הצדדים חלוקים בשאלה האם יש די בחומר הראיות כדי לעבור את הרף של "ראיות לכאורה", כנדרש בהוראת סעיף 21 (ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים) התשנ"ו – 1996.
רקע
1. כנגד המשיבים 1-4 הוגש כתב אישום המייחס להם ריבוי אישומים בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499 (א)(1) לחוק העונשין התשל"ז – 1977 (להלן: "החוק"); קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות בצוותא חדא, לפי סעיפים 415 סיפא ו-29 לחוק (ב-5 מופעים); זיוף בכוונה לקבל דבר בנסיבות מחמירות בצוותא חדא, לפי סעיפים 418 סיפא ו-29 לחוק (ב-18 מופעים); התחזות לאחר בצוותא חדא, לפי סעיפים 441 רישא ו-29 לחוק (ב-19 מופעים); ניסיון לקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות בצוותא חדא, לפי סעיפים 415 סיפא, 25 ו-29 לחוק (ב-15 מופעים); הלבנת הון בצוותא חדא, לפי סעיף 3 (א) לחוק איסור הלבנת הון התש"ס – 2000 (להלן: "חוק איסור הלבנת הון"), יחד עם סעיף 29 לחוק; פעולה ברכוש אסור בצוותא חדא, לפי סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון יחד עם סעיף 29 לחוק; התחמקות ממס או סיוע לאחר להתחמק ממס במרמה, עורמה ותחבולה, לפי סעיף 220 (5) לפקודת מס הכנסה התשכ"א – 1961; הכשלת דיווח לרשות להלבנת הון בצוותא חדא, לפי סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון יחד עם סעיף 29 לחוק (למשיב 1 בלבד); השמדת ראיות, לפי סעיף 242 לחוק; ניסיון להשמדת ראיות, לפי סעיפים 242 ו-25 לחוק ושיבוש מהלכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק (למשיבים 1-3).
2. כתב האישום מתאר את מעורבותם הנטענת של המשיבים בפרשיית מרמה מתוחכמת ושיטתית ברשת הפועלת מישראל המרמה חברות אירופאיות בהיקפים עצומים. מתוארת שיטת המרמה הנטענת בה נקטו המשיבים, בדמות זיהוי קשר עסקי בין שתי חברות, הראשונה – ספקית, והשנייה – בעלת חוב כספי לראשונה. המשיבים הציגו עצמם בכזב לחברה בעלת החוב, משמע היו נציגי החברה הספקית ושכנעו אותה, תוך שימוש במסמכים מזויפים, לפעול לשינוי פרטי חשבון הבנק אליו יש להעביר את תשלום החוב. עם תחילת קבלת התשלומים במרמה בחשבון שבשליטת המשיבים, הם נהגו לפנות בכזב לחברה הספקית, להציג עצמם כנציגי החברה בעלת החוב ולטעון לעיכוב בהעברת התשלומים. בדרך זו, ביקשו המשיבים להרוויח זמן שבמהלכו הועברו התשלומים לחשבון שבשליטתם, מבלי שהחברה הספקית תבחין בהיעדרם. המבקשת מתארת כיצד שכרו המשיבים דירות מהן פעלו, בהן הותקן ציוד טכנולוגי רב הכולל מחשבים ניידים, טלפונים ניידים, כרטיסי "סים" ("פרי-פייד"), החסנים ניידים ("דיסק און קי") וחיבורים אינטרנטיים סלולריים. לצד פעילותם בארץ, נטען כי המשיבים החזיקו בחשבונות בנק בצ'כיה, סלובקיה ופולין אליהם ביקשו לנתב את כספי המרמה. יחד עם מעשי המרמה שצלחו, במסגרתם קיבלו המשיבים סכום כולל של 9,113,037 אירו (כ-38,557,086 ₪), מפרט כתב האישום מספר רב של ניסיונות מרמה.
3. האישום הראשון לכתב האישום מתייחס לתיאור קשירת המשיבים כולם קשר להונות חברות באירופה; אישומים 2-7 ו-9 לכתב האישום מתייחסים למרמה ולניסיונות מרמה נטענים שבוצעו מטעם המשיבים כולם כלפי חברות שונות בבלגיה (להלן ביחד: "פרשת בלגיה"); אישומים 8 ו-10-14 מתייחסים לניסיונות מרמה נטענים שבוצעו מטעם המשיבים כולם כלפי חברות שונות בצרפת (להלן ביחד: "פרשת צרפת"); אישומים 15-20 מתייחסים לניסיונות מרמה נטענים שבוצעו מטעם המשיבים 1-3 כלפי חברות שונות באיטליה (להלן: "פרשת איטליה"); אישום 21 מייחס למשיבים כולם עבירות מס והלבנת הון; אישום 22 מתייחס, כנטען, להכשלת דיווחים לרשות להלבנת הון והוא מובא כלפי המשיב 1 ואישום 23 מתייחס לשיבוש והשמדת ראיות מובא כנגד המשיבים 1-3.
