ת"פ
בית משפט השלום אשדוד
|
1879-08
03/03/2010
|
בפני השופט:
גילת שלו
|
- נגד - |
התובע:
מ.י. תביעות לכיש-שלוחת אשדוד
|
הנתבע:
1. יואל לוי 2. אריה לוי 3. ברוך לוי
|
החלטה,החלטה,הכרעת-דין,גזר-דין |
החלטה
פוסקת לעדים סטפן גודמן, נועם כץ, עליזה לבנה ומלכה אסולין, שכר בטלה, בשכר המקסימלי הקבוע בסעיף 10 לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד-1974, להתייצבות של עד 4 שעות, וכן דמי נסיעה בהתאם למקום מגוריהם של העדים. .
שכר הבטלה יישלח לעד בדואר, לפי הכתובת הרשומה בכתב האישום.
ניתנה והודעה היום י"ז אדר תש"ע, 03/03/2010 במעמד הנוכחים.
גילת שלו, שופטת
החלטה
כתב האישום יתוקן כמבוקש, התיקון בוצע בכתב יד ובחתימת ב"כ המאשימה על גבי כתב האישום המקורי.
ניתנה והודעה היום י"ז אדר תש"ע, 03/03/2010 במעמד הנוכחים.
גילת שלו, שופטת
הכרעת דין
על יסוד הודאת הנאשמים בעובדות כתב האישום המתוקן, אני מרשיעה אותם בכל המיוחס להם בכתב האישום המתוקן.
ניתנה והודעה היום י"ז אדר תש"ע, 03/03/2010 במעמד הנוכחים.
גילת שלו, שופטת
גזר דין
הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בעבירות של תקיפה , התנהגות פרועה במקום ציבורי והפרת הוראה חוקית.
מכתב האישום המתוקן עולה, כי ב 16/9/08 , הגיעו הנאשמים למרכז המתדון באשדוד, שם היו מטופלים ותקפו את המאבטח בכך שהיכו אותו בראשו ודחפו אותו וכן החלו להשתולל ולהתפרע במקום, תוך שהם מקללים את עובדי המרכז.
בתאריך 21.9.08, התקרבו הנאשמים למרכז למרות צו שניתן על ידי ק.משטרה, האוסר עליהם להתקרב למקום.
הצדדים הגיעו להסדר טיעון ועתרו להשתת עונשים מותנים , כאשר התביעה עתרה גם להטלת קנס נמוך.
בית משפט זה מכיר את עניינם של הנאשמים כתוצאה מהליכי מעצר ימים שננקטו כלפי הנאשם 1 , כאשר במהלך הליכים אלו, נחשף בית המשפט גם להתנהגות בעייתית מצד מרכז המתדון וזכור לבית המשפט, כי אף הטוען המשטרתי שנכח באולם, הביע תמיהה נוכח התנהלות המרכז כלפי הנאשמים.
בעקבות האירוע נשוא כתב האישום, הורחקו הנאשמים ממרכז המתדון ואף נמסרה לבית המשפט הודעת המנהלת המחלקה להתמכרויות במשרד הבריאות לפיה, הוחלט על הפסקת הטיפול בהם , וככל הנראה, רק לאחר חלוף פרק זמן מסוים, הוחזרו הנאשמים לטיפול במסגרת מרכזי מתדון אחרים ברחבי הארץ.
הנאשמים אחים , בעלי עבר פלילי מכביד בעבירות שונות, אשר מזה למעלה מעשור, אינם מעורבים בכל עבירה פלילית , עובדה המשקפת את הצלחת ההליך הטיפולי במתדון בעניינם.
בנוסף, ולמרות חומרת העבירות, טענו הצדדים כי קיימות בעיות ראייתיות ואף ב"כ הנאשמים עמדו על כך, שהנאשמים לא ידעו כי המתלונן הוא מאבטח במקום ונקלעו לתקיפה בשל חוסר הבנה.
בנסיבות אלו, ולאור המאמץ רב השנים שעורכים הנאשמים להימנע מביצוע עבירות פליליות, לאור הסדר הטיעון , הודאת הנאשמים, והנסיבות שתוארו בטיעוני הצדדים, אני דנה כל אחד מהנאשמים לעונשים הבאים: