גזר דין
1.הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות, במיוחס לו בכתב האישום בעבירה של הסעה שלא כדין לפי סעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952.
על פי המפורט בכתב האישום, ביום 30.10.08 בשעה 16:40 או בסמוך לכך, בכביש 55 בסמוך לאחר קבר בנימין בכפר סבא, לכיוון מזרח, הסיע הנאשם במוניתו מסוג קאיה מ.ר.76-828-25 את עצאם אל חאג' ועמאד סולימאן - שניהם מעג'ה, והינם תושבים זרים ששהו בישראל שלא כחוק.
2.מתסקיר שירות המבחן מיום 24.2.11 עולה כי הנאשם בן 40 (דאז), עלה לארץ בהיותו בן 21, נשוי ואב לבת בת 3. עובד מחודש דצמבר 2008 ועד לעת עריכת התסקיר בחברת תקשורת בכפר סבא (הוצג אישור).
מגיליון רישומו הפלילי עולה כי זוהי מעורבותו היחידה והראשונה בפלילים.
הנאשם הינו הצעיר ברצף ילדי משפחת מוצאו, ויש לו אחות בכורה בעלת משפחה. הוריו ואחותו עלו ארצה שנתיים אחריו, וכעבור שנתיים- נפטר אביו ממחלת הסרטן. אמו באמצע שנות ה-60 לחייה, מתגוררת בדיור מוגן למבוגרים. הוא מעורב ופעיל בטיפול באמו ובסבתו בת ה-85, השוהה במרכז גריאטרי. קודם לכן טיפל בסבו ובאביו בעת מחלתו.
הנאשם נשוי כ-4 שנים לאשה בת 33 ילידת ברית המועצות, עובדת בחצי משרה במכירות. לאשתו בת מנישואים קודמים בת 13, המתגוררת עימם. הוא מתאר שביעות רצון מהמערכת המשפחתית וניכר כי ממוקד בתפקידו כמפרנס עיקרי.
סיים 11 שנות לימוד בברית המעוצות ושירת במשך שנתיים כנהג. בסמוך לסיום השירות הצבאי, עלה ארצה בגפו במסגרת תוכנית "אולפן קיבוץ". במשך מספר שנים עבד בעבודות שונות (רפת, מחסנאי, מפעל).
לדבריו פוטר משירות צבאי עקב דחיות מרובות, בשל מחלת אביו, ובשל אי הסכמה בינו לבין שלטונות הצבא בנוגע לתנאי השירות המגיעים לו בהיותו בן 28.
מתאר כי על מנת לעבוד באופן עצמאי, רכש רישיון למונית ועבד כנהג מונית במשך 4 שנים. לאחר מכן החל לעבוד בתחום התקשורת בחברה אחת, ועבר לעבוד בחברה הנוכחית בה עובד. הציג מכתב המלצה ממעסיק נוכחי, מנכ"ל חברת "שמר מערכות תקשורת בע"מ"" מיום 9.2.11, לפיו הנאשם עובד בחברה מדצמבר 2008 כראש צוות התקנות ציוד תקשורת. מוערך כעובד מצטיין, אחראי, דייקן, המוערך מאוד ע"י לקוחות החברה.
את העבירה הנדונה ביצע בתקופה שבין הפסקת עבודתו לבין השתלבותו בעבודה הנוכחית, לאחר שלצרכי פרנסה- חזר לעבוד כנהג מונית באופן זמני.
ביטא בפני השירות הבנה לבעייתיות שבהסעת שב"חים, לחומרה ולסיכון לביטחון המדינה הטמונים בכך. עם זאת, מתקשה להבין את האחרית שלו כנהג מונית לזהות או לברר כי מדובר בשב"חים, כשהוא שולל כל ידיעה באשר לזהותם וכל קשר עימם. על רקע עמדתו זו מבין השירות את קשייו של הנאשם להשלים עם קיומו של הליך פלילי נגדו.
במפגש עם השירות, היה ממוקד בהצגת תפקודו התקין, במשפחת המוצא והמשפחה הגרעינית, כמו גם במישור התעסוקתי, ובהיותו אזרח שומר חוק.
ביטא חשש מעובדת הרשעתו בדין כגורם שעלול להפריע לו בעבודתו הנוכחית מול מסגרות מוסדיות, וכגורם שעלול לעכב את התקדמותו המקצועית בעתיד. ניכר כי חווה פגיעה רגשית משמעותית מהאפשרות כי יורשע בדין בגין העבירה הנוכחית לאור המאמצים שמשקיע לאורך חייו לשמור על תפקודו התקין ולדאוג למשפחתו בכוחות עצמו, ללא צורך בסיוע ממערכות המדינה.
אמנם הנאשם לא הציג אישורים על פגיעה קונקרטית מעצם הרשעתו בדין, אך הובן כי בעבודתו הנוכחית עובד מול גורמים ממסדיים העשויים לדרוש הצגת תעודת יושר.
השירות התרשם כי מדובר באדם בעל תפיסות ערכיות, שאינו מאופיין באורח חיים ובהתנהגות עוברת חוק בדרך כלל, ועל כן התכוון להמליץ על ביטול הרשעתו בכפוף לביצוע צו של"צ בהיקף 100 שעות. עם זאת, בשיחה עמו, הביע הנאשם התנגדות נחרצת לביצוע צו של"צ על רקע היותו ממוקד בעבודה, עסוק בטיפול באמו וסבתו, ובדאגה למשפחתו הגרעינית.
לאור האמור, נמנע השירות מהמלצה לעניין אי הרשעתו של הנאשם בדין.
3.בטיעוניו לעונש טען ב"כ המאשימה כי הנאשם יליד 1971, הורשע לאחר ניהול הוכחות בתיק. הסיע במוניתו תושבי שטחים, כאשר אין בידיהם אישור שהייה או תעסוקה כדין. לנאשם אין עבר פלילי, אולם לאור המציאות הביטחונית הרגישה בעניין שב"חים בתחומי המדינה, הרי שלא ניתן לדעת מתי הכניסה לתחומי המדינה הינה בשל מצוקה כלכלית או על מנת לבצע עבירות.
עבירת הסעת שב"ח מסכנת את שלום הציבור ולכן ראויה לענישה בהתאם. הסיכון בעבירות אלה נובע מהקושי לאתר מבין השוהים את אלו הזוממים לפגוע – לעומת אלה הבאים לעבוד.
בנסיבות אלה גובר האינטרס הציבורי על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם, וגם הפסיקה התייחסה לכך שעל רשויות האכיפה ובתי המשפט להירתם למאמץ שירוש תופעה זו.