מ.י. תביעות ת"א שלוחת איילון נ' הירש

גזר דין

הרשעתי את הנאשם, כפי הודייתו, בעבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק, לפי סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים) תשמ"ב-1982- בשלושה מופעים.

הנאשם יליד 1955 ואין בעברו רישום פלילי.

מעובדות כתב האישום המתוקן, המייחס לנאשם שלושה אישומים שונים, עולה כי ביום 04/08/08 התקשר הנאשם לעיריית חולון ושוחח עם חשבת אגף הכנסות.

בהתייחסותו למנהלת האגף, אמר הנאשם כי: "אין לה מה לבוא לעבודה". בשיחה עם עובד מחלקת פניות הציבור אמר הנאשם: "שושנה שפר (מנהלת האגף-א.י.) בשלה את הדייסה והיא תאכל אותה". כל זאת בכוונה להפחיד.

ביום 28/05/08 שלח הנאשם דוא"ל לעיריית חולון ובו כתב: "מעל תקופה של שנתיים ימים, מתעללים 6 מבכירי העירייה בנכה אחד, עכשיו תורי! להלן שמות האנשים שיאולצו בעל כורכם להסתכל לי בלבן של העיניים, אני מבטיח שתקללו את היום שנולדתם ובקרוב! 1. גב' שפר (סדר הרשימה ע"י רשעות העובד), 2. גב' נאור, 3. מר אילן בוסקילה, 4. גב' בייסקי, 5. גב' מלי כץ, 6. מר מרדכי ששון העתיד הקרוב או יותר רחוק, מבטיח לכם התעללות הרבה יותר מבריקה ומכאיבה מזו שלמדתם אותי. שיהיה לי בהצלחה." כל זאת בכוונה להפחיד.

ביום 06/06/08 על רקע ניתוק מים הטריד הנאשם את ראש עיריית חולון ועובדי עיריית חולון בכך ששלח באמצעות דוא"ל מכתב לעירייה ובו כתב: "אם לא יבוא הפתרון לזרימת המים, צפו לחיים מרים מאוד עם ד' רבתי. הגברים שבחבורה כמו מר בוסקילה ומר ששון יענשו חמורות".

זאת בכוונה להפחיד.

ביום 27/10/2008 בשעה 14:26 הטריד הנאשם את ראש עיריית חולון ואת עובדי העירייה בכך ששלח דוא"ל מביתו לעיריית חולון ובו כתב: "לא יעזור לכם משטרה ולא אפ.בי.אי ולא סי.אי.אי, הבור שפתחתי לכם הורחב לאחרונה זאת תהיה פצצה שתפזר אתכם לרסיסי רסיסים". הכל בכוונה להפחיד.

הצדדים הגיעו להסדר טיעון שכלל חזרת הנאשם מכפירתו, הודייתו בכתב האישום המתוקן, עתירת המאשימה לעונש מוגבל בדמות מאסר מותנה וקנס והותרת זכות טיעון פתוח לעונש בעבור הסנגורית.

ב"כ המאשימה מבהירה את חומרת העבירות אל מול נסיבותיו האישיות של הנאשם והיא עותרת לכבד את הסדר הטיעון ברף העליון כך שיוטלו על הנאשם מאסר על תנאי וקנס מרתיעים.

ב"כ הנאשם הדגישה כי המקור לארועים נשוא כתב האישום הינו סכסוך אזרחי בין הנאשם לבין עיריית חולון (ראה נ/1), כשברקע אף חובות כבדים שנותרו רובצים לפתחו של הנאשם.

לגישת הסנגורית, עמד הנאשם בפני מבוי סתום והוצגו מסמכים שונים בהקשר למצבו הכלכלי והרפואי (ראה נ/2).

מודגשים התיקונים המהותיים שנעשו בכתב האישום, הודייתו של הנאשם ומצבו הרפואי הקשה. אל מול אלו, הסנגורית עותרת כי יושת על הנאשם מאסר מותנה מידתי וקצר. לעניין הקנס הסנגורית שבה ומדגישה את מצבו הכלכלי של הנאשם, כשהסכום אותו הוא מקבל מהמל"ל מספיק בקושי לתרופות אליהן הוא נדרש. עוד מובהר כי המדובר באדם ערירי וחסר תמיכה.

מאלו גורסת הסנגורית כי יש להמנע מהטלת קנס על הנאשם ומובהרות גם בהקשר זה נסיבות המעשים, כשהפגיעה היתה לכל היותר במהלך התקין של עבודת עובדי העירייה ואין המדובר בהטרדות ברצף חסר סוף.

הסנגורית סוברת כי ניתן להסתפק בהשתת התחייבות על הנאשם.

הנאשם ניצל את זכות המילה האחרונה והביע את צערו על קרות הארועים.

המדובר בהתנהלות פסולה מטעמו של הנאשם, שאין דרך ליפות את הכיעור שבה. הדרך היחידה לפתור סכסוכים כספיים ואחרים הינה באמצעות התנהלות על פי הוראות הדין.

הנאשם החליט ליטול את הדין לידיו וגמר אומר בליבו להטריד ולזרות אימה בליבם של נמעני הטרדותיו.

גם אל מול נסיבותיו הקשות של הנאשם, לא היתה לו ראשיתה של הצדקה להתנהל בדרך המתוארת בכתב האישום.