ת"פ
בית משפט השלום אילת
|
1839-07
02/05/2011
|
בפני השופט:
אלון רום
|
- נגד - |
התובע:
מ.י. שלוחת תביעות אילת-משטרת אילת
|
הנתבע:
הילה אזולאי
|
החלטה,הכרעת-דין,גזר-דין |
החלטה
מורה על צרוף פ"א 30901/09 לתיק זה.
ניתנה והודעה היום כ"ח ניסן תשע"א, 02/05/2011 במעמד הנוכחים.
אלון רום, שופט
הכרעת דין
על יסוד הודית הנאשמת באמור בעובדות כתב האישום בתיק זה ובתיק שצורף פ"א 30901/09, אני מרשיע אותה בעבירות המפורטות בהם.
ניתנה והודעה היום כ"ח ניסן תשע"א, 02/05/2011 במעמד הנוכחים.
אלון רום, שופט
גזר דין
1.הנאשמת הורשעה, על פי הודייתה בכתב האישום בתיק שבפניי וכן בתיק הצירוף. על פי עובדות כתב האישום בתיק שבפניי, הנאשם ביום 21.07.07 בשעה 11:00, בדוכן בשוק העירוני באילת, החזיקה והציעה למכירה 63 חולצות ו – 19 סוודרים נושאי סימן מסחרי של חברת "לקוסט", כאשר מדובר בפריטים שהינם מזויפים. בגין זאת מיוחס לנאשמת החזקת טובין מפרים פרטי מסחר, עבירה לפי סעיף 60 (4) (א) לפקודת סימני מסחר, וכן מכירה של טובין לשם מסחר, עבירה לפי סעיף 60 (1) (3) (א) לפקודת סימני מסחר.
בתיק הצרוף מיוחס לנאשמת סימן מסחרי לשם מסחר ללא רשות, עבירה לפי סעיף 60 (3) + (4), כאשר על פי עובדות כתב האישום, הנאשמת ביום 08.06.09 נמצאה מחזיקה ברכב פרטי ביגוד עליהם מוטבע סימן מסחרי מזויף. המדובר בפרטי לבוש שונים מזויפים המפורטים בכתב האישום.
2.הנאשמת ילידת שנת 1978, כאשר הודתה וחסכה זמן שיפוטי.
השימוש בזכויות קנייניות של אחרים מחייב נקיטת ענישה הולמת. עבירה של קניין רוחני כדוגמת זו בה הורשעה הנאשמת הינה דומה במהותה לעבירת גניבה, כאשר קיימת הפרה של זכות קניינית של אחר – הרי שהשימוש באותה זכות קניינית של חברות ללא שמועברת תמורת המכירה או חלקה לחברות שהינן בעלות זכות הקניין, זאת כאשר מדובר בפרטי לבוש הנמכרים אשר אינם, על פי רוב, באותה איכות, גורמת לבעלי הזכויות המקוריים לפגיעה בממונם ובתדמיתם, ומכאן הדיון לעבירת הגניבה.
יש להרתיע נאשמים ואחרים מביצוע עבירות דומות, שכן עליהם להפנים כי הפיתוי בעשיית רווח קל תוך שימוש בזכויותיהם של אחרים, יגרור תגובה עונשית הולמת ואף מאסרים בפועל, ולרבות הכבדת היד על כיסם של מבצעי עבירות אלה.
3.הצדדים הגיעו להסדר טיעון בתיק שבפניי, ובנסיבות הענין לא ראיתי לנכון לסטות ממנו.
4.לאחר ששקלתי את טיעון הצדדים, בחנתי את האיזונים בין אינטרס הציבור אל מול נסיבות המקרה, ואת החסכון בזמנו של בית המשפט, אינני רואה לסטות מהסדר הטיעון ואינני רואה בו חריגה בלתי סבירה מנורמת ענישה ראוייה.
5.לפיכך, הנני גוזר בזה על הנאשמת עונש כדלהלן:
מאסר על תנאי - מאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים. הנאשמת תישא בעונש זה אם בתקופה של שלוש שנים מהיום תעבור על עבירה נוספת לפיה הורשעה.
קנס - קנס בסך 2,000 ש"ח או מאסר למשך 15 יום תחתיו; הקנס ישולם ב- 10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים. התשלום הראשון ישולם עד ליום 28.06.2011 ויתר התשלומים מידי 30 יום לאחר מכן. פיגור בתשלום אחד מן השיעורים שנקבעו לעיל, יעמיד לפירעון מיידי את יתרת הקנס שטרם שולמה ויחייב את הנאשמת בתשלום תוספת פיגורים כחוק.
מוצגים – כל המוצגים יושמדו/יחולטו לשיקול דעת המאשימה.
זכות ערעור בתוך 45 יום מהיום.
ניתנה והודעה היום כ"ח ניסן תשע"א, 02/05/2011 במעמד הנוכחים.