים 1 ו-2 מקימות נגדם אף עילת מעצר לפי סעיף 21(1)(א)(1)(א) לחוק המעצרים, לפיו קיים יסוד סביר לחשש כי שחרורם יביא להימלטות ולהתחמקות מהליכי שפיטה או מריצוי עונש מאסר, מאחר שמקום מגוריהם מצוי בשטחי הרשות הפלסטינאית. לשיטתה, חומרת העבירות ונסיבותיהן מבססות את המסקנה כי אין תחליף ראוי למעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם.

  7. ב"כ המשיב 1 אינו חולק על קיומן של ראיות לכאורה ועל קיומה של עילת מעצר, אולם ביקש לבחון אפשרות שחרורו של המשיב 1 לחלופת מעצר. לדידו, ניתן להורות על שחרור לחלופת מעצר גם במקרים חמורים, ובכללם בעבירות נשק. עוד טען, כי אין בעובדה שהמשיב 1 מתגורר בשטחים כדי לשלול חלופת מעצר. המשיב 1 גר בעזריה, בסמוך לתחנת משטרת מחוז שי ותחנת מעלה אדומים; האזור נתון לשליטתה ולפיקוחה של המשטרה ולכן לא קיימת בעיית פיקוח אם יישלח למעצר בית. עוד הוסיף, כי המשיב 1 פעל כמתווך בלבד, כך שבפועל לא הייתה לו שליטה על הנשק אלא הוא רק קיבל אותו מהמשיבים 2 ו-3. לשיטתו, הירי שבוצע בשטח הבנוי אינו מצביע על מסוכנות מאחר שהוא לא ירה במטרה לפגוע אלא ירה אך ורק לצורך בדיקת הנשק. ב"כ המשיב 1 אף טען, כי ייתכן ומדובר בסוכן מדיח ש"גרר אותו לעניינים האלה" (פרוט' עמ' 15, ש' 9-5, 25-23). לבסוף ביקש, כי חלופת המעצר תיבחן על ידי הגשת תסקיר מעצר בעניינו של המשיב 1.

  8. ב"כ המשיב 2 הסכים כי קיימות ראיות לכאורה לגבי עסקת הנשק, אך טען כי המשיב 2 כלל אינו קשור אליה. לטענתו, הסוכן מסר בעדותו תיאור שאינו תואם את מראהו של המשיב 2. הוא אינו חולק כי המשיב 2 נוסע ברכב מסוג 'פורד טרנזיט', אולם לטענתו ייתכן והוזמן לנסיעה, מאחר שהוא עובד כנהג הסעות. לגבי מחקרי התקשורת טען, כי לא הוצגה כל ראיה הקושרת את המשיב 2 לעסקה, אלא ההיפך הוא הנכון – סמוך לשעה 20:00, השעה בה מתחילה להתרחש העסקה כפי שמתואר בכתב האישום, המשיב 2 מאוכּן בסמוך למלון 'דיפלומט' בירושלים. לגבי הצילומים טען, כי לא ניתן לקבוע בוודאות שמדובר במשיב 2, שכן העסקה התבצעה בחושך. ב"כ המשיב 2 ביקש להסב את תשומת הלב לכך שמסדר הזיהוי נעשה בניגוד לכללים הנהוגים, זאת מאחר שהציגו בפני הסוכן תמונה של המשיב 2 משנת 2009.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