מ.י. פרקליטות מחוז ת"א-מיסוי וכלכלה נ' מרדינגר ואח'

החלטה

לפניי בקשה שניה להתיר לנאשמים 1 ו-2 (להלן: "הנאשמים") להביא ראיות חדשות. בבקשתם מבקשים ב"כ הנאשמים לאפשר לנאשמים להעיד את מר בוסדה ומר קאלאצ'י, כשעדותם תובא בפני בית משפט באמצעות הליך חיקור דין מחוץ לגבולות מדינת ישראל על ידי מערכת טלויזיה סגורה, וכן לקבל מסמכים המאשרים את קיומה של חברת החזקות ארקיאל בע"מ. עוד התבקשתי לאפשר את עדות ד"ר דנטה- עו"ד המייצג את הנאשמים באורגוואי, אשר לקח חלק באיסוף הראיות החדשות, ולקבל קטעי עיתונות מהעיתונות המקומית בדרום אמריקה, השופכים אור על המשבר הכלכלי אשר פקד את הבנקים והחברות המקומיות בזמן הרלוונטי לכתב האישום.

לבקשה צורפו נספחים ותרגום הנספחים הכוללים מסמכים, תמליל של השיחה בה הוקלט ותועד בר בוסדה, תצהיר של מר קאלאצ'י , קטע מעיתונות זרה, ודיסקים בהם הוקלטו מר בוסדה ומר קאלאצ'י.

המאשימה מתנגדת לבקשה.

3. רקע

כנגד הנאשמים ואחר הוגש כתב אישום מתוקן בשנית (להלן: "כתב האישום") אשר כלל 2 אישומים.

ביום 28/7/09 זיכה כבוד השופט מור את כל הנאשמים משני האישומים.

בפסק דין מיום 15/9/10 שניתן בע"פ 7802/09 מחוזי ת"א שהוגש מטעם המאשימה, על הכרעת הדין שניתנה בבית משפט השלום, הורשעו הנאשמים בכל העבירות שיוחסו להם באישום הראשון, זיכוי הנאשמים באישום השני נשאר בעינו, כמו גם זיכוי האחר מכל האישומים. התיק הוחזר לבית משפט השלום לשמיעת טיעונים לעונש וגזירת עונשם של הנאשמים, כאשר כבוד נשיאת בית משפט השלום בת"א העבירה את התיק לטיפולי.

במועד הטיעונים לעונש העלו לראשונה ב"כ הנאשמים, אשר לא יצגו את הנאשמים בהליכים הקודמים, בקשה להביא ראיות חדשות והמאשימה התנגדה לבקשה. ביום 15/4/12 דחיתי את הבקשה, וקבעתי כי הטיעונים לעונש ישמעו ביום 3/5/12.

לבקשת ב"כ הנאשמים ובהסכמת המאשימה, נדחו הטיעונים לעונש בשל נסיבות אישיות של הנאשם ליום 20/5/12.

ביום 20/5/12 הודיע ב"כ הנאשמים, כי הנאשם מאושפז בבית חולים בשל לחצים בחזה, והטיעונים לעונש נדחו בהסכמה ליום 7/6/12.

ביום 7/6/12 הודיעו ב"כ הנאשמים , כי מאז מתן ההחלטה ביום 15/4/12 חלו התפתחויות חדשות ויש ראיות חשובות חדשות, אשר יש בהן כדי להביא לזיכוי הנאשם.

לאחר ששמעתי את ב"כ הצדדים, דחיתי את הטיעונים לעונש, ואפשרתי לב"כ הנאשמים להגיש את בקשתם בכתב בצירוף צרופות, ולמאשימה אשר התנגדה לבקשה להגיש את התנגדותה בכתב לבקשה.

4. דיון והכרעה

ככלל, אין מחלוקת כי על הנאשם להביא את מלוא ראיות ההגנה במסגרת פרשת הגנה.

יחד עם זאת, סעיף 167 לחסד"פ מסמיך את בית המשפט להתיר הבאת ראיות נוספות גם לאחר שבעלי הדין סיימו את הליך הבאת הראיות, מקום שבו בית משפט ראה צורך בכך.

בפסיקה נקבע, כי כל עוד לא הסתיים הדיון בפני הערכאה הדיונית, דהיינו בטרם מתן גזר הדין, קיימת סמכות לבית משפט, אף לאחר הכרעת דין, להתיר הבאת ראיות חדשות, כאשר הסמכות נועדה לאפשר לבית המשפט לעשות צדק ולהגיע לחקר האמת, גם במקרים בהם יהווה הדבר סטייה מכללי הפרוצדורה הרגילים (ראה לעניין זה ע"פ 951/80 קניר נ' מ"י, וע"פ 5874/00 לזרובסקי נ' מ"י (פורסמו באתרים משפטיים).

מהפסיקה עולה, שהשיקול המרכזי בעת בחינת הבקשה להתיר הבאת ראיות נוספות הינו האם יש בראיות אלה, לבדן או יחד עם החומר שהיה בפני בית המשפט, פוטנציאל לשנות את התוצאה של פסק הדין ולמנוע עיוות דין לנאשמים.

לצד שיקול זה, על בית המשפט לבחון שיקולים נוספים שעיקרם, האם היה באפשרות המבקשים להשיג את הראיות הנוספות במהלך הדיונים הקודמים, ואת האינטרס בדבר השמירה על עקרון סופיות הדיון (ראה לדוגמה בש"פ (חיפה) 4367/07 מנצור פיכרי נ' פרקליטות מחוז חיפה –פלילי, (פורסם במאגריים משפטיים).

לאחר שעיינתי בפסק הדין בע"פ 7802-09 (מחוזי ת"א), בבקשה ובצרופות שצורפו לבקשה, ובתגובת המאשימה, ולאחר שבחנתי את הבקשה, כשלנגד עיניי הנחיות הפסיקה, מצאתי לדחות את הבקשה. בבקשה ובטיעוני המבקשים ביום 7/6/12 אין כל הסבר מדוע מבקשים המבקשים בשלב זה להביא את הראיות החדשות, ומדוע לא היה באפשרותם להשיג את הראיות החדשות במהלך הדיונים בבית משפט השלום והמחוזי, ולכל המאוחר בשלב בו הוגשה הבקשה הראשונה להבאת ראיות חדשות. בנסיבות אלו, על פי העקרונות שהותוו בפסיקה, כשלנגד עיניי עקרון השמירה על סופיות הדיון, דין הבקשה להדחות מטעמים אלו.