מ"ת
בית המשפט המחוזי באר שבע
|
19504-12-15
21/03/2016
|
בפני השופט:
נסר אבו טהה
|
- נגד - |
מבקש:
אברהם קריף (עציר) עו"ד אורי דייגי
|
משיבה:
מדינת ישראל- פמ"ד פלילי
|
החלטה |
1.כנגד העותר הוגש כתב אישום המייחס לו לכאורה, בצוותא חדא עם אחרים, ביצוע עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, חבלה בכוונה מחמירה והחזקת סכין.
2.ביום 12.1.16 הוצאה תעודת חיסיון בנוגע לזהות מוסרי ידיעות שהסיומת שלהן 906, 692, 471. וכן בנוגע לתוכנם של המסמכים המסומנים ב' ג' ו-ד' וכן חומרי חקירה המסומנים א', א'1, א'2, א'3, לרבות פעולת החקירה המתועדת בו.
3.לעותר נמסר כנדרש על פי הפסיקה פרפראזות נשוא הידיעות הנ"ל.
4.המבקש במסגרת העתירה עותר להורות על חשיפת זהות מוסרי הידיעות וכן מועד מסירת תוכן הידיעות. בנוסף, לחשוף את מלוא תוכן הידיעות. כך הם פני הדברים ביחס למסמכים המסומנים ב', ג', ד' – א, א'1, א'2, א'3. נטען, כי שמו של העותר לא הוזכר בשלושת הידיעות נשוא תעודת החיסיון לעומת הנאשמים האחרים בכתב האישום, דבר שיש בו כדי לתמוך בגרסתו כי לא היה מעורב ולא היה נוכח כלל בשני האירועים נשוא כתב האישום (הקטטה מחוץ למועדון "אליסה" בב"ש ביום 27.11.15; האירוע השני ביום 28.11.15 בשעות הערב מחוץ לבית דודיו של המתלונן ברחוב צילנוב מיכאל 10 בבאר שבע). עוד נטען, כי מתוכן הידיעה שהסיומת שלה 906 ניתן להסיק כי מוסר המידע היה קרוב להתרחשות האירועים והכיר את הנפשות הפועלות וכן ידע לומר למי שייכת הדירה שמחוצה לה נדקר המתלונן, ועל כן חשיפת זהותו תסייע להגנה לזמנו להעיד מטעמה.
5.בא כוח המשיבה מנגד עתרה להורות על דחיית העתירה שכן, לשיטת המשיבה אין בחשיפת זהות ומועדי מסירת המידע כדי לסייע להגנת העותר. עוד נטען, כי נמסר למבקש פראפרזות לתוכן הידיעות נשוא תעודת החיסיון.
גם בדיון שהתקיים במעמד צד אחד – בנוכחות ב"כ המשיבה ונציגי המודיעין הרלוונטיים חזרה המשיבה על תגובתה, וכן נתנה מענה והסבר לטעמים שעמדו בבסיס החיסיון. בנוסף, ניתן מענה בנוגע למסמכים המסומנים בתעודת החיסיון (ב', ג', ד' – א', א1,א2,א3).
6. לאחר שהקשבתי לטיעוני ב"כ הצדדים, בדיון שהתקיים במעמד הצדדים וכן בדיון שהתקיים במעמד צד אחד, בנוכחות נציגי המודיעין הרלוונטיים וכן עיינתי באסמכתאות הרלוונטיות ובהינתן העובדה כי מותב זה הכיר היטב את חומר הראיות, שכן קבע דבר קיומם של ראיות לכאורה לחובת המבקש והנאשמים האחרים לכתב האישום (ראה החלטה במ"ת 19504-12-15 מיום 17.1.16). הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות.
מסקנתי מתבקשת מאחר ולא שוכנעתי שיש בחשיפת זהות מוסרי הידיעות, נשוא תעודת חיסיון לרבות מועד מסירתן, כדי לסייע כהוא זה להגנת העותר וזאת גם לאחר ששמתי לנגד עיני, את נימוקי המבקש כעולה מקו ההגנה שהציג במסגרת טיעוניו.
כך הם פני הדברים גם ביחס למסמכים המסומנים (ב',ג',ד', א, א1,א2,א3), שכן חלקם עניינם שיטות ואמצעים וחלקם לא רלוונטי כלל.