מ.י. פרקליטות מחוז המרכז נ' שמואל(עציר) ואח'

גזר דין (נאשמים 4-2)

ארבעת הנאשמים הועמדו לדין בגין ביצוע שורה של עבירות מתחום המרמה. בתום הליך גישור רב תהפוכות התקשרו הצדדים בהסדרי טיעון, והנאשמים הודו בעובדות כתב אישום מתוקן והורשעו על יסוד הודאתם בביצוע העבירות שיוחסו להם בכתב האישום המתוקן:

נאשם 1 הורשע בביצוע עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, חמש עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שמונה עבירות של משיכת שיק ללא כיסוי, שלוש עבירות של זיוף מסמך בנסיבות מחמירות, שלוש עבירות של שימוש במסמך מזויף ואיומים. נאשם 1 צירף תיק נוסף בו הורשע בביצוע עבירה של החזקת סם מסוכן.

נאשמת 2 הורשעה בביצוע עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, שלוש עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שלוש עבירות של משיכת שיק ללא כיסוי, שתי עבירות של זיוף מסמך בנסיבות מחמירות ושתי עבירות של שימוש במסמך מזויף.

נאשם 3 הורשע בביצוע עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע.

נאשם 4 הורשע בביצוע עבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.

כתב האישום המתוקן מכיל תשעה אישומים. האישום המרכזי, הלא הוא האישום הראשון, מתייחס לכל הנאשמים. אישומים 4-2 עניינם משיכת שיקים ללא כיסוי והם מתייחסים לנאשמים 1 ו-2 בלבד. האישום החמישי רלוונטי לנאשם 1 בלבד. האישומים השישי והשביעי רלוונטיים לנאשמים 1 ו-2. האישום השמיני רלוונטי לנאשם 1, וכך גם האישום התשיעי.

לפי עובדות האישום הראשון, נאשמים 1 -2, בני זוג נשואים, הכירו את נאשם 3 במהלך חודש נובמבר 2005. נאשם 4 עבד עם נאשם 3 בשנת 2005 בחברה בשם מיקס מרקטינג בע"מ, ובאמצעותו הכיר את נאשמים 1 -2. עובר ליום 8.12.2005 קשרו נאשמים 1, 2 ו-3 קשר לקבל כספים במרמה מבעלי יחידות נופש. עובר לחודש מאי 2006 החל נאשם 4 לעבוד כשכיר עבור נאשמים 3-1, והחל לפעול עמם במטרה לקבל כספים במרמה מבעלי יחידות נופש. כל פעולותיהם של נאשמים 3-1 נעשו לצורך קידום הקשר וביצועו.

האישום הראשון מגולל את מעשי הנאשמים לצורך קבלת הכספים במרמה מבעלי יחידות הנופש. הנאשמים 3-1 הקימו, באמצעות איש קש, חברה בשם וילג'. נאשם 1 שימש בפועל כמנהלה של חברה זו. נאשמת 2 שמשה כמנהלת הטלמרקטינג של וילג' וסייעה בידו של נאשם 1. נאשם 3 פעל במימון ובהקמה של וילג', אך לא שימש בתפקיד במסגרת החברה ולא נפגש עם לקוחותיה. נאשם 4 הצטרף לוילג' כחמישה חודשים לאחר הקמתה ועבד כשכיר בה בתפקיד של סוכן בכיר. במהלך חודש ספטמבר 2006 עזבו הנאשמים את משרדי וילג' ועברו לעבוד באמצעות חברת אוורסט. לנאשם 3 לא הייתה נגיעה לפעולות אוורסט.

הנאשמים הציגו את וילג' ואוורסט כעוסקות במכירה חוזרת, השכרה, פרסום ושיווק של יחידות נופש בארץ ובעולם, בעיקר יחידות נופש השייכות לרשת "קלאב הוטל". הנאשמים גייסו אנשים שונים כסוכני מכירות לחברות והנחו אותם כיצד לשווק את פעילותן. הנאשמים הנחו טלפנים ליזום פניות לבעלי יחידות נופש ולהזמין אותם לפגישה תוך שהם מציעים להם למכור את יחידות הנופש שבבעלותם.

