הכרעת דין
כנגד הנאשם, מר גוטמן אברהם, הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות שעניינן אי ציות לאור אדום ברמזור, בניגוד לתקנה 22(א) לתקנות התעבורה; נהיגה בקלות ראש, עבירה על סעיף 62(2) בצירוף לסעיף 38(2) לפקודת התעבורה {נוסח חדש} תשכ"א-1961; ונהיגה בדרך הגורמת נזק, עבירה לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה התשכ"א-1961.
הנאשם כפר בעובדות כתב האישום.
עם תום שמיעת הראיות, החלטתי לזכות את הנאשם מביצוע העבירות המיוחסות לו, מחמת הספק.
על-פי הנטען נגדו בפרטי העבירה, בתאריך 12/4/07 סמוך לשעה 10:59, נהג הנאשם ברכב מסחרי שמספרו 8739017 בכביש מספר 650 מכיוון פרדס-חנה, תוך שהוא מתקרב לצומת עם כביש מספר 65. הצומת במקום מרומזר, ואותה שעה, כך נטען, פעלה מערכת הרמזורים כתקנה. באותה שעה נהג חאמד מוחמד ברכב פרטי שמספרו 9771509 בכביש מספר 65, משמאל ביחס לכיוון הנאשם, תוך שהוא חוצה את הצומת בנסיעה, ישר לכיוון מערב בחסות האור הירוק שדלק ברמזור בכיוון נסיעתו.
על-פי הנטען בעובדות כתב האישום, הנאשם נהג בקלות ראש בכך שחצה את קו העצירה, המשיך בנסיעה ונכנס אל הצומת מבלי לציית לאור האדום שדלק ברמזור, בכיוון נסיעתו פנה שמאלה לכיוון כביש 65, חסם את דרכו של הרכב המעורב ושני כלי הרכב התנגשו כתוצאה מן הפגיעה, כך נטען, ורכבו של הנאשם התהפך על צידו הימני.
עוד נטען כי כתוצאה מן התאונה נחבלו בגופם: 3 אנשים וכלי הרכב המעורבים ניזוקו.
עד התביעה מר חאמד מוחמד, הינו עד התביעה המרכזי והוא נהג במועד התאונה ברכב מסוג "מאזדה". לדבריו, במועד התאונה הוא נהג מכיוון ואדי-ערה לכיוון חדרה והגיע לרמזור שהורה "אדום". משהתחלף האור לירוק, הוא החל בנסיעה. לדבריו הוא נע במהירות של 30-40 קמ"ש תוך כדי נהיגה הבחין ברכבו של הנאשם אשר נכנס לצומת משמאל – לימין שפניו מועדות לכיוון "ואדי-ערה", או אז הוא התנגש בדלת הנהג. לדבריו הרכב התהפך והוא ניסה לברוח שמאלה.
בחקירה הנגדית טען העד חאמד מוחמד כי עצר את רכבו בצורה איטית שעה שהאור ברמזור הורה אדום הוא טרם הספיק לעצור את רכבו והאור התחלף לירוק.
בחקירה הנגדית נדרש העד להשיב על השאלה אם אכן נסע במהירות איטית כפי שגרס כיצד לא הצליח לעצור את רכבו עובר לתאונה. לדבריו הוא ניסה לעצור את הרכב אולם הוא לא הספיק לעשות כן.
מר עיזאת דראושה נסע ברכבו של עד התביעה מר חאמד מחמיד. לדבריו, נהג הרכב נסע באור ירוק מלא, בתוך הצומת הוא הרגיש לפתע בהתנגשות. עובר להתנגשות הוא לא הבחין ברכב המעורב ואינו יודע מאיזה כיוון הוא הגיע. העד הדגיש כי נהג הרכב בו נסע מר חאמד חצה את הצומת באור ירוק.