4. מעובדות האישום הראשון, נלמד כי המשיבים הם מכרים וותיקים, עולים חדשים מצרפת ודוברי צרפתית שוטפת. נטען כי עובר לחודש נובמבר 2015 הם קשרו קשר בינם לבין אחרים להונות חברות באירופה, אספו נתונים פיננסיים הקשורים בהן וכן נתונים ביחס לבעלי תפקידים, דרכי התקשרות וחברות המצויות בקשרי מסחר עם חברות היעד למרמה. בין היתר, נטען כי המשיבים זייפו מסמכים הנחזים כמסמכי חברות סליקה שונות ובהם אישורים מזויפים על פעילות פיננסית משותפת. המשיבים יצרו כתובות מייל מזויפות הנחזות ככתובות רשמיות של החברות השונות והקימו חברות קש עבורן נפתחו חשבונות בצ'כיה, סלובקיה ופולין כאמור. המשיבים העבירו את פעילותם בין דירות שונות ששכרו בעיר ---- ובמסגרת הקשר, נבנה מערך נטען להונאת חברות בבלגיה ובצרפת. עוד נטען כי לשם קידום הקשר, בסמוך לחודש מרץ 2016, גייסו המשיבים את בונדי אנזו ויצחק סונינו, ילידי איטליה (להלן: "בונדי", "סונינו" וביחד – "האיטלקים"), לשם הרחבת מערך המרמה לחברות באיטליה.
אישומים 2-6 מתייחסים לפרשת בלגיה ומתואר כיצד בין התאריכים 4.1.2015 ל-23.1.2015 קיבלו המשיבים במרמה, בנסיבות מחמירות ובצוותא חדא, כספים שהועברו לחשבונותיהם בסכום כולל כנזכר לעיל תוך זיוף, בנסיבות מחמירות ובצוותא חדא, של כתובות מייל, תשדורות מייל ומסמכים הנחזים להיראות ככאלו של החברות הספקיות וכן תוך התחזות, בצוותא חדא, לעובדי החברות הספקיות. כל זאת, מהחברות בעלות החוב - "אלדי"; "קורה"; "אי סי אי פריס אקס אל"; "אינטרגאמה" ו-"מדיה מרקט". אישום 7 מתייחס אף הוא לפרשת בלגיה ומייחס לנאשמים ניסיון לקבל במרמה, בנסיבות מחמירות ובצוותא חדא, את תשלומי חובה של חברת "דלהייז" תוך זיוף, בנסיבות מחמירות ובצוותא חדא, של כתובות מייל, תשדורות מייל ומסמכי החברה הספקית, בתוספת להתחזות בצוותא חדא לעובדיה. האישום התשיעי, שמתייחס אף הוא לפרשת בלגיה, מתאר כיצד הנאשמים פעלו בדרך דומה בניסיון לקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות ובצוותא חדא ביחס לחברת "אלדי".
האישום ה-8 ואישומים 10-14 מתייחסים לפרשת צרפת ומתואר כיצד בין התאריכים שעובר ליום 26.2.2016 ועד ליום 4.4.2016, ניסו המשיבים לקבל במרמה, בנסיבות מחמירות ובצוותא חדא, סכומי כסף מחברות שונות בצרפת; זייפו, בנסיבות מחמירות ובצוותא חדא, כתובות מייל, תשדורות מייל ומסמכים הנחזים להראות כאלו של החברות בעלות החוב והתחזו בצוותא חדא לעובדי החברות הספקיות. כל זאת, ביחס לחברות בעלות החוב - "קיה"; "יורו ספורט"; "בוסטיק"; "אפרוליס"; "סקה" ו-"אלטודיס".
אישומים ה-15-20 מתייחסים לפרשת איטליה ומתואר כיצד במהלך חודש מרץ 2016, ניסו המשיבים לקבל במרמה, בנסיבות מחמירות ובצוותא חדא סכומי כסף מחברות שונות באיטליה; זייפו, בנסיבות מחמירות ובצוותא חדא, כתובות מייל, מיילים ומסמכים הנחזים להיראות כאלו של החברות בעלות החוב והתחזו בצוותא חדא לעובדי החברות הספקיות. כל זאת, ביחס לחברות בעלות החוב - "אקספרט"; "טנקה"; "אושן ספא"; קרפט מונדלז"; "דיטה אסלונגה"; "דיינרס" ו-"דיאדורה".
אישום 21 מייחס למשיבים עבירות מס והלבנת הון ומתואר כי סכומי הכסף שקיבלו באמצעות עבירות מרמה, זיוף והתחזות לאחר הם רכוש אסור שכלל שוויו, כנזכר לעיל, הוא 9,113,037 אירו ומקורו באותן עבירות הכלולות בתוספת הראשונה לחוק איסור הלבנת הון. מתואר כי המשיבים, בצוותא חדא, בעצמם או באמצעות אחרים, ביצעו פעולות שונות במטרה להסתיר ולהסוות את זהות בעלי הרכוש האסור, את מיקומו ואת תנועותיו וכן במטרה להתחמק ממס ולסייע זה לזה להתחמק ממס. כך נטען, כי המשיבים הקימו חברות במדינות זרות בהן לא התגוררו, אותן רשמו על שם אנשי קש שאינם הבעלים של הרכוש האסור ובעזרת טבלה, מתארת המאשימה מתן הוראות לחברות המרומות תוך שבוצעו פעולות העברה של הרכוש האסור אל חשבונות הבנק של חברות הקש, במדינות הזרות. כל זאת, ביחס לחברות "אלדי" "קורה", "אי סי אי פריס אקס אל", "אינטרגמה" ו-"מדיה מרקט". עוד נטען, כי המשיבים לא הודיעו לפקיד השומה על תחילת עיסוקם ולא ניהלו ספרים לגבי הכנסותיהם, לא שילמו מקדמות מס, לא דיווחו על הכנסותיהם וסייעו למעורבים נוספים לחמוק מתשלום מס.