מ.י.ר. קירשנבאום ייצור ושווק בע"מ נ' מסגרית שגיב בע"מ ואח'

החלטה

לפניי התנגדות לביצוע שטר, אשר הוגשה ביחס ל-27 שיקים בסכום כולל של 139,018 ₪, כולם למועדים שונים לשנים 2010-2011.

לטענת המבקשים, השיקים הנ"ל נמשכו מחשבונה של מבקשת מספר 1 (להלן: "המבקשת"), והועברו לידי המשיבה במסגרת הסכם לאספקת חומרי ברזל. לטענת המבקשים, עיקר אספקת הברזל נועדה לשם ביצוע פרויקט עבור חברת "קוסטיקה" (להלן: "החברה"). לטענתם, במהלך ביצוע הפרויקט קישרו בין החברה והמשיבה, כך שההתקשרות בוצעה בין השתיים באופן ישיר. לטענת המבקשים, בשל הקישור בין החברה למשיבה כאמור היו זכאים לזיכוי כספי בסכום גדול. לפיכך הוסכם בין הצדדים, כי הסכום לו זכאים המבקשים מהמשיבה ינוכה מהסכום לו זכאית המשיבה מאת המבקשים. לטענת המבקשים, בנסיבות אלה הוסכם, כי השיקים יושמדו, מאחר והם זכאים לקבל מהמשיבה סכומים בסדר גודל דומה.

לטענת המבקשים, השיקים לא הוצגו לפירעון במועד, על רקע ההסכמה האמורה, ולכן הוחזרו על ידי הבנק מסיבת "עבר זמנו".

לעניין חבות המבקש מס' 2 (להלן: "המבקש") נטען:

א. חתימת הערבות המיוחסת לו על גב השיקים, מופיעה ב- 21 שיקים מתוך 27 שהוגשו לביצוע, ועל כן לא היה מקום לתבוע אותו בגין כל השיקים;

ב. הוא לא חתם כערב, והחתימה המופיעה על גב השיקים אינה חתימתו, אלא מדובר בזיוף.

המבקש נחקר על תצהירו לפניי. המבקש לא חזר בו מגירסתו, וזו נותרה בעינה לאחר החקירה הנגדית. המבקש אישר, עם זאת, בחקירתו, כי היה שיק אחד בלבד שאמנם חולל בשנת 2010 בשל הגבלת החשבון, אלא שלטענתו הגבלת החשבון נבעה מטעות של הבנק, והעסק שלו המשיך להתנהל כרגיל באותה תקופה, כמו גם חשבון הבנק שלו. המבקש הוסיף בחקירתו, כי חוב שהיה קיים למשיבה בשנת 2010 , בגין השיק שחולל, נפרע בדרך של ביצוע העברה בנקאית.

לטענת המשיבה, מדובר בהגנת בדים. השיקים לא הוצגו לפירעון לאחר שהשיק הראשון חולל, בשל הגבלת החשבון, שכן לא טעם בכך. רק בחלוף זמן, ועל מנת לאפשר את הגשת התביעה, הוצגו כל השיקים לפירעון. לטענת המשיבה, היה על המבקש לפרט את טענות הקיזוז שבפיו, כפי שהיה מפרטן ומוכיחן אילו הגיש על פיהן תביעה כספית. לטענת המשיבה, הטענה בדבר פירעון החוב בגין השיק שחולל בשנת 2010, הועלתה לראשונה במהלך החקירה הנגדית, ולא הובאה כל אסמכתא לעניינה.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני רואה לנכון להורות על קבלת ההתנגדות.

ראשית, לעניין חבותו האישית של המבקש – חבות זו נובעת מחתימת ערבות נטענת על צדם האחורי של השיקים. המבקש מכחיש את חתימתו. לטענתו, הוא אינו זוכר שנתבקש לחתום כערב על השיקים, ומעיון בחתימות נראה, לטענתו, שהן מזויפות. בעניין זה לא נחקר המבקש כלל, ועל כן הכחשת החתימה בעינה, ומצדיקה קבלת התנגדותו. כידוע, הנטל להוכחת החתימה מוטל על הטוען לה, ודי בכך שהנתבע, ודאי כאשר אינו מושך השיק, מכחיש את חתימתו, על מנת שתינתן לו רשות להתגונן בטענה זו.

יתר על כן, המבקש טען בהתנגדותו, כי לא כל 27 השיקים נושאים חתימת ערבות על צדם האחורי (אלא 21 מתוכם בלבד) ובכל זאת – הוא נתבע עבור כל 27 השיקים, ללא כל הבחנה. לטענה זו לא השיבה המשיבה כלל, ולא ברור מכוח מה הגישה נגד שני המבקשים את התביעה בגין כל השיקים של החברה, הנושאים חתימת ערבות ושאינם נושאים חתימת ערבות, גם יחד.

אשר לטענותיה של המבקשת – כאמור, אלו נותרו בעינן לאחר החקירה הנגדית. מהות הטענות היא, כי על פי ההסכמה בין הצדדים לא הייתה המשיבה אמורה לעשות כל שימוש בשיקים אלו, במסגרת ההתחשבנות הכללית בין הצדדים. טענה זו, המהווה את הציר העיקרי של ההגנה, לא נסתרה, ודי בה על מנת להקנות למבקשת רשות להתגונן, הגם שהטענות בדבר הזיכויים להם הייתה זכאית, על רקע התיווך בין המשיבה לבין חברת "קוסטיקה", לא כומתו כנדרש.

אשר לקיומו של שיק אחד שחולל בשנת 2010 – עסקינן בשיק אחד מתוך 27 שיקים, וברור כי המבקשת ריכזה את טענותיה ואת מאמציה בכלל השיקים, ולא בהוכחת הפירעון של השיק האחד שחולל כאמור בשל הגבלת החשבון. בהקשר זה יוער, כי לא ידוע לי מתוך עיון בצילומי השיקים, כפי שהם מונחים לפניי, אם השיק המסויים הזה נושא חתימת ערבות (נטענת) ואם לאו (אין צילום של כל שיק בסמוך לצילום של צדו האחורי), ואף מטעם זה יש לקבל את ההתנגדות, גם ביחס לשיק זה.

סיכומו של דבר, ניתנת בזאת למבקשים רשות להתגונן.

המשיבה תישא בהוצאות הדיון שהתקיים לפניי, בסך 1,500 ₪. סכום זה לא ישולם כעת, אלא בתום ההליך העיקרי, וככל שתזכה המשיבה בתביעתה – תוכל לקזזו.

התצהיר ישמש כתב הגנה. הליכי הוצל"פ מעוכבים.

אני מורה לצדדים להופיע באופן אישי לקדם משפט ראשון שיקבע בתיק זה.

אני מורה למשיבה למסור תצהיר עדות ראשית תוך 30 יום מקבלת החלטה זו.

במידה ולא יוגש תצהיר תוך 30 יום, תימחק התביעה ותיק ההוצל"פ ייסגר.