רס"ר זיו ברדה הינו החוקר אשר חקר בתאונת דרכים זו. מדו"ח הבוחן אותו ערך בנסיבות התאונה, הוא ציין כי מדובר בכביש יבש ותקין, דו מסלולי, קרי: 2 נתיבים לכל כיוון. בניסוי ראיה אותו ערך במקום התאונה מתברר כי לשני הרכבים אשר היו מעורבים בתאונה היה שדה ראיה של 100 מ' בקירוב. שני הרכבים אשר היו מעורבים בתאונה נבדקו לאחר התאונה ונמצאו תקינים.
עוד מצא הבוחן כי רכבו של מר חאמד, עד התביעה, נע במהירות של 53.37 קמ"ש מבלי להתחשב באובדן אנרגיה בזמן הפגיעה.
מסקנותיו של הבוחן לאחר בחינת נסיבות התאונה וממצאיה, הינם כי התאונה התרחשה בנתיב נסיעת רכבו של מר חאמד. שני כלי הרכב היו בתנועה והיא נגרמה כתוצאה מאי ציות לרמזור אדום של אחד מבלי הרכב המעורבים.
בפרשת ההגנה העידו הנאשם ובנו. הנאשם מסר בעדותו כי הוא מתגורר במושב גן השומרון והיא הוא נוהג משנת 67. לדבריו, ביום התאונה הוא הגיע מכיוון "פרדס חנה" לכיוון "גן השומרון", הוא עמד בנתיב השמאלי של הרמזור והתכוון לפנות שמאלה. משהאור ברמזור התחלף לירוק הוא החל לעבור את הצומת. משהחל בחציית הצומת הגיע רכב המאזדה, פגע בו והפך אותו על צידו. הנאשם טוען כי חצה את הצומת באור ירוק וכי רכב שעמד במקביל אליו חצה אף הוא את הצומת באור ירוק ונסע מבלי שנפגע בתאונה.
עוד הוא טען כי מדובר ב"צומת דמים" שכן במקום מתנקזים רמזורים רבים. לאחר התאונה הוא ניגש עם בנו לצלם את הצומת משום שסבר כי קיימת תקלה ברמזור. עוד הוא טען כי בצומת נשוא תיק זה התרחשו תאונות רבות ועל כן היא נקראת צומת דמים.
מר אסף גוטמן, בנו של הנאשם, ניגש לצומת לאחר התאונה, הוא צילם במקום מספר תמונות ובאחת מן התמונות נראה כי הרמזור בכיוון נסיעתו של מר חאמד דולק צהוב לפני מעברו לירוק, ואילו הרמזור בכיוונו של הנאשם מראה אור צהוב.
עם תום שמיעת העדויות החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק.
עלי לציין כי מעדותו של המתלונן, עד התביעה, עולה כי חצה את הצומת במהירות מקסימלית של 30 קמ"ש לאחר שהמתין לחילופי האור ברמזור. טענה זו אינה מתיישבת עם ממצאי הבוחן אשר קבע כי מהירותו היתה 53.7 קמ"ש לפחות, מבלי להתחשב באובדן אנרגיה וסימנים בלתי נראים, כך שלמעשה הערכתו של הבוחן הינה כי רכב זה נע במהירות של 70 קמ"ש. בנוסף, קיימת סתירה בולטת בין עדותו של נהג הרכב המתלונן, אשר טען כי בעת הגיעו לצומת הורה הרמזור בכיוון נסיעתו אדום, בעוד שעד התביעה מס' 3, עיזאת דראושה, טוען שהרמזור היה ירוק.
לאחר ששמעתי את עדות הנאשם, איני מוכן לקבוע כי חצה את הצומת באור אדום. המדובר בנהג ותיק ומנוסה. בעדותו לא נמצאו סתירות ואיני מוכן לקבוע כי שיקר בפני עת טען שחצה את הצומת באור ירוק. איני יכול לפסול את האפשרות ולפיה מערכת הרמזורים בצומת היתה בלתי תקינה, ותעיד על כך התמונה אותה צילם בנו של הנאשם, אסף גוטמן, ואין לפסול את האפשרות שהתאונה נגרמה כתוצאה מאי תקינות הרמזורים.