מ.י. תביעות ת"א שלוחת איילון נ' ששוניאן

הכרעת דין

בפתח דבריי אציין כי החלטתי לזכות הנאשם מהעבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

1.כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של תקיפה הגורמת חבלה ממש, עבירה על סעיף 380 בחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"); איומים עבירה על סעיף 192 בחוק; התפרצות למגורים/תפילה לבצע עבירה, עבירה על סעיף 406(ב) בחוק וגניבה, עבירה על סעיף 384 בחוק, בכך שבתאריך 11/5/05 (אישום ראשון) בשעות הבוקר תקף הנאשם את אברהם עוזרי (להלן: "המתלונן") בכך ששפך עליו נוזל אקונומיקה ופגע בעינו השמאלית שכתוצאה ממנה נגרמו למתלונן נפיחות ואודם בעפעף התחתון וצריבה בעין שמאל. כמו גם, איים על המתלונן כי יהרוג אותו. עוד יוחס לנאשם כי בתאריך 17/5/05 התפרץ הנאשם לדירתו של המתלונן באמצעות מפתח מותאם וגנב מדירתו חפצים בכוונה ולשלול אותם מבעליו שלילת קבע.

2.ראיות המאשימה:

א.עת/1, המתלונן, מר אברהם עוזרי – העיד כי שכר מהנאשם דירה מחודש 5/02 ועד 5/05 על פי חוזה שנחתם ביניהם. עוד העיד כי את שכר הדירה שילם כל חודש ואף דאג לרשום זאת בפנקס עסקים.

לגבי האירוע מיום 11/5/05 סיפר המתלונן כי באותו יום יצא מביתו, נעל את הדירה ואח"כ את שער החצר והתכוון ללכת, הנאשם עמד בחצר שלו המקבילה, והחל לצעוק ולקלל אותו והוא בתגובה השיב לו "יש בימ"ש ובימ"ש יקבע מה קורה" (עמ' 6, שורה 22 לפרוטוקול) והמשיך ללכת, פתאום שמע צעדים מהירים מאחוריו, הסתובב וראה את הנאשם מחזיק בידיו מיכל תוך שהוא צועק "אני אשרוף אותך" והוא בתגובה אמר לו "אל תעשה את זה ששון, מה קרה לך", אך הנאשם לא נשמע לו ושפך עליו את המיכל שהכיל אקונומיקה מרוכזת. עוד העיד כי לא הגיב, רץ מיד הביתה, שטף את פניו ומשם הלך לתחנת המשטרה וכאשר החוקרת ראתה זאת, אמרה שיקחו אותו מיד לבית חולים, שם קיבל טיפול במשחות (ת/4).

עוד העיד המתלונן לגבי אירוע מיום 17/5/05, כי יצא באותו יום מהבית בשעה 16:00 וחזר בשעה 23:30 – 23:45, ראה אנשים ליד ביתו, וכאשר רצה לפתוח את השער בא הנאשם, תפס אותו ואמר לו "הנה הדברים בחוץ" וכעבור מס' שניות יצאה אשתו של הנאשם עם דלי ובו חול, זרקה לו את החול בפנים כך שלא ראה מה קורה ובהמשך, תפס אותו מישהו, בריון, החל לטלטל אותו ומשך אותו לגינה וזרק אותו תוך שהוא אומר לו "אתה חייב כסף..." וכאשר הוא אמר לו שאין לו כסף, זרק אותו. הוא ביקש שירימו טלפון למשטרה ואז באה ניידת וראתה כל מה שקרה לו ולקחה אותו ואת הנאשם לתחנת המשטרה.

ב.עת/4 רס"ר איציק לוי – העיד כי קיבל הודעה טלפונית ממודיע להגיע למקום האירוע בעקבות אירוע שהצביע על תוקפים, מילא דו"ח שתיעד את האירוע מפי המתלונן שמסר לו כי הותקף. עוד העיד כי ראה ציוד מחוץ לביתו של המתלונן אך אינו זוכר במדויק מהו הציוד וכי מדובר בתכולה של בית. עוד העיד כי תחקר במקום את הנאשם שמסר לו כי המתלונן לא משלם שכירות במשך 7 חודשים.

ג.עת/6 עו"ד אלי סבן – העיד כי ערך את חוזה השכירות (ת/7) לבקשת הנאשם. עוד העיד כי שלח מכתב או שניים למתלונן, לבקשת הנאשם, כי במידה ולא ישלם את שכר הדירה הנאשם יפנה אותו מהדירה. כאשר הוצג לעד נ/3, חוזה שכירות מתאריך 20/5/05 – 19/5/06, אשר זהה לת/7, השיב כי המסמך אינו מוכר לו ואף אינו בכתב ידו.