הנאשמים, או מי מהם, הנחו את הסוכנים להציג בפני הלקוחות מצג שווא אודות החברות, על מנת לרכוש את אמונם. במסגרת זו מסרו הסוכנים, על פי הנחיית הנאשמים, ללקוחות את הפרטים הכוזבים הבאים: מדובר בחברות ותיקות הפועלות בתחום מזה שנים רבות; לחברות מספר רב של סניפים בארץ ובחו"ל, לחברות מאגר גדול של לקוחות בחו"ל (בעיקר בצרפת) המעוניינים לרכוש יחידות נופש באילת. הסוכנים הציגו לפני בעלי יחידות הנופש עלוני פרסום בצרפתית ובעברית, אשר הודפסו לצורך כך; נאשם 3, מבעלי החברות, הוא ממשפחת אנג'ל הקשורה למאפייה המפורסמת; נאשם 1 הציג עצמו לפני הלקוחות כאיש משטרה לשעבר בעל קשרים עם שוטרים בדרגות גבוהות; נאשם 1 הציג עצמו לפני הלקוחות כעובד לשעבר ברשת "קלאב הוטל" וכי בכוונתו להשתלט עליה.

הנאשמים הנחו את הסוכנים להציג לפני הלקוחות בכזב מספר מסלולים אפשריים למכירת יחידות הנופש שבבעלותם. הלקוחות, אשר השתכנעו ממצג השווא שהציגו בפניהם הנאשמים, או מי מטעמם, בחרו באחד מן המסלולים וחתמו על הסכם מול החברות.

בסך הכול שילמו 80 לקוחות לחברות סך כולל של 2,244,216 ₪. בפועל, לאחר ביטול שיקים שניתנו על ידי חלק מהמתלוננים, נגרם נזק כולל של כ-1.37 מיליון ₪ בלבד. סך הנזק הכולל שנגרם בתקופה בה פעל נאשם 3 (ביחד עם הנאשמים האחרים), שלא היה מעורב בפעולות חברת אוורסט, עומד על כ-950,000 ₪. סך הנזק הכולל שנגרם בתקופה בה עבד נאשם 4 (ביחד עם הנאשמים האחרים) עומד על כ-1.2 מיליון ₪, כאשר בפועל נפגש נאשם 4 רק עם חלק מהלקוחות.

בפועל הנאשמים לא פרסמו ולא שיווקו את יחידות הנופש של המתלוננים ללקוחות בארץ או בחו"ל; הנאשמים לא רכשו יחידות נופש ממי מהמתלוננים וממילא לא יכלו להעביר יחידות נופש של קלאב הוטל על שם החברות; הנאשמים לא הפעילו מועדון לקוחות הנותן שירותי נופש ואף לא התכוונו לעשות כן.

אישומים 4-2 עניינם שיקים ללא כיסוי שנאשמים 1 ו-2 נתנו לעובדות בוילג'; אישום 5 רלוונטי לנאשם 1 בלבד (שעניינו הסתיים); אישום 6 עניינו מעשה מרמה נוסף שעשו נאשמים 1 ו-2 בהמשך לאחת התרמיות הספציפיות מן האישום הראשון. נאשמים 1 ו-2 הכינו מסמך מזויף באמצעותו השכירו יחידת נופש שלא הייתה בבעלותם לאישה אחת, וקיבלו ממנה במרמה סך של 3,300 ₪; גם אישום 7 עניינו הבטחתם של נאשמים 1 ו-2 להשכיר יחידת נופש בבעלותם של זוג מתלוננים. נאשמים 1 ו-2 זייפו מסמך לצורך כך וקבלו במרמה סך של 3,300 ₪; אישומים 8-9 רלוונטיים לנאשם 1 בלבד.

הסדר הטיעון המקורי בעניינה של נאשמת 2 כלל הסכמה עונשית ל-640 שעות לתועלת הציבור, מאסר על-תנאי ופיצוי בסך 25,000 ₪ (שישולם מסכום שכבר הופקד).

הסדרי הטיעון המקוריים בעניינם של נאשמים 3 ו-4 כללו הסכמה על של"צ בהיקף של 640 שעות, וכן מאסר על-תנאי. הוסכם כי הצדדים יטענו פתוח לעניין הפיצויים וההגנה תבקש לבחון את האפשרות לביטול הרשעה.

נאשמים 4-2 חתמו על הסדרי טיעון בנוסח המתואר לעיל והמסמכים הוגשו.

בשלב הצגת ההסדרים הוסכם כי במקום הכמות המדויקת של השעות לתועלת הציבור יתבקש שירות המבחן לקבוע מהי כמות השל"צ שהיא שוות ערך לארבעה חודשי עבודות שירות (עמ' 35 שורות 26-25; עמ' 37 שורות 11-10; עמ' 39 שורה 14).

שירות המבחן התעכב זמן בלתי סביר בהכנת חלק מן התסקירים (ראו החלטותיי מיום 6.10.2013 ומיום 14.1.2014). בסופו של דבר הוכנו תסקירים בעניינם של הנאשמים כולם וכן הוגש מטעם השירות מסמך שמסביר את החלטת השירות לנקוב בעניינם של הנאשמים במספר שעות לתועלת הציבור שאינו עולה (אף לא בקירוב) כדי כמות שוות ערך לארבעה חודשי עבודות שירות.