תא"ק
בית משפט השלום חיפה
|
1773-09-08
07/11/2010
|
בפני השופט:
שלומית פומרנץ
|
- נגד - |
התובע:
מ.י.ר. קירשנבאום ייצור ושווק בע"מ
|
הנתבע:
באסם כריים
|
|
החלטה
זוהי בקשה לביטול פס"ד שניתן נגד הנתבע ביום 7.5.09 בהעדר בקשת רשות להגן מטעמו.
בתיק ביהמ"ש מצוי אישור מסירה לנתבע בצירוף מס' תעודת הזהות שלו, בכתובתו: מג'ד אל כרום 20190.
מאישור המסירה עולה כי מסמכי התביעה נמסרו ביום 29.9.08 לידי אשתו של הנתבע, קאותר כרים, אשר סרבה לחתום על אישור המסירה כמי שמקבלת לידיה את כתב התביעה.
לבקשה למתן פס"ד צורף תצהירו של איציק שרביט, מבצע המסירה, המצהיר כי קיבל ממשרד ב"כ התובעת לבצע מסירה אישית לנתבע, וכי ביום 29.9.08 הגיע לכתובת הנ"ל ומסר את מסמכי התביעה לאשת הנתבע, קאותר, אשר סרבה לחתום על אישור המסירה.
בתצהיר התומך בבקשתו לביטול פס"ד טוען הנתבע כי מעולם לא קיבל את מסמכי התביעה, וכי בירור עם אשתו העלה כי גם היא לא קיבלה את מסמכי התביעה.
אשתו של הנתבע הגישה אף היא תצהיר מטעמה ובו טענה כי מעולם לא קיבלה את מסמכי התביעה, אחרת היתה מוסרת את המסמכים לבעלה, הנתבע.
בחקירתו הנגדית לעניין מסירת מסמכי התביעה אמר הנתבע כי לא קיבל תביעה, וכשנשאל האם ראה את התביעה עד היום – יום הדיון, השיב: "בכלל לא. אין לי מושג על שום דבר".
תשובה זו היא יותר מתמוהה, שהרי הוא הגיש תצהיר בתמיכה לבקשתו לביטול פס"ד, ולא מתקבל על הדעת שלא ראה את התביעה עד יום הדיון, שהרי בתצהירו הוא מתייחס לתוכנה, וכופר בה.
אשתו של הנתבע כפרה בקבלת מסמכי התביעה: "אף אחד לא בא ולא ביקש שאחתום .. הוא לא בא ולא פגש אותי ולא אמר לי שאני צריכה לחתום, זאת האמת".
כשנשאלה מהיכן ידע השליח את שמה, אם לא פגש אותה, ענתה: "מאיפה הוא ידע את שמי, אני משיבה שאולי הוא שאל מישהו".
ב"כ התובעת טוען כי "בעת חקירתה של רעיית המבקש קשה היה התעלם מכך שהיא הגיעה עם תשובות מוכנות עליהן חזרה פעם אחר פעם בכל שאלה שנשאלה".
אכן מתשובות אשתו של הנתבע עולה כי היא גמרה אומר שלא להודות במאומה, וחזרה פעם אחר פעם: "אף אחד לא בא".
ב"כ הנתבע נמנע מלזמן את השליח – המוסר להחקר על תצהירו, ודעתי כדעת ב"כ התובעת כי מאחר שתצהיר השליח לא נסתר יש לקבל כנכונה את עדותו בקשר למסירה.
ב"כ המבקש טען בסיכומיו בהקשר לעניין זה כי תצהיר השליח לא צורף לתגובת ב"כ המשיבה, אלא הוגש כתצהיר תומך לבקשת המשיבה למתן פס"ד, ומכיוון שכך לא היה צורך בזמון השליח לפי תקנה 522 (ב) לתסד"א.
זוהי פרשנות מאולצת שאין בידי לקבלה. תצהיר השליח צורף לבקשה למתן פס"ד, ומהווה חלק מן התיק, ולא היה כל צורך ו/או הכרח לצרפו בשנית לתגובת ב"כ התובע לבקשת הנתבע לביטול פסה"ד.
השליח אינו בעל דין, והתצהיר ניתן בהליך ביניים, ואם רצה ב"כ הנתבע להזים את דבריו, היה עליו לזמנו לעדות.
מבצע המסירה אשר חתם על תצהיר, לא זמן לעדות ועובדה זו פועלת לרעת המבקש, באשר כאמור, תצהירו לא נסתר.
אני קובעת כי מסירת מסמכי התביעה בוצעה כדין לאשת הנתבע, עבורו, וביטול פסה"ד, אם בכלל, הוא משיקול דעת ביהמ"ש, ולא מחובת הצדק.
עפ"י כתב התביעה נותר הנתבע חייב לחב' – התובעת את סכום התביעה בגין מוצרים שסיפקה לו: פרופילים, פלטות, צינורות ומוצרים נוספים, כמפורט בחשבוניות שצורפו לכתב התביעה עם פירוט ההזמנות שסופקו לנתבע (נספח א' לכתב התביעה).