אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מ"ת 44176-08-16 מדינת ישראל נ' מרבוע(עציר)

מ"ת 44176-08-16 מדינת ישראל נ' מרבוע(עציר)

תאריך פרסום : 06/10/2016 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית המשפט המחוזי
44176-08-16
29/09/2016
בפני השופט:
ארז יקואל

- נגד -
מבקשת:
מדינת ישראל
משיב:
אוסאמה מרבוע (עציר)
החלטה

במוקד הדיון ניצבת השאלה שבמחלוקת, האם די בחומר הראיות שהצטבר כנגד המשיב, כדי לעבור את הרף של "ראיות לכאורה".

פתח דבר

  1. נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של סחר בנשק, לפי סעיף 144(ב2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק") וקשירת קשר לעשות פשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק.

  2. כתב האישום כולל שני אישומים. בחלק הכללי מתואר כי בין החודשים ינואר עד יולי 2015 פעל סוכן סמוי במסגרת חקירה שתכליתה מאבק בגורמים עבריינים העוסקים בהפצה של סמים מסוכנים ונשק. הסוכן הונחה לבצע עסקאות נשק וסמים עם יעדי חקירה. מעובדות האישום הראשון, המייחס למשיב עבירה של סחר בנשק, עולה כי עובר ליום 24.3.2015, במספר הזדמנויות, קיים מר אברהים אבו ג'אנם שיחות טלפון עם הסוכן במסגרתן הציע לו לרכוש נשק מסוג עוזי. בהמשך, ביום 24.3.2015 נפגשו הסוכן ומר אבו ג'נאם ובהתאם לסיכום ביניהם נפגשו השניים מחוץ לביתו של מר אבו ג'נאם ונסעו יחד לביתו של המשיב בעיר לוד. לאחר הגעת השניים למקום, הם עמדו בחצר בית המשיב ואז הגיע המשיב ומסר לסוכן נשק מסוג "קרל גוסטב" מאולתר ונשק נוסף הנחזה להיות מסוג "מיני עוזי". לאחר דין ודברים, העביר המשיב לידי הסוכן נשק מסוג "קרל גוסטב" מאולתר בצירוף מחסנית, תמורתו שילם לו הסוכן סכום של 10,500 ₪.

    מעובדות האישום השני, המייחס למשיב עבירה של קשירת קשר לפשע, עולה כי בסמוך ליום 1.4.2015 הציע המשיב לסוכן לרכוש "אקדח 14". עסקה זו לא יצאה אל הפועל. ביום 8.7.2015 פנה המשיב לסוכן שעה שהשניים בבית המשיב והציע לו "אקדח 7" תמורת סכום של 10,000 ₪. גם עסקה זו לא יצאה אל הפועל. ביום 15.4.2015 הגיע הסוכן אל בית המשיב במטרה לבצע עסקת סמים עם אחר. בסמוך לסיומה הגיע המשיב אל הבית, פגש את הסוכן ושאל אותו אם הוא מעוניין לרכוש "קאנס" – רובה צלפים מצויד בכוונת טלסקופית, משתיק קול ומחסנית המכילה 100 כדורים. גם עסקה זו לא יצאה אל הפועל.

  3. יחד עם כתב האישום הוגשה בקשה לעצור את המשיב עד לתום ההליכים בעניינו. בדיון שהתקיים ביום 4.9.16, הודיע ב"כ המשיב כי הוא חולק על קיומן של ראיות לכאורה בכל הנוגע לאישום הראשון (סחר בנשק), אך הסכים לקיומן של ראיות לכאורה בנוגע לאישום השני (קשירת קשר לעשות פשע).

    תמצית טענות הצדדים

  4. המבקשת טענה כי קיימות ראיות לכאורה נגד המשיב, בעוצמה הנדרשת לשם מעצרו עד לתום ההליכים. המבקשת נסמכת על הודעותיו של הסוכן אשר זיהה את המשיב בשם "הישאם" וכמי שהציג לו את הנשק בבית משפחתו. המבקשת מוסיפה כי הסוכן זיהה את המשיב באמצעות סרטון וידאו ובאמצעות זיהוי קולי, מהקלטות קוליות של העסקה עצמה. כן זיהה הסוכן את המשיב בעימות שנערך ביניהם.

    בנוסף, מפנה המבקשת לראיות לכאורה בדמות הודעת רמ"ח מחלק סוכנים – מר חיים טייב בדבר מכירת הנשק; הודעתו של מר עלוואן אבו דיא, חבר של משפחת המשיב מיום 6.8.15, אשר זיהה את המשיב בשם "הישאם" על פי תמונה שהוצגה לו וציין כי המשיב מכונה בשם "הישאם"; דו"ח השוואת קול בין ההקלטה של עסקת הנשק לבין הקלטת קולו של המשיב בחקירתו; מזכר מאת רס"מ זוהר אלגם, לפיו בדיון שנערך ביום 11.8.06, פנתה עו"ד אלפסי למשיב בשם "הישאם"; מזכר מאת מר שלמה רבני – צוער, מיום 9.8.16, לפיו המשיב הרים את ראשו כאשר קרא בשם "הישאם" לעברו.

  5. המשיב טען, מנגד, לקיומה של חולשה משמעותית במארג הראיות בכל הנוגע לאישום הראשון. המשיב סבור שקיימת טעות בזיהויו בשם "הישאם" כמי שנטל חלק בעסקת הנשק וטוען כי לא דיבר עם הסוכן על נשק, לא נטל חלק בעסקת הנשק והדגיש כי השניים החליפו טלפונים רק לאחר ביצוע עסקת הנשק. המשיב הוסיף וטען כי שמו לא עלה באף מזכר של המפעיל אשר נכח מחוץ למתחם ופיקח מקרוב על העסקה. עוד טען המשיב לסתירה בדברי הסוכן לפיהם הוא מכיר את משפחת המשיב מזה שנים ולמרות זאת, לא הכיר את שמו הפרטי הרשמי של המשיב. עוד הפנה המשיב לאמירתו של הסוכן, כאשר נשאל מי היה זה שמסר לידיו את הנשק וענה כי: "לא זוכר במפורש אבל נראה לי איברהים אבו גאנם". על יסוד זה, טוען המשיב כי לא ניתן לייחס למשיב את המעורבות בעסקת הנשק ומודגש כי נוכחותו במהלכה נכפתה עליו, לאור מגוריו בבית שבו נערכה העסקה. הסנגור הוסיף וטען, כי מזכרו של מר זוהר אלג'ם בטעות יסודו. לשיטתו, עו"ד אלפסי לא פנתה למשיב בשם "הישאם" אלא שאלה את מר אלג'ם והוא שהצביע על המשיב כמי שהסוכן העיד עליו שהוא "הישאם". על אותו משקל, טוען הסנגור כי אין לייחס כל משמעות ראייתית למזכרו של הצוער מר רבני, לפיו המשיב הרים את ראשו כאשר קרא בשם "הישאם". לדידו של המשיב, כל אדם השוהה לבדו היה מגיב לקריאה זו באופן זהה. אשר לזיהוי הקולי של הנאשם, נטען כי בוצע על ידי מחלק האזנות סתר של היחידה החוקרת ולא באמצעות מעבדה דיגיטלית ולכן מדובר "בתפירת" הזיהוי לתיק. ב"כ המשיב הוסיף והדגיש כי ולא ברור כיצד בוצע הזיהוי, בהתחשב בכך שבמעמד העסקה נכחו 6 אנשים שונים.

    דיון והכרעה

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