מ.י. פרקליטות מחוז ירושלים נ' גרדאת ואח'

הכרעת דין וגזר דין לנאשמים 1-2

רקע

הנאשמים הודו בעקבות הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן בעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות, בכך שביום 2.5.09 ירדו הנאשמים מרכבם ותקפו את קרוב משפחתם ש.ג. יליד 1960 (להלן - המתלונן) ברגליו מאחור, והפילו אותו על פניו על הכביש. בעת שהיה שרוע על הכביש תקפו אותו הנאשמים יחדיו בבעיטות ובאגרופים בפניו. כתוצאה מהאירוע נגרמו למתלונן שברים בלסת והוא נזקק לטיפול רפואי, פיו ולסתו נתפרו וכן נשברו שתיים משיניו ונגרמו לו סימנים כחולים מתחת לעיניו.

במסגרת הסדר הטיעון שהוצג בפני ביום 6.5.13 הוסכם כי יוצא תסקיר בעניינם של הנאשמים, והצדדים יטענו לעונש באופן חופשי, הן בשאלת ההרשעה והן בשאלת העונש. יחד עם זאת, בישיבת יום 3.3.14 בעת הטיעונים לעונש הסכים ב"כ הנאשם כי הנאשמים יורשעו. לפיכך בהתאם להודאתם אני מרשיעה את הנאשמים בעבירה המיוחסת להם.

תסקירי שירות המבחן

מתסקיר שירות המבחן שהוגש ביום 19.11.13 בעניינו של נאשם 1 עולה כי הנאשם בן 27, נישא לאחרונה ואשתו סובלת מעיוורון לילה, והוא אינו עובד בשל פגיעה ברגלו. קצינת המבחן התרשמה כי הנאשם בעל אינטליגנציה תקינה ויכולת ורבלית תואמת, אשר מנהל אורח חיים נורמטיבי בדרך כלל . עוד התרשמה קצינת המבחן כי הנאשם בעל אישיות בלתי מגובשת, כאשר בבסיס אישיותו קיים חוסר בטחון עצמי ודימוי עצמי נמוך, ולכן הוא מתקשה להעריך את השלכות מעשיו ופועל ללא שיקול דעת מעמיק. בולטים אצלו תחושות תסכול וחוסר אונים סביב קשייו לממש את עצמו באופן עצמאי ונפרד בתחומי חייו השונים. קצינת המבחן הוסיפה כי התרשמה שהנאשם אינו בעל קווי אישיות עבריינים מודגשים ושאיפותיו הן לתפקוד תקין בתחומי חייו השונים. עוד עולה מהתסקיר כי הנאשם הוא בן למשפחה נורמטיבית, אביו נפטר לפני 4 שנים ואמו עקרת בית. הנאשם השלים 9 שנות לימוד ויצא לעבוד על מנת לסייע בפרנסת משפחתו ומאז עבד בעבודות מזדמנות שכן קיים אצלו קושי בהתמדה ויציבות במסגרת העבודה. הנאשם עבר תאונת דרכים לפני כשנתיים וכתוצאה מכך נחבל ברגלו, הוא מתנייד בעזרת קביים ולכן מאז אינו עובד.

אשר לביצוע העבירה מסרה קצינת המבחן כי הנאשם לקח אחריות מלאה לבצועה. אשר לרקע לביצוע העבירה, הנאשם מסר כי קדמה לה מתיחות בינו לבין המתלונן שהוא קרוב משפחתו, ובשל כך חש מושפל ופגוע. בעקבות תחושות אלה הנאשם ביחד עם נאשם 2 שהוא בן דודו נקטו באלימות המתוארת בכתב האישום. קצינת המבחן הדגישה כי מדובר באירוע חריג להתנהגותו, וביקשה להפנות את הנאשם להליך של צדק מאחה. קצינת המבחן התרשמה כי רמת הסיכון להישנות התנהגות נוספת היא בדרגה נמוכה-בינונית.

בתסקיר מיום 23.2.14 מסרה קצינת המבחן כי הליך של צדק מאחה לא צלח מאחר שהמתלונן סירב להשתתף בהליך זה. במהלך תקופת הדחיה הנאשם השתתף בפגישות פרטניות ושירות המבחן אף ניסה לשלבו בקבוצה טיפולית, אולם בשל כך שלא ניתן לשלב שני מעורבים באותה עבירה באותה קבוצה, לא ניתן היה לשלב את הנאשם בקבוצה. קצינת המבחן שבה וציינה כי היא מתרשמת שמדובר באירוע חריג להתנהגותו של הנאשם וכי ההליכים המשפטיים נגדו היו בעלי השפעה אפקטיבית והוא הבין את חומרת מעשיו שכן ההליך חידד לו את גבולות המותר והאסור. כמו כן קצינת המבחן ציינה כי התרשמה מכנות הצער והחרטה של הנאשם.

מאחר שלנאשם אין עבר פלילי, ומאחר שמדובר באירוע חריג לאורח חייו, המליצה קצינת המבחן כי יוטל על הנאשם עונש מאסר אשר ירוצה בעבודות שירות לתקופה קצרה ככל הניתן. כמו כן המליצה להעמיד את הנאשם במבחן למשך שנה בה ילווה בשיחות פרטניות.

מתסקיר שירות המבחן מיום 19.11.12 שהוגש בעניינו של נאשם 2 עולה כי הנאשם בן 26 נשוי ואב לשני ילדים, עובד כטבח בחברת קייטרינג. קצינת המבחן התרשמה כי לנאשם מערכת ערכים חיובית ביסודה, בעל כוחות ומוטיבציה לטפל ולשקם את עצמו. לצד זה ניכר אצלו קושי בהבעה רגשית ובהקצנת רגשות, ולכן הוא עלול להתנהג בצורה אימפולסיבית בעיתית ללא חשיבה מספקת על השלכות מעשיו. קצינת המבחן התרשמה כי אין מדובר בנאשם בעל דפוסי התנהגות עבריינים ואלימים וכי שאיפותיו הן לתפקוד תקין. קצינת המבחן ציינה כי רמת הסיכון מהנאשם להישנות התנהגות נוספת היא בדרגה נמוכה. עוד מסרה כי הנאשם בן למשפחה נורמטיבית אשר עברה טרגדיה כמפורט בעמוד 2 פסקה 2 לתסקיר.

הנאשם השלים 12 שנות לימוד , עבד במסעדות שונות, השתלם בתחום הבישול, ועובד במקום עבודה מסודר, מעסיקו מסר כי הוא עובד חרוץ, מסור ומחויב לעבודה ונמצא בקשר טוב עם הצוות. (כך גם עולה ממסמך נ/2 אשר הגיש ב"כ הנאשם במסגרת הטיעונים לעונש).

אשר לבצוע העבירה – הנאשם לקח אחריות מלאה לביצועה, הביע צער וחרטה לדרך בה נהג ולנזק אשר גרם למתלונן. הנאשם מסר לקצינת המבחן כי האירוע נגרם עקב סכסוך משפחתי בין המתלונן לנאשם ואביו אשר בעקבותיו החליט לנקוט באלימות נגדו כמתואר בכתב האישום. קצינת המבחן התרשמה כי הנאשם הבין שפעל באופן אימפולסיבי וניסה להתנצל בפני המתלונן ולערוך סולחה עמו אך זה סירב, והנאשם הופנה להליך של צדק מאחה.

בתסקיר מיום 23.2.14, עולה כי הליך של צדק מאחה לא צלח מאחר שהמתלונן סירב להשתתף בו. בתקופת הדחיה הנאשם שולב בקבוצה טיפולית בנושא גבולות ושליטה בכעסים, הגיע למפגשים כנדרש והמשיך לעבוד לפרנסת משפחתו. קצינת המבחן התרשמה כי מדובר באירוע חריג להתנהגותו, וכי להליכים המשפטיים ישנה השפעה אפקטיבית עליו, שכן הוא הבין את חומרת המעשים וחודדו לו גבולות המותר והאסור. כמו כן קצינת המבחן התרשמה מכנות הצער והחרטה שהנאשם הביע בפניה.

מאחר שלנאשם אין עבר פלילי והוא מתפקד באופן נורמטיבי ופגיעה קשה עלולה להיגרם לו אם ישלח לעונש של מאסר, המליצה קצינת המבחן כי יוטל עליו עונש של מאסר שירוצה בעבודות שירות וכן מבחן למשך שנה בו ישתתף בקבוצה טיפולית.

מתסקיר נפגע העבירה מיום 3.3.14 עולה כי המתלונן הוא אב לשבעה ילדים העובד כטבח. המתלונן היה נסער ומסר לקצינת המבחן כי איבד את תחושת הביטחון שחש טרם האירוע ומאז הוא נושא עמו תחושות קשות של איום תמידי ומוחשי. עוד מסר לקצינת המבחן כי הוא חש שהוא אינו אותו אדם אשר היה לפני האירוע ותולה תקווה כי עשיית צדק תשיב לו את תחושת הביטחון.

המתלונן מסר כי הרקע לאירוע היה האשמת שווא מצד דודו, בשל כך שחשד כי בנו השחית את גלגלי רכבו, הוא חש כאב רב מהאשמות אלה של בני משפחתו ומכך שבעקבות האירוע בכתב האישום הוא נותק ממשפחתו הרחבה, וכי הוא ואשתו חשים מבודדים. המתלונן אף הוסיף כי הוא חש מאוים מצד משפחתו. המתלונן מסר בתסקיר על נסיבות ביצוע העבירה החורגות מעובדות כתב האישום וכן על ביצוע עבירות נוספות כלפיו, אולם מאחר שעובדות אלה לא הוכחו בפני, לא נתתי כל משקל לדברים.

המתלונן מסר על הנזק הפיזי שנגרם לו וכי הגיע לבית החולים מחוסר הכרה, הוא סבל מפגיעות קשות בפניו, שברים בלסתו, שיניים שבורות, שטפי דם ומכות יבשות ואושפז למשך 4 ימים ונזקק לניתוח על מנת לתקן את הנזק שנגרם לו. בהמשך סבל מכאבים חזקים ביותר ולא יכול היה לתפקד במשך תקופה ממושכת. לדבריו עד ליום זה הוא סובל מבעיות בלסתות בעת שהוא אוכל ונוהג לנשוך את לשונו ללא שליטה. עוד תיאר המתלונן כי נפגע גם מן הבחינה הנפשית, הוא סובל מפחד ומחרדה קיומיים, חושש לחייו ולחיי בני משפחתו, הסתגר משך חודשים בביתו וזיכרונות טראומטיים מציפים אותו ללא שליטה. עוד הוסיף המתלונן כי הוא סובל מבעיות שינה, זיכרון, קשיי ריכוז וסף תסכול נמוך ונטייה להתפרץ, אשר לא אפיינו אותו טרם האירוע. המתלונן פירט נזקים נוספים בעמ' 4 פסקה 4 לתסקיר. המתלונן מסר כי בעקבות פגיעתו פוטר מעבודתו והתקשה לכלכל את בני משפחתו. קצינת המבחן מסרה כי היא ממליצה לכלול בעונש מרכיב של פיצוי אשר יהווה הכרה משמעותית בעבור המתלונן לפגיעה והנזק שנגרמו לו.

בפתח ישיבת הטיעונים לעונש, הגיש המתלונן תצהיר נפגע עבירה בו הוא תיאר את אופן הפגיעה בו וחזר על הדברים שנאמרו בתסקיר, פירט את החובות שנגרמו לו כתוצאה מהאירוע, אשר לדבריו הגיעו עד כדי סך של 47,000 ₪. המתלונן מסר כי הוא סומך על מערכת המשפט שתעשה צדק עמו ולכן גם לא לקח את החוק לידיו.

טיעוני הצדדים

ב"כ המאשימה טענה בדבר הנזק החמור שנגרם למתלונן, על כך שהותקף בצוותא ופגעו בערך של שלמות גופו ונפשו וציינה כי המתלונן סובל עד היום כתוצאה מהאירוע וכי הנזק הפוטנציאלי במעשה הנאשמים היה יכול להיות רב יותר. הנאשמים היו אנשים בוגרים בעת האירוע, הבינו את מלוא חומרתו ובחרו ליישב סכסוך באמצעים אלימים. ב"כ המאשימה הדגישה כי על בית-המשפט לפעול למיגור תופעת האלימות וישוב סכסוכים באמצעים אלימים וזאת באמצעות ענישה מחמירה והטלת עונשי מאסר בפועל. ב"כ המאשימה הגישה פסיקה לתמיכה בטיעוניה וסברה כי מתחם העונש ההולם נע בין 10 חודשי מאסר ועד ל-24 חודשי מאסר. אשר לעונש המתאים סברה המאשימה כי בהתחשב בגילם הצעיר של הנאשמים ובכך שלקחו אחריות למעשיהם וחסכו זמן שפוטי, ובהתחשב בחלוף הזמן של כ-5 שנים ממעוד ביצוע העבירה, נסיבות אלה צריכות לבוא לידי ביטוי בתקופת המאסר ועתרה כי בית-המשפט יטיל עונש מאסר בפועל ברף התחתון של המתחם, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי. ב"כ המאשימה ביקשה מבית המשפט שלא להיעתר להמלצת שירות המבחן אשר נתן דגש בעיקר לנאשמים ולא שוקל את כל השיקולים הרלוונטיים לעונש.