ד.הודעתו של הנאשם במשטרה מיום 17/5/05 – הוגשה וסומנה ת/1.

ה.דו"ח עימות מיום 17/5/05 שעה 15:12 – הוגש וסומן ת/2.

ו.דו"ח עיכוב מעצר מיום 17/5/05 שעה 01:10 – הוגש וסומן ת/3.

ז.תעודה רפואית מיום 11/5/05 שעה 11:57 – הוגשה וסומנה ת/4.

ח.רשימת חפציו של המתלונן – הוגשה וסומנה ת/5.

ט.דו"ח פעולה מיום 17/5/05 שעה 00:45 – הוגש וסומן ת/6.

י.חוזה שכירות בין הנאשם למתלונן – הוגש וסומן ת/7.

3.ראיות ההגנה:

א. עה/1 – הנאשם, מר ששון ששוניאן – העיד כי הוא מכיר את המתלונן מעת חתימת החוזה כאדם אינטליגנטי, בעל חברים טובים ולכן החליט להשכיר לו את הדירה בת 2.5 חדרים, במחיר של דירה בת 1.5 חדרים ב- 300 דולר לחודש. עוד העיד כי המתלונן שילם לו שכר דירה במועד עד אשר אמר לו כי אין לו עבודה והפסיק לשלם שכר דירה. לטענתו, אף הלווה למתלונן סכום של כ- 4,000 – 5,000 ₪, אותם המתלונן טרם החזיר לו. עוד הוסיף וציין כי קיבל מהמתלונן רק 1,000 ₪, כמו גם שיק ע"ס 1,300 ₪ אשר חזר. הוסיף והעיד כי המתלונן זייף חוזה על מנת לקבל כסף מהעירייה והוא בהיותו בעל תעודת עיוור, חתם כי האמין לו, אך לבסוף לא קיבל את הסך של 1,300 ₪. אז פנה לעו"ד סבן שישלח לו מכתב התראה (נ/2). עוד העיד כי תבע את המתלונן בבית המשפט וכן פינה אותו מהדירה באמצעות מפתח שיש לו, אך נעצר על ידי המשטרה. הנאשם הכחיש כי שפך על המתלונן אקונומיקה וכן הכחיש כי גנב את החפצים של המתלונן והוסיף כי באותו לילה, לבקשת המשטרה, נתן למתלונן מפתח כדי שיכניס את חפציו. עוד העיד כי את הטלביזיה שהיתה שייכת למתלונן לקח לביתו בכוונה להחזירה למתלונן וביום שבת שלאחר מכן החזיר אותה למתלונן באמצעות שכנו.

ב.עה/2 מר אלון רחמים – מסר כי הינו עובד בעיריית בת ים כשבעת האירוע שימש כמנהל אזור תברואה באזור בו גר הנאשם. העיד כי אין ולא היה לו קשר עם הנאשם טרם האירוע. עוד העיד כי בסמוך לאירוע ראה ערימת גרוטאות באזור בו גר הנאשם ולכן הגיע עם מנוף של העירייה על מנת לאסוף את הזבל מהכביש והמדרכה. לדבריו, אינו זוכר במדויק אם היה בערימה משהו יקר ערך, אלא היו שם כלי מיטה, צלחות ושמיכות ופינה את הכל. עוד העיד כי לאחר האירוע פנה אליו הנאשם, כמי שאסף ופינה את הגרוטאות, וביקש ממנו לבוא להעיד לטובתו במשפט האזרחי שהתקיים בשנת 2005.

ג.עה/3 מר מנו שלמה – העיד כי הוא שכן של הנאשם ומכיר את הנאשם מזה 32 שנים מתוקף היותו של הנאשם הירקן השכונתי. עוד תיאר את הנאשם כמי שמוכר לציבור כאדם נוח לבריות. לגבי האירוע העיד כי חזר מעבודתו בשעות הערב, ראה את הנאשם מוציא דברים ושם אותם במרחק של 3 מטר מביתו ולשאלתו מדוע הוא עושה זאת, השיב לו הנאשם כי השכן עושה לו עניינים ולכן הוא מוציא את הדברים שלו. בהמשך, ביקש מהנאשם לפנות את הדברים כדי שלא יבואו עכברים, שכן, היה מדובר בדברי בית ישנים, סירים ישנים שאף אחד לא ירצה לקחת, רהיטים ישנים וקרועים.