הכרעת דין
צר לי על העיכוב שנגרם במתן הכרעת הדין, עיכוב – אשר נגרם כתוצאה ממחלתי.
בפתח הדברים וכמצוות החוק, הנני מודיע כי החלטתי לזכות את הנאשם, מחמת הספק, מביצוע העבירות המיוחסות לו.
על הנאשם כהן ליאון יהודה, הוגש כתב – אישום המייחס לו עבירות של גרימת מוות ברשלנות, עבירה לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה {נוסח חדש} תשנ"א – 1961 בצירוף לסעיף 304 לחוק העונשין התשל"ז – 1977 וכן עבירה של סטיה מנתיב נסיעה, עבירה לפי סעיף 40 לתקנות התעבורה, תשנ"א – 1961.
על פי עובדות כתב – האישום נטען כלפי הנאשם, כי ביום 23/7/05 סמוך לשעה 06:10 נהג הנאשם ברכב מסוג: "סיטרואן" בכביש מספר 4, כשהוא נוסע מכיוון דרום לכיוון צפון, הכביש הינו כביש דו סטרי בעל מסלול אחד לכל כיוון. אותה עת, נהג בכביש מכיוון צפון לדרום מר ראבי אמג'ד (להלן: "המנוח") ברכב מסוג "מיצובישי".
הנאשם באמצעות ב"כ עו"ד עמיקם לויתן כפר בעובדות כתב – האישום.
בהגיע הנאשם סמוך לק"מ 174.2 הוא סטה שמאלה, ללא כל סיבה סבירה, עבר לנתיב הנגדי ופגע ברכבו של המנוח.
כתוצאה מן התאונה נגרם, למרבה הצער ודאבון הלב, מותו של המנוח ו-2 מנוסעי הרכב נחבלו בחבלות קשות.
לטענת המאשימה, התאונה הקטלנית נגרמה בשל נהיגתו הרשלנית של הנאשם אשר סטה מנתיב נסיעתו לנתיב הנגדי, ללא סיבה סבירה, איבד את השליטה על רכבו, לא היה ער למתרחש סביבו, בדרך בכיוון נסיעתו, נהג את רכבו בקלות ראש וברשלנות, אשר גרמו בנסיבות המקרה סכנה לציבור.
גירסת ההגנה הינה, כי בדרך נהיגתו של הנאשם לא נמצא כל דופי. לטענת ב"כ הנאשם, לאחר התאונה נמצא, כי הכשל אשר נמצא בצמיג השמאלי קדמי ברכבו של הנאשם, גרם לניתוק הקשר הסיבתי שבין קרות התאונה לבין תוצאותיה.
כאמור, אין מחלוקת, שבתאריך 23/7/05, בק"מ 174.2, דרומית לזכרון יעקב, אירעה תאונת דרכים קטלנית בה היו מעורבים 2 רכבים. רכב מסוג "סיטרואן קסרה" בה נהג הנאשם ורכב מסוג "מיצובישי גלנט" בה נהג המנוח, תושב כפר – קאסם. התאונה התרחשה סמוך לשעה 07:00. ולמקום הוזעק רס"מ ווהבי ג'יאהד, להלן – הבוחן אשר חקר בנסיבות התאונה.
עם הגיע הבוחן למקום התאונה, הוא העלה את ממצאיו על גבי תרשים, סקיצה ודוח בוחן (ת' 6, 7, 8, 9, 10) כן בוצעו במקום צילומים (ת' 15).
מדוח הבוחן אשר הוגש, בהסכמה, עולה, כי התאונה התרחשה באור יום במזג – אוויר נוח. הכביש במקום הינו כביש אספלט יבש, ישר ותקין. דו סטרי, נתיב לכל כיוון, באמצע מפריד קו לבן רצוף. המהירות המותרת במקום הינה 80 קמ"ש. בדיקת שדה הראיה של הרכבים העלתה כי המדובר בשדה ראייה פתוח לפנים מרחק של 200 מ' לפחות. 2 הרכבים, ניזוקו בצורה קשה. רכבו של הנאשם ספג מעיכה קשה בחזיתו ואת עיקר החבטה ספג הרכב בחלקו השמאלי. כתוצאה מהחבטה, התעוות הרכב משמאל לימין ושמשותיו נופצו. גם רכב ה"מיצובישי" בו נהג המנוח, ספג חבטה קשה בחזית הרכב לכל רוחבו, עיקר החבטה בדופן השמאלי והרכב התעוות משמאל לימין. 2 הרכבים נבדקו, במגבלות, לאחר התאונה ונמצא כי ההגה והבלמים של הרכבים הגיבו.
במקום התאונה לא נמצאו סימני בילום אותם ניתן היה לקשור לכלי הרכב המעורבים, עם זאת נמצאו חריצים על הכביש אשר הובילו ממקום האימפקט ועד לעצירה הסופית של רכב הסיטרואן לאחר התאונה – חריצים שנגרמו מקריסת הגחון של רכב הסיטרואן.
מממצאי הבוחן עולה, כי נוצר מגע בין חזית צד שמאל של רכב "הסיטרואן" לבין חזית צד שמאל של רכב "המיצובישי" לאור מהות הנזקים שנגרמו לכלי הרכב, נקבע שרכב "הסיטרואן" בו נהג הנאשם, הגיע מן הכיוון הנגדי לכיוון רכב "המיצובישי" בעת המגע בין 2 כלי הרכב. האימפקט התרחש בנתיב הנסיעה של רכב המנוח ולאחריו הותיר רכבו של הנאשם סימנים וחריצים על הכביש עד אשר נעצר במרכז הכביש.
עם הגיע הבוחן למקום התאונה הוא מצא את המנוח לכוד ברכבו. 2 נוסעים שהיו עמו פונו לבית החולים, הנאשם נלכד אף הוא ברכבו וכוחות החילוץ חילצו אותו מן הרכב.
כאן המקום לציין, כי הבוחן מצא צמיג קרוע בכל אחד מכלי הרכב אשר היו מעורבים בתאונה. הצמיגים פורקו מכלי הרכב, והועברו לד"ר איתמר שרון – המומחה לבדיקת צמיגים שעל תחום מומחיותו אין חולק.
עם סיום החקירה ועם קבלתן של מסקנות המומחה המליץ הבוחן להעמיד את הנאשם לדין בגין עבירה של גרם מוות ברשלנות לאחר שגרם לתאונה חזיתית בה נהרג המנוח. הבוחן קבע בהמלצותיו, כי הרכב בו נהג הנאשם, סטה לכיוון רכבו של המנוח. בהתייחסו לפגם שנמצא בצמיג קבע הבוחן, כי הפגם שהתגלה הינו "פגם קטן" פגם שניתן היה לתיקון עם היגוי נכון.
הבוחן הבהיר בעדותו כי קביעה זו נעשתה על סמך חוו"ד של ד"ר איתמר שרון מבלי ששוחח איתו. על עיקרי חוו"ד שב הבוחן בעדותו בפני. הבוחן הודה בחקירתו הנגדית, כי הכשרתו בתחום הצמיגים מסתכמת בלימודיו נושא זה בקורס בוחנים.
בפרשת התביעה, שמעתי עדותם של ראבי עלא אסמעיל וחגלא דיא אשר נסעו ברכבו של המנוח. חגלא ישב ליד המנוח; לדבריו הם נסעו ברכבו של המנוח לאחר ששבו מבילוי בכנרת. העד טוען, כי ראה את רכבו של הנאשם סוטה לעבר רכבם ומתנגש בו לאחר האימפקט הוטח רכבם ימינה ואילו רכבו של הנאשם סטה שמאלה. העד דחה כל נסיון לייחס להם שתיית אלכוהול בבילוי הלילי בכנרת.